ביום הלימוד האחרון של ביהמ"ד עסקנו בשאלת בישולי עכו"ם בפיצוחים. המציאות היא כי רוב העובדים בבתי המסחר לפיצוחים בארה"ק אינם יהודים והם הקולים את הפיצוחים. להלן תמצית מן הדברים שנאמרו – מתוך תפילה להשי"ת שלא נכשל בדבר הלכה, ותקוה כי בעזה"י נוכל עוד להרחיב את הדברים.
אמנם בטור יו"ד (סי' קיג) הוסיף לאסור מחמת בישולי עכו"ם אף פרפרת, וכתב הב"י שכן נראה מדברי הרמב"ם (מאכ"א פי"ז הי"ט), ויעויין בהגר"א (סק"ג) דציין מקורו מסוגית הגמ' ע"פ פירוש הרמב"ם, ממעשה של כותי שהצית באגם ונתבשלו בו חגבים דמותרים משום שלא נתכוין אע"פ שהם עולים על שולחן מלכים משום פרפרת, ע"ש. כן כתב גם הפר"ח סק"ג שזהו מקור דברי הטור – אמנם המעיין בפר"ח יראה דמסקתנו דלא כטור. אך להלכה השו"ע פסק כהטור דפרפרת יש בה משום בישולי עכו"ם. אלא שיש לעיין – פרפרת זו מה טיבה, ובסוגית הגמ' במסכת ברכות (דף מב ע"א) כתב רש"י ד"ה ברך, שפרפרת פירושה דברים הבאים "להמשיך אכילה כגון פרגיות ודגים", עוד כתב רש"י בהמשך "ולאחר גמר סעודה יושבים ושותים ואוכלים ומה הן אוכלים פרפראות כגון כיסני וכו'". ובתוספות ד"ה ברך, פירשו שזו פת צנומה שאין בה תוריתא דנהמא – ועיין בשבת (דף קמח ע"ב) ובפסחים (דף קיד), וברמב"ם בפיהמ"ש (בסוגי' דברכות) וראה עוד בערוך ערך פרפרת. ויש שפירשו שהם מיני תבשיל שפעמים נאכלים בלא פת וכגון אורז. ומכל הנ"ל עולה דפרפרת או דהוי מאכל בתוך הסעודה או דהוי לפתן הבא בסיום הסעודה -כמיני פירות וכדומה, או דנאכל בפני עצמו בתוך הסעודה בלא פת כלל.
והנה סברא זו שמעתי מכמה וכמה ת"ח חשובים שליט"א כאשר התחלנו לעסוק בנושא, ולאחר מכן זכיתי לשמוע כעין זאת ממרן עט"ר הגרי"ש אלישיב שליט"א – שאכן זו סברא נכונה שדבר שאין לו שום קשר לסעודה אין בו משום פרפרת הפת, ואינו נאסר משום גזירת בישולי עכו"ם. אלא שלמסקנת הדברים, חשש מרן שליט"א שיש בה משום בישולי עכו"ם ומשום הראיה המובאת להלן.
ובשיורי ברכה להחיד"א (סי' קיג אות ו) על דברי הרמ"א כתב וז"ל רבינו האר"י אסר הביליבי"זיש ובערבי קודאמאס שעושין הגוים שאעפ"י שאינם עולים על שולחן מלכים עולין על שולחן שרים עכ"ל. הרי דהיה ברור לו להחיד"א שיש בקדאמאס משום בישולי עכו"ם אם הוא עולה על שולחן מלכים, וראה בהמשך דבריו שנטה לאיסר אע"פ שהקדאמס "פה ליוורנו כאן לא יעלו גם על שלחן הדיוטות" הרי מחמת שבתוניס (משם הם מגיעים לליוורנו) הם עולים על שולחן מלכים – יש לאוסרם, וכן צדד החיד"א גם בשו"ת חיים שאל סי' עה.
ובעיוני בדברי החיד"א, ראיתי שכבר עלה הדבר על שולחנו הטהור עוד קודם לכן בדברו אודות פת עכו"ם (סימן קיב אות ט), והביא דברי המהרי"ט צהלון (סי' קסא) שלדעתו אין איסור בישולי עכו"ם אלא כאשר מבשלים בבית של גוי אבל אם נעשה ע"י אומן או בבית חרושת לא גזרו, ודעת רוב הפוסקים אינה כן – והביא שם דברי המהריט"ץ שכתב וז"ל "ובזה נמצא סמך למה שאנו אוכלים אפונים של גוים הנקראים בערבי קודאמ"י והרי הם עולים על שולחן מלכים, דמה שנהגו התר בקודאמ"י משום שהן מן הפלטר", הרי דלא משכח המהריט"ץ טעם להתיר הקודאמ"י (שמסתמא הם הקודמאס) אלא משום שמבשלי הקודאמ"י הינם פלטר ולשיטתו לא גזרו בישולי עכו"ם בכה"ג (וכאמור, הכרעת הפוסקים אינה כן) ואלמלא זה היו אותם הקודאמ"י אסורים משום בישולי עכו"ם.
[אמנם שמעתי אומרים בשם הגרב"צ אבא-שאול זצוק"ל שלדעתו בתנור חשמלי (וברוב המקרים את הפיצוחים קולים בתנור חשמלי) המשך הפעולה החשמלית אינו מתיחס למדליק שהרי החשמל הממשיך לא הי' בעולם בעת ההדלקה, ומשום כך לדעתו בתנור חשמלי אין משום בישולי עכו"ם, ובנו ידידי הרה"ג ר"א שליט"א אישר לי שמועה זו אף שאמר שלא הי' מורה כן למעשה. אולם בזה שמעתי ממרן עט"ר שליט"א שאינו כן, ונקטינן לדבר פשוט לאסור בישולי עכו"ם אפילו בחשמל].
ויש להוסיף – דמכיון שיש בזה משום בישולי עכו"ם לא סגי מה שנוהגים בהרבה מקומות שהמשגיח מדליק את התנור, שהרי אליבא דהמחבר שם (סעיף ז) רק אם היהודי עושה את מלאכת הבישול אין בזה משום בישולי עכו"ם, אבל אם העכו"ם מכניס לתנור הרי יש בזה משום בישולי עכו"ם. אף על פי שהיהודי הדליק את האש. אכן להפך, אם תודלק האש ע"י גוי, כל שיהודי יכניס לתנור הרי הוא המבשל ובזה אין משום בישולי עכו"ם.
והנה לדאבון לב, בהרבה מקומות (לאו דווקא בפיצוחים) נוהגים כהרמ"א להקל בבישול עכו"ם כאשר היהודי עסק בהוספת קיסם לאש, ומוכרים תוצרת למהדרין, ולמבואר כאשר אחב"י הנוהגים כמחבר יאכלו מזה נכשלים באיסור בישול עכו"ם. לכן אם פסקינן דבפיצוחים יש לחוש שיש בזה משום בישולי עכו"ם – לא סגי שיהא המשגיח מדליק את האש אלא בעינן שיהא יהודי עוסק בבישול גופא.
[לא אכחד שראיתי פעם בספר הזכרון כנסת עזרא, כי הגרב"צ אבא שאול זצ"ל הביא בשם הגר"ע עטי' זצ"ל, שבחור ישיבה ספרדי הלומד בישיבה אשכנזית חשיב כאורח ויכול להקל כל שיהודי זרק קיסם ע"ש. אבל ודאי שגם לדעתו כאשר קונה (ואינו אורח) תוצרת יש לספרדים לנהוג כהמחבר].
כבר נודע בשערי הלכה מ"ש בשבילי דוד – דמאחר שלדעת רוב הראשונים איסור בישול עכו"ם הינו מחמת חתנות אין איסור בבישול מומר, ולכן גם אם בישל מחלל שבת אין בישולו אסור, והגם שקבלה מאתנו ממרן עט"ר שליט"א להחמיר בזה לכתחילה, הרי בנידון דידן בפיצוחים לכאורה אין צריך להחמיר בזה עד כדי כך, ובפרט אם המשגיח ידליק התנור, וכך גם זכינו לשמוע ממרן עט"ר שליט"א דאפשר להקל בפיצוחים.
וזאת תורת העולה:
א. יש לחוש בפיצוחים שיש בהם משום בישולי עכו"ם.
ב. משום כך, ראוי שלא לאכול קאדמס (חומוס קשה) הואיל ובישולם נעשה בחו"ל – ע"י נכרים.
ג. גם אם משגיח מדליק התנור והגוי מכניס, תוצרת זו אסורה לאחב"י יוצאי ספרד, וודאי שא"א לומר שתוצרת זו מהדרין.
ד. הגם שמחמרינן לחוש משום בישולי עכו"ם, אם יהודי שאינו שומר תומ"צ עושה את הקליה – אין בזה משום בישולי עכו"ם, שהרי רבו הפוסקים דס"ל שאין בכלל חשש בישול עכו"ם ביהודי שאינו שומר תומ"צ, ובפרט אם המשגיח ידליק את התנור.
(מתוך הליכות שדה 145)