חישוב שנות ערלה

איך מחשבים שנות ערלה? חישוב שנות ערה לאחר נטיעת עץ

כל הפירות הגדלים בתוך שלוש שנים לנטיעת העץ אסורים באיסור ערלה.

שלוש השנים הראשונות לנטיעת העץ, אינן נמנות כפי שאנו רגילים למנות שנים, אלא ע"פ כללי ההלכה, כך שלעיתים יוצא ע"פ כללים אלו ששלוש שנות הערלה הן יותר משלוש שנים ולעתים פחות.

כיצד מונים שלוש שנים מנטיעת העץ?

מנין שנות ערלה:

לצורך חישוב שנות הערלה יש לדעת ראשית את הכללים מובאים בהלכה:

  • א' תשרי נחשב ר"ה לשנים ולנטיעות.

      (אולם בד"כ הפירות יהיו אסורים עד ט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות.)

  • "מקצת שנה נחשב שנה"- חודש אחד נחשב כשנה שלמה לענין חישוב שנות ערלה.
  • את שנות הערלה יש למנות החל מזמן ההשרשה של העץ ולא מיום הנטיעה. ההשרשה מתרחשת שבועיים לאחר נטיעת העץ.

       כאשר מעבירים שתיל שכבר השריש אין צורך להוסיף שבועיים אלה למניין שנות הערלה.

למעשה:

  • אילן שניטע לפני ט"ז אב (או שתיל מושרש שניטע לפני ער"ח אלול), נמנה את שנות הערלה שלו באופן הבא:

הזמן שעבר עד ר"ה נחשב כשנה שלמה (למרות שבפועל היה פחות משנה). מר"ה יש להוסיף עוד שנתיים שלמות כדי להשלים שלוש שנים.

יש לדעת כי במקרה זה, פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט- עדיין אסורים, רק פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט מותרים באכילה.

על פי חישוב זה יתכן ששנות הערלה תהינה פחות משלוש שנים שלמות.

לדוגמא:

אילן שניטע בט"ו אב תשע"ט:

שנה ראשונה שנה שניה שנה שלישית הפירות אסורים עד-
ט"ו אב תשע"ט-

א' תשרי תש"פ

א' תשרי תש"פ-

כ"ט אלול תש"פ

א' תשרי תשפ"א-

כ"ט אלול תשפ"א

ט"ו בשבט תשפ"ב

 

במקרה זה סה"כ השנים בהם יש לנהוג דיני ערלה בפירות הן שנתיים וחצי בלבד.

זכרו! מט"ו בשבט תשפ"ב עד לט"ו בשבט תשפ"ג פירות העץ הינם פירות רבעי ומותרים באכילה רק לאחר חילולם.

אם נטעתם גרעין או יחור יש לחלל את הפירות בברכה, כמו"כ בשנה זו אין צורך להפריש מהם תרו"מ.

אם נטעתם שתיל בוגר, ואתם מונים לו שנות ערלה לחומרא, הפירות הינם ספק רבעי ויש לחללם במשך שנה זו ואף להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה.

לפרטים נוספים אודות פירות רבעי וספק רבעי לחץ כאן.

  • אילן שניטע מיום ט"ז באב ואילך, נמנה את שנות ערלתו באופן הבא: מתחילים למנות את שנות הערלה מר"ה שלאחר נטיעתו (הזמן שעבר מזמן נטיעתו עד ראש השנה אינו מצטרף לחישוב שנות הערלה).

מונים שלוש שנים. יש אומרים עד ראש השנה ולמעשה פסק החזו"א שיש להחמיר שלא לאכול מפירות העץ עד ט"ו בשבט של השנה הרביעית.

(הרוצה להקל ולאכול מפירות עץ זה אחרי ר"ה, רשאי לסמוך על הסוברים שיש לשמור ערלה במקרה זה עד ראש השנה הרביעי לאחר נטיעתו).

על פי חישוב זה יתכן ושנות הערלה תהינה יותר משלוש שנים.

לדוגמא:

אילן שניטע בי"ט אב תשע"ט:

שנה ראשונה שנה שניה שנה שלישית הפירות אסורים עד-
א' תשרי תש"פ-

כ"ט אלול תש"פ

א' תשרי תשפ"א-

כ"ט אלול תשפ"א

א' תשרי תשפ"ב-

כ"ט אלול תשפ"ב

ט"ו בשבט תשפ"ג

 

במקרה זה סה"כ השנים בהן יש לנהוג דיני ערלה בפירות הינו קרוב לשלוש וחצי שנים.

זכרו! מט"ו בשבט תשפ"ג עד לט"ו בשבט תשפ"ד פירות העץ הינם פירות רבעי ומותרים באכילה רק לאחר חילולם.

אם נטעתם גרעין או יחור יש לחלל את הפירות בברכה, כמו"כ בשנה זו אין צורך להפריש מהם תרו"מ.

אם נטעתם שתיל בוגר, ואתם מונים לו שנות ערלה לחומרא, הפירות הינם ספק רבעי ויש לחללם במשך שנה זו ואף להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה.

לפרטים נוספים אודות פירות רבעי וספק רבעי לחץ כאן.

  • אילן שניטע ביום ט"ז אב, ישנה מחלוקת כיצד לנהוג בו.

למעשה, בארץ ישראל יש להחמיר ולמנות את שנות ערלתו מר"ה שלאחר נטיעתו כאילן שניטע לאחר ט"ז אב.