איסור כלאיים

איסור כלאיים

איסור כלאיים הוא איסור כולל שלא לערב שני מינים ביחד.

במצוות התלויות בארץ מצאנו שלושה סוגי כלאיים: א. כלאי זרעים ב. כלאי אילן [הרכבה] ג. כלאי הכרם.

אמנם, איסור כלאיים קיים גם בבהמות (שלא להרביע מין על שאינו מינו וכן שלא לחרוש בשור וחמור יחדיו) וכן בבגדים (שלא ללבוש שעטנז – בגד שנטווה מצמר ופשתים גם יחד).

טעם האיסור

הטעם שמופיע בספר החינוך לאיסור כלאיים: הקב"ה ברא את עולמו בשלימות כפי שגזרה חכמתו יתברך (ומכאן בא הציווי במעשה בראשית: "למינהו"). המרכיב וה"יוצר" מין חדש מראה שרצונו להחליף דבר במעשה האלוקים וכביכול, אין מעשה האלוקים שלם. יתירה מזו אמרו רבותינו: "על כל עשב ועשב ממונה מלאך שאומר לו גדל", כלומר: על ידי הערבוב בין המינים תחסר השלימות והברכה מאותו המין כיון שכח התערובת יוצר מין שלישי , כביכול, שאין עליו ציווי שיקבל ברכה.

במאמר זה נעסוק באיסור כלאי זרעים

כלאי זרעים

נאמר בתורה בפרשת קדושים (ויקרא יט, יט) "שדך לא תזרע כלאיים". הכוונה באיסור זה שלא לזרוע ב' מיני ירקות ביחד או בסמיכות זה לזה בלא להרחיק את ההרחקה הנדרשת. לדוגמה: אין לזרוע בשדה או בגינה או בעציץ עגבנייה ומלפפון בלא להרחיק בין מין למין טפח וחצי [שהוא כ-15 ס"מ לשיטת החזון איש, וכ-12 ס"מ לשיטת רבי חיים נאה]. לעומת זאת, בין ירקות לתבואה או לקטניות נדרשת הרחקה גדולה יותר, [בתבואה הכוונה לחמשת מיני דגן. קטניות כגון חמניות תירס חומוס וכיו"ב] שיעור ההרחקה הוא כששה טפחים [כ-60 ס"מ לדעת החזון איש, וכ-48 ס"מ לדעת הגר"ח נאה]. שיעור ההרחקה בין תבואה לתבואה או בין תבואה לקטניות הוא גדול עוד יותר ושיעורו עשר אמות וחומש [6.12 מטר לדעת החזון איש ולדעת הגר"ח נאה מעט פחות מ5 מטר]

חשוב לציין שכל המרחקים הנ"ל הם רק בזורע ירק יחידי ליד ירק אחר, או כמה ירקות (שטח שרוחבו הזרוע פחות מששה טפחים) כאשר מדובר בערוגה או בשדה שיעור המרחק משתנה. במאמרים הבאים נבאר את המרחקים הנצרכים בין ירק לירק, ובין ירק לתבואה וקטניות, ובין תבואה לתבואה. בערוגה או בשדה גדולה.

המרחק בין המינים צריך להיות מהגבעול הנמצא בארץ לגבעול השני [אך אין צריך להרחיק מהעלים המתפשטים אפילו שהעלים נוגעים זה בזה].

כלאי זרעים בחו"ל

איסור כלאי זרעים  נוהג רק בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ [שונה משאר סוגי כלאיים שנוהגים גם בחו"ל, חלקם מדאורייתא וחלקם מדרבנן].

זרעים ולא עצים

שיעורי ההרחקה בכלאי זרעים הם רק בירקות ותבואה אך לא בעצים. לפיכך ניתן לשתול או לנטוע שני מיני עצים זה לצד זה בלי שום הרחקה. ואף לזרוע שני מיני זרעים של עצים יחד. ישנם מיני שיחים שדינם כעץ למשל, רוזמרין או לואיזה ולפיכך מותר לשתול אותם כשהם סמוכים זה לצד זה, או ליד ירק.

כלאי זרעים בבית

אף הרוצה לשתול בעציץ בתוך הבית צריך להרחיק בין מין למין את ההרחקות הנ"ל. ואף שנאמר בתורה שדך לא תזרע כלאיים והיה לכאורה ניתן להבין שהאיסור הוא רק על שדה [וכמו בתרומות ומעשרות שכתוב בפסוק לשון שדה ואין דין תרומות ומעשרות נוהג בבית מדאורייתא], כבר ביאר החזון איש שבכלאיים הקפידה התורה על התערובת כמו שכתוב בפסוק "למינהו" ולכן אף בבית קיים איסור כלאי זרעים מדאורייתא. לעומת זאת, ישנם פוסקים הסוברים שהאיסור לזרוע כלאי זרעים בתוך הבית אינו מדאורייתא אלא מדרבנן (הר צבי שביעית סי' לא אות ב', תורת הארץ ח"ב פרק ה' ובס"ק יח).