שאלה
במרכול שבבעלותי מוכרים בשנת השמיטה פירות וירקות מיבול חו"ל. ברצוני לשאול האם מותר למכור פירות אלו כרגיל בשנת השמיטה?
תשובה
פירות חו"ל, אין בהם איסור סחורה. אולם חכמים גזרו שלא למוכרם במידה ובמשקל, שלא יטעו להחליף בינם לבין פירות ארץ ישראל הקדושים בקדושת שביעית.
אמנם אם הבקיאים בטיב פירות וירקות יכולים להבחין בהם שהם מחו"ל, וכן אם רוב הפירות המצויים ממין זה הם מחו"ל, מותר למוכרם כרגיל.
וכן אם הם מונחים בחנות באריזות מיוחדות, שרשום עליהן ארץ המוצא של הפירות, מותר למוכרם כרגיל.
הרחבה
בירושלמי (שביעית פרק ח הלכה ג) מובאת ברייתא: "פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ לא יהו נמכרין לא במדה ולא במשקל ולא במנין, כפירות הארץ. ואם היו ניכרין שהם מפירות חוצה לארץ מותר למוכרן במדה במשקל ובמנין". ופירשו המפרשים שהטעם שאין מוכרים פירות חו"ל במידה ובמשקל הוא "דלא ליתי לאיחלופי", כלומר: כדי שלא יטעו להחליף בינם לפירות הארץ וימכרו גם מפירות הארץ במידה ובמשקל. ומשום כך אם היו ניכרים שהם של חו"ל מותר.
וכתב החזו"א (שביעית סימן יד ס"ק יב) שיש להסתפק האם רק לענין איסור מדידה חששו חז"ל שמא יטעו להחליפם בפירות הארץ, או שמא גם לאיסורי סחורה והפסד חששו, ויהיה הדין שאסור למכור פירות חו"ל אפילו שלא במידה ובמשקל, וכן שאסור להשתמש בהם לשימושים האסורים בפירות שביעית. ומסקנת החזו"א שאין למדים בגזרות חכמים ענין מענין, ומכיון שלא מצאנו בפירוש שגזרו גם לגבי שאר העניינים, אין לנו לאסור אלא מה שמצאנו בפירוש, מכירה במידה ובמשקל.
עוד כתב החזו"א (שם), שירקות של חו"ל מותר למכרם כרגיל, שהרי בדרך כלל אין מצויים ירקות של שביעית, שהרי הירקות של שביעית אסורים באיסור ספיחים. אכן במקום שמצויים ירקות של נכרים, שאין בהם איסור ספיחין ויש בהם קדושת שביעית, אסור למכור גם ירקות של חו"ל במידה ובמשקל.
ויש להבין כוונתו, איך יתכן שמצויים ירקות של נכרים שאסורים במכירה, והרי הנכרי רשאי למכרם כרגיל, וגם מותר לקנותם ממנו כרגיל, גם למי שנוהג בהם קדושת שביעית. וכן כתב בשו"ת המבי"ט (חלק א תשובה כא): "ואף על גב דתנן אין מוכרין פירות שביעית לא במדה וכו', היינו כשמוכר ישראל, דאסור לעשות סחורה בפירות שביעית, אבל כשהמוכר גוי דאינו מצווה מותר לקנות במדה".
(ואולי כוונתו שכיון שמצוי שהנכרים מוכרים אותם לישראל, מצוי גם שישראל קנה מהם לעצמו והותיר, ומותר לו למכרם אך לא במידה ובמשקל, ואם ימכרו ירקות חו"ל במידה ומשקל, עלולים לבוא ולמכור גם פירות אלו).
עוד כתב החזו"א (שם), שנראה שאם רוב פירות מין זה המצויים בשוק הם של חו"ל, מותר למכרן במידה ובמשקל, לפי שהדבר ידוע שהן של חו"ל ואין חשש לאיחלופי. אכן אם רוב הפירות ממין זה הם מפירות הארץ ורק מיעוטם מחו"ל, חיישינן לאיחלופי ואסור למכור גם מהם במידה.
ולפי זה נראה שבתחילת שנת השמיטה, שמצויים ירקות שהתחילו לגדול בשישית ונלקטו בשביעית, שיש בהם קדושת שביעית ואין בהם איסור ספיחין (לשיטת הר"ש, וכהכרעת החזו"א), גם ירקות של חו"ל אסור למכור במידה ומשקל.
והנה מבואר בירושלמי שכאשר ניכר שהפירות הם של חו"ל, מותר למכרם כרגיל. וכתב החזו"א (שם ד"ה והא) שאף אם רוב בני אדם אינם בקיאין בהכרתם מפני שלא הורגלו בהם, מותר, כיון שהם ניכרים בצורתם ואינן מתחלפין לבקי ורגיל בשניהן, וכל מידת חכמים כך היא.
ובדרך אמונה (שמיטה פרק ו הלכה ה בביאור ההלכה ד"ה ואם) כתב שבזמננו שהפירות הבאים מחו"ל, באים באריזה מיוחדת, וכתוב עליה מהיכן הם באים, נחשב שניכר שהם מחו"ל ומותר למכרם כרגיל. והוסיף שגם אם הלקוחות מוציאים אותם מן האריזות המיוחדות, ובשעת הקניה כבר אינם ניכרים, מכל מקום כיון שבתחילה היה ניכר שהם מחו"ל, אפשר דמיקרי ניכר, ומותר.
בספרו ישא יוסף (שביעית סימן עג) הביא ראש בית המדרש הגר"י אפרתי שליט"א שהגרי"ש אלישיב זצ"ל הסתפק עוד הלכה למעשה האם יועיל שמשגיח הכשרות יסמן את הפירות על ידי שלט וכדומה, שהם מחו"ל.
