עוד על מצוות שמיטה

תגיות קשורות

שיטות הפוסקים, והנהוג הלכה למעשה בוועדות הכשרות בזמננו

רבי בנימין קרלנשטיין שליט”א

רבי אלחנן בקרמן שליט”א

במפה המצו”ב פורטו שיטות הפוסקים בנושא הגבול הדרומי ויישובי הערבה, וכיצד נוהגות וועדות הכשרות השונות בזמננו הלכה למעשה.

על אריזות הירקות בשנת השמיטה מופיעים כיתובים שונים, כגון: ערבה צפונית, ערבה דרומית, פארן, יהל, מזרח לנחל ערבה ועוד. במפה זו סודרו השיטות בצורה ברורה כדי שכל אחד יוכל לנהוג כהוראת רבותיו.   

לא עסקנו כאן בביאור המקורות והראיות של השיטות השונות, הבאנו רק את מסקנת הדברים הנוגעים הלכה למעשה.   

המפה נערכה עם הג”ר בנימין קרלנשטיין שליט”א אשר ספרו על גבולות הארץ ‘ים ודרום ירשה’ יורד לדפוס בימים אלו.

המפה והשיטות נערכו במסגרת מכון ‘הילכתא’ בראשות הג”ר עקיבא יוסף לוי שליט”א. ניתן לקבל את המפה וכן מפה מורחבת של ארץ ישראל וסביבותיה בדואר אלקטרוני שכתובתו: 5047867@gmail.com

1. מפת מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ”ל כפי ששרטט בדרך אמונה (הלכות תרומות א, ז). לפי זה כל יישובי הערבה הם חו”ל, כולל היישובים שבערבה הצפונית. וכתב הגרח”ק זצ”ל ששלח את המפה שלו לחמיו הגרי”ש אלישיב זצ”ל, וזו תשובתו: “עברתי על מה שכתבת בעניין הגבול הדרומי של ארץ ישראל, הן אמנם הדברים בנויים ומיוסדים על מקורות נאמנים, בבלי ירושלמי תוספתא ראשונים ואחרונים, עם כל זאת להורות על פי זה הלכה למעשה הלכה ומורין כן, לעניות דעתי אכתי מידי ספיקא לא נפקי, עד יבוא ויורה צדק”. ובמכתב משנת תש”ס כתב מרן זצ”ל: “קבלתי מכתבו וכמדומה שכת”ר לא ראה מה שכתבתי בדרך אמונה פ”א מתרומות ה”ז בביאור הלכה, ושם יראה שאין זה נ”מ למעשה כי העתקתי שם תשובת מו”ח שליט”א שלמעשה יש להחמיר ואין נוגע רק לפלפולא של תורה”. 

מרן הגרב”צ אבא שאול זצ”ל כתב (אול”צ שביעית פ”ו) כי אם יסכימו עמו גדולי ההוראה יש להתיר את נאות הכיכר, ואת כל ישובי הערבה שמדרום לים המלח.

2. שיטת ספר תבואות הארץ, רבי יהוסף שוורץ (ירושלים, תר”ה). אף לשיטה זו כל ישובי הערבה הם חו”ל.

3. העדה החרדית. מקורו מספר ‘אדמת קודש’ (רבי יצחק גולדהאר, ירושלים תרע”ג). מרן בעל המנחת יצחק זצ”ל סבר שמצד הדין היה אפשר להקל בכל דרום ים המלח, אפילו בישובים הצפוניים יותר, ומכל מקום החמיר לחוש לשיטה זו. לכן, מחמירים בנאות הכיכר, חצבה ועין יהב, ומביאים מיישובים הדרומיים לקו זה, כדוגמת ספיר, צופר, פארן, יהל ועוד. וכן ממזרח לקו זה, ראה הערה 6.

4. שיטת מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ”ל. הגרי”ש החמיר גם בישובים הרחוקים מים המלח עד קו הרוחב 30. וכך נוהגים בוועדות הכשרות: שארית ישראל, כשרות למהדרין (הגר”י אפרתי) ובד”ץ קרית ספר. מקילים מהישוב לוטן ודרומה. הישובים שמדרום לקו 30 מכונים ‘ערבה דרומית’. ומצפון לקו זה מכונים ‘ערבה צפונית’. לגבי שדות הישוב יהל, ראה הערה 7.

5. עקבה – אילת. מרן החזון איש זצ”ל התיר את אילת ואף את יטבתה הצפונית לה שהייתה קיימת בזמנו. וכן פסק הגרי”ש אלישיב לוועדות הכשרות כאמור לעיל. אמנם הגרי”מ טוקצ’ינסקי (ארץ ישראל סימן כו, ב) הבין בדעת רס”ג שאילת היא בתוך גבולות פרשת מסעי. הציץ אליעזר (ח”ג, כג אות י) והגרמ”מ קארפ שליט”א חששו לאילת מטעם אחר, משום ששלמה המלך כבש את אילת (מלכים א ט כו; מלכים ב יד כב)  וחששו שלכיבוש זה יש דין קדושת ארץ ישראל.

6. שדות מזרחית לעין יהב. השדות בשטח זה הנמצאות ממזרח לנחל ערבה הם מחוץ לקו הגבול המסומן באדמת קודש. ובד”ץ העדה החרדית מקילים שם, ועל אריזות הירקות מסומן: מזרחית לנחל ערבה – עין יהב.

יש הסוברים שגם לדעת הגרי”ש אין להחמיר בשטחים מזרחית לנחל הערבה. אולם לדעת רוב תלמידי הגרי”ש אין להתיר אף בשטחים אלו, וכן המנהג בוועדות הכשרות הפועלות על פי שיטת הגרי”ש. (ראה הערה 4).

7. שדות יהל. הגר”ח גריינמן זצ”ל והגר”י ברטלר זצ”ל הורו ל’אגודת שומרי שביעית’  שיהל היא חו”ל ודאי. וכן הורה הגר”י שפירא זצ”ל לוועדת השמיטה של כשרות הגרמי”ל לנדא זצ”ל (ובשעת הצורך בחלק מהשנים התיר הגר”י שפירא להביא אף מפארן).

לדעת הגר”י אפרתי שליט”א (ישא יוסף שביעית, כ, כב) שדות יהל הנמצאים מזרחית לנחל הם חו”ל אף לדעת הגרי”ש אלישיב. וכתב שהסכים עמו הגר”ח קניבסקי להקל אף לדעת הגרי”ש.

למעשה, כל גידול הירקות ביהל הוא בשטחים הנמצאים מזרחית לנחל בלבד, בשטח הנמצא מערבית לנחל קיים רק מטע דקלים. ועדות הכשרות הבאות מביאות ירקות מיהל בשמיטה תשפ”ב: מסורת השמיטה, שארית ישראל, כשרות למהדרין (הגר”י אפרתי), בד”ץ קרית ספר, אגודת שומרי שביעית. (וכמובן בד”ץ העדה החרדית שמביאים אף מהישובים הצפוניים יותר).