שאלה
נגשתי לתחנת חלוקה של פירות אוצר בי"ד, ולהפתעתי גיליתי שמחיר הפירות שם לא היה זול במיוחד יחסית למחירם בחנות הסמוכה. התפלאתי מאד, שהרי כפי הידוע לי פירות האוצר הינם הפקר, ובית הדין רשאי לגבות תשלום אך ורק לכיסוי ההוצאות?
תשובה
על אף שבית הדין אינו גובה תשלום בעד הפירות עצמם, אלא לכיסוי ההוצאות בלבד, קורה לפעמים שמחיר הפירות אינו נופל בהרבה ממחיר הפירות בשוק. וזאת משום שלפעמים הוצאות בית הדין הן מרובות מאד.
ומכל מקום על בית הדין לחלק את הפירות במחיר זול ממחיר השוק, כדי שיהיה ניכר שהפירות הינם הפקר.
הרחבה
כפי שנתבאר בתשובה הקודמת, בתוספתא שממנה למדנו את תקנת אוצר בית דין לא הוזכר בפירוש מהיכן היה נוטל בית הדין את שכר הפועלים, אך החזון איש נקט שבית הדין רשאים לגבות את ההוצאות מציבור מקבלי הפירות.
הוצאות בית הדין הן מרובות, ומורכבות מפרטים רבים. כך כתב בחוט שני (קונטרס אוצר ב"ד): "הוצאות על הפירות הם כדלקמן: השקאה המותרת כאשר במניעתה יופסדו רוב הפירות, וכן שכירות פועלים שישקו, וכן שכירת מערכת ההשקיה מבעל השדה כדי שיוכלו להשקות. עוד יש הוצאות על הריסוסים הרגילים הנצרכים לקיום האילן, ושאר ענינים שבית הדין התיר להם לעשות, וכן קטיף".
מלבד זאת יש להוסיף את הוצאות הובלת הפירות, שכירות המחסנים ומתקני הקירור, שכר הנהגים ועוד.
בספר ישא יוסף (שביעית סימן צא) הביא ראש בית המדרש הגר"י אפרתי שליט"א את הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שבית הדין רשאים להוסיף מעט במחיר הפירות בתחילת העונה, כדי לכסות את ההפסדים הצפויים בסוף העונה, שאז יוכרחו לחלק את הפירות במחיר נמוך שלא יכסה את ההוצאות. אמנם אינם רשאים להוסיף במחיר פירות ממין זה, כדי לכסות על ההפסדים שנגרמו להם מחלוקת פירות ממין אחר.
דבר מעניין נמצא ברשימותיו של הרב משה פלס זצ"ל, רבה של נתיבה. הרב פלס שאל את החזון איש האם יוכלו לכלול בכלל הוצאות בית הדין גם את שכר הדיינים, והחזון איש השיב בשלילה. וכך כתב ברשימותיו: "חשבתי שגם לדיינים מגיע שכר, אמנם אמר שלא".
והנה מעיקר הדין היה נראה שאף אם אירע והוצאות בית הדין היו מרובות, עד שהתשלום הנגבה על ידם קרוב או משתווה למחיר הפירות שבשוק, אין בכך כל פגם, היות ובאמת התשלום אינו נגבה בעד הפירות עצמם, אלא רק לכיסוי ההוצאות.
אולם החזון איש כתב (נדפס בקונטרס מכתבים ממרן זצ"ל, בספר דרך אמונה סוף כרך ד מכתב טז): "את האתרוגים הגיעני, מה שכתבתי לחשוב כפי הטורח כמובן שאינו בשביל לחסוך כסף, רק חובתנו שיהיו מעשינו מכריזים על קיום התורה ולפרסם קיומנו מצותיה, דכאשר חושב את המחיר כבכל שנה משכח את ענין מצות שביעית. אחת היא לי אם הטורח מרובה או פחות, ובלבד שיהא ניכר".
ואכן בספר ישא יוסף (שם) כתב בשם הגרי"ש אלישיב שגם כאשר בית הדין נאלץ להוסיף על מחיר הפירות כדי לכסות את ההפסד הצפוי בסוף העונה, מכל מקום צריך שיהיה ניכר שמחיר הפירות של אוצר בית דין הינו פחות ממחיר השוק.
עוד כתב שם שלפעמים בסוף העונה יורד מחיר הפירות המצויים בשוק (מיבול חו"ל או מפירות נכרים) ומשתווה למחיר פירות אוצר בי"ד, באופן כזה יש להפסיק את חלוקת הפירות של האוצר, מכיון שאין עוד תועלת לציבור מחלוקת הפירות במחיר זה, ועל כן ישאירו את הפירות על האילנות וכל הרוצה יבוא וילקטם.
