פירות רבעי וספק רבעי

דיני נטע רבעיפירות רבעי

"ובשנת הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'" (ויקרא יט, כד)

מה דינם של הפירות בשנה הרביעית, לאחר שלוש שנות הערלה?

לאחר שלוש שנות הערלה בהן הפירות אסורים בהנאה, בשנה הרביעית, הפירות נקראים "פירות רבעי" והינם קדושים ומותרים באכילה לאחר שיפדו:

בזמן שבית המקדש היה קיים היו מעלים פירות אלה (או את שווים) לירושלים ואוכלים אותם בטהרה.

בימינו, אין אפשרות לאכלם בטהרה בירושלים, ולכן כדי להתירם באכילה יש לחללם על פרוטה במטבע. חילול פירושו העברת הקדושה מהפירות למטבע.

כיצד מחללים פירות רבעי?

לפני החילול יש לדאוג למטבע המיוחדת לחילול רבעי.

  • מברכים: "ברוך אתה… אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על פדיון רבעי"
  • אומרים את נוסח החילול: "הרבעי שיש בפירות אלו יהיה מחולל על פרוטה במטבע שייחדתי לחילול רבעי"

לאחר החילול הפירות נעשים חולין ומותרים באכילה.

המטבע שעליה חיללנו נעשית קדושה ואין להשתמש בה.

דיני המטבע והחילול רבים הם ומורכבים,

ניתן להיעזר בקרן לחילול מעשר שני ורבעי שע"י בית המדרש להלכה בהתיישבות על מנת לבצע את החילול באופן פשוט ומהודר.

האם צריך להפריש תרומת ומעשרות מפירות רבעי?

מפירות רבעי לא מפרישים תרומות ומעשרות.

אולם, לא תמיד ניתן לדעת בוודאות שהפירות הינם פירות רבעי, ולכן לעיתים יש להפריש תרו"מ ללא ברכה:

  • פירות שיש להם דין רבעי וודאי כלומר-יודעים בבירור שאלו פירות שחנטו בשנתו הרביעית של עץ, אשר פירותיו בשלוש השנים שקדמו לה היו פרות ערלה.

כגון:

  • פירות עץ שנזרע מגרעין
  • פירות שצמחו משתיל שניטע בלא שהיה צמוד לו גוש עפר

דינם:

הפירות מותרים לאכילה על ידי מעשה החילול הנ"ל, ואין צורך להפריש מהם תרו"מ.

  • פירות שלא יודעים בוודאות שיש להם דין רבעי כלומר-נמנו להם שנות ערלה לחומרא כדי לצאת מספק חשש ערלה (ומכונים פירות ספק רבעי).

כגון:

פירות שתיל הנקנה ממשתלה שכבר עבר זמן מה משתילתו במשתלה, ומונים לו בכל אופן מחדש שנות ערלה מיום נטיעתו.

דינם:

יש לחשוש שכבר הסתימו שנות הערלה והרבעי של פירות אלו ולכן:

יש לחללם על מטבע על ידי אמירת נוסח, אך ללא ברכה. כדין פירות רבעי.

יש להפריש מהם תרומות ומעשרות ללא ברכה כדין ספק טבל.

 

למאמר המלא אודות העברת שתילים ומנין שנות ערלה מספק לחץ כאן

למאמר כיצד מחשבים שנות ערלה לחץ כאן