עוד על מצוות שמיטה

שאלה

בישלתי תפוחי אדמה במים. האם מותר לשפוך את המים לכיור לאחר הבישול, או שיש בהם קדושת שביעית? ומה הדין במי הבישול של ירקות אחרים, שנותנים מעט טעם במי הבישול, כגון סלק וכדומה?

תשובה

מים שבישלו בהם תפוחי אדמה, מותר לשפכם לכיור. ויש מחמירים שאם היו תפוחי האדמה נקיים ומקולפים, ונתנו טעם במים, שימתין עד שיתקלקלו ואז ישפכם.

המים שבקופסאות השימורים של אפונה וגזר וכדומה, יש לשמרם בקדושת שביעית מכיון שיש בהם טעם חזק ויש שמשתמשים בהם. וכן מי בישול הסלק יש לשמרם בקדושת שביעית, שהרי יש בהם טעם חזק והם ראויים לשתיה.

מי כבישת מלפפונים, מותר לשפכם לפי שאין הדרך להשתמש בהם. ויש שהחמירו בזה כיון שיש מיעוט שמטבלים בהם את פיתם.

הרחבה

בספר משפטי ארץ (פרק כג סעיף יג ובהערה 26) הביא את הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאין לשפוך את מי בישול הסלק, מכיון שרגילים להכין מהם חמיצה, והוא המשקה הנקרא בורשט.

ואף על פי שלא היתה בכוונתו להכין ממים אלו משקה זה, מכל מקום יש בהם קדושת שביעית, כיון ששם מאכל עליהם, ויש להניחם עד שיתקלקלו ואז מותר לשפכם. וכן היא גם דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני עמ' ריח).

אמנם יש לדון בזה, שהרי כיום רוב העולם אינם נוהגים להכין חמיצה ממי הסלק, אלא שופכים את מי הסלק בתום הבישול. וכן, הגם שכיום ניתן להשיג בחנויות את כל סוגי המשקאות ומיצי הפירות השונים, איננו מוצאים חנות שתמכור משקה ממי סלק [ישנם מוסדות מעטים למבוגרים שמכינים אותו], הרי שמשקה זה אינו נחשב בימינו לרוב העולם כמשקה. (והגם שיש שנהגו להכין משקה זה לפסח, הרי זה משום שמקפידים שלא לשתות בפסח כי אם משקים ביתיים).

וכדי ליישב את דברי הפוסקים שהבאנו, שכתבו שיש לשמור את מי הסלק בקדושת שביעית, יש לומר שהם סוברים שמכיון שבעבר היה לזה שם משקה, אין פוקע ממנו שם משקה גם אם רוב העולם חדלו מלשתות אותו. ואמנם אם היתה המציאות משתנה כל כך עד שבכלל לא היו שותים אותו, אפשר שבאמת היה דינו משתנה, אבל כל עוד ויש אנשים ששותים אותו, אפילו שאינם אלא מיעוט, לא פוקע ממנו שם משקה.

ולפיכך, מי הסלק שהיו משתמשים בו בדורות עברו, ובכמה מקומות מצאנו שהפוסקים דנו מה היא ברכתו, הרי שבזמנם היו מי הסלק נחשבים למשקה, ולפיכך גם כיום, על אף שאין רגילים כל כך לשתותו, לא מתבטל ממנו שם משקה.

ובחוט שני הוסיף לפי זה שאין לבשל את הסלק בקליפתו, אם יש עליה עפר וכדומה, שבאופן זה נמצא מפסיד את מי הסלק ופוגמם משתיה. ואף אם כבר בישלו את הסלק בקליפתו לא ישפכו את המים, אלא ישאירום עד שיפסלו מאכילה.

אכן יש ממורי ההוראה שפסקו שכיום אין חובה לשמור את מי הסלק בקדושת שביעית ואפשר לשפכם לכיור, אלא שלכתחילה טוב שישפכם לתוך שקית ניילון ויניחם בפח האשפה.

מי כבישת מלפפון חמוץ, דרך רוב העולם לשפכם ולא להשתמש בהם, אך ישנם מיעוט אנשים שמטבלים בהם את הפת. בספר משפטי ארץ (פרק כג הערה 26) כתב שיש מחמירין במי כבישת מלפפונים כיון שראוי להטביל בהם, כמבואר במשנה ברורה (סימן רה ס"ק ח).

ועיין בספר דיני שביעית (פרק טז סעיף יא) שכתב בשם הגרי"ש אלישיב שמותר לשפוך את מי המלפפונים. וכן מובא בשמו בהליכות שדה (גליון 50 עמ' 66 הערה 66) ובמשפטי ארץ (שם), וטעמו, שהמים לא הושבחו מפירות שביעית, והרי זה כטעם לפגם שאינו אוסר. ובפרט שהכובשם אינו מתכוון כלל להשביח את המים.

ובנוגע למי בישול תפוחי אדמה, במשפטי ארץ (שם) כתב שמותר לשפוך את המים, ואף על פי שלכאורה אפשר להכין מהם מרק אם יוסיפו להם מלח ותבלינים, מכל מקום עתה אינם עומדים לכך.

אלא שבחוט שני (שביעית עמ' רסה-רסו) כתב שיש לחלק בין מים שבישלו בהם תפוחי אדמה נקיים ומקולפים, ויש בהם טעם טוב, ולפיכך יש בהם קדושת שביעית, לבין מים שבישלו בהם תפוחי אדמה מלוכלכים, ונמאסו על בני אדם, שאין בהם קדושת שביעית.

קופסאות שימורים של תירס ואפונה וכדומה, שיש הנוהגים לשפוך את המים שבהם, אך יש שמשתמשים בהם – אין לשפכם לכיור אלא יתנהג עמם כשאר פירות שביעית.