לוח זמנים שמיטה תשפ”ב

לוח תאריכים לקדושת שביעית ואיסור ספיחין לשנת השמיטה תשפ”ב

עיקרי ההלכות בלוח מיוסדים על פי שיטת רבינו מרן החזון איש זללה”ה, והוראות שקיבלנו מרבינו מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל בשמיטה תשס”ח, ולהבחל”ח מרן הגר”ח קנייבסקי שליט”א בשמיטה קודמת ולקראת שמיטה זו.

קדושת שביעית

 יבול הגדל בארץ ישראל בשנת השמיטה, כולל הגדל אצל נכרי, קדוש בקדושת שביעית (אמנם, בירושלים נהגו שאין קדושת שביעית ביבול נכרי).

פרי הקדוש בקדושת שביעית אסור בסחורה, בהוצאה לחו”ל, בקלקול, בביזוי ובשימוש שאינו בדרך הרגילה, באסיף ואחסון של כמות גדולה כבשאר השנים. וכן פטור מהפרשת תרומות ומעשרות, וחייב בביעור ( הביעור ומועדיו יפורסמו בלוח נפרד שיצא לאור אי”ה במהלך שנת השמיטה).  

בלוח שלפנינו מופיעים המועדים מאימתי יש לחשוש למציאות של תוצרת קדושה בקדושת שביעית בשווקים, וכן המועדים בו מסתיימים לגמרי בשווקים כנ”ל. המועדים שונים לגבי כל פרי וירק.

קניית פירות קדושים

 תוצרת הקדושה בקדושת שביעית שאין בה איסור ספיחין (כגון פירות האילן או ירקות שהתחילו לגדול קודם שמיטה) – אסור לסחור בה, ויש שפסקו שתוצרת שגדלה בידי מי שלא שמר שמיטה אסור להשתמש בה (איסור “שמור ונעבד”), לכן יש לרכוש תוצרת רק בחנויות הנקראות “חנויות שמיטה” שתחת פיקוח כשרות של גוף שפקיע שמו כמוסמך בדבר. בשעת הדחק, יש שהקילו לקנות בחנות רגילה ובתנאי שהקניה בהקפה או באשראי (עיין סדר השביעית שיצא על פי מרן החזון איש זצ”ל סעיף ו, ז).

איסור ספיחין

 ירק שתחילת גידולו היה בשנת השמיטה, ותבואה וקטניות (גידולי גרגרים) שהגיעו לשליש גידול הגרגר בשמיטה, אסורים באכילה ובשימוש משום ספיחין. בגידולי נכרים אין איסור ספיחין.

בלוחות התאריכים צוין ממתי רוב התוצרת המצויה בשווקים אסורה, על פי המקובל בשם מרן החזון איש זצ”ל, שכשלא ידוע אם התוצרת מותרת או אסורה, יש לאסור את הנמצא בשוק ממועד זה. אמנם, יש המחמירים לחוש לאיסור ספיחין החל מהמועד בו מתחיל להגיע לשווקים תוצרת שבאיסור ספיחין, – גם מועד זה הובא בלוחות. (לדעת מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל יש לחוש למיעוט כאשר הוא מצוי ברוב המקומות. אך קשה לכוון מועד מדויק לזה, ולכן הרוצה לנהוג כך, ראוי שיחמיר החל מהמועד בו מתחילה להגיע לשווקים תוצרת אסורה, ויכול להקל במספר ימים לאחר מכן) בלוחות גם צוין עד מתי התוצרת המצויה בשוק בשנת תשפ”ג אסורה באיסור ספיחין.

הנזרע בשביעית

תוצרת שנזרעה בשביעית ונגמרה בשמינית לאחר התאריכים המופיעים בלוח, אין בהם איסור ספיחין, ויש האוסרים תוצרת זו משום שנזרעה באיסור בשמיטה. בלוחות צוין בטור מיוחד אימתי המועד בו הרוב בשוק הוא ממה שנזרע לאחר השביעית, לתועלת המחמירים בזה.

מס’ הערות נחוצות:

למרות שמצוין תאריך לכל מועד, קשה לכוון ליום מדויק, ולכן, בתקופות המעבר – ככל שניתן – צריך להבחין בין תוצרת ישנה לחדשה.

פירות וירקות המשתמרים

 המועדים בלוחות מתייחסים למועדי שיווק תוצרת טרייה. בחלק מהמוצרים ישנה תוצרת מאוחסנת בקירורים הנראית כטריה, ולפיכך יתכן שבאותו זמן במקביל משווקת תוצרת מותרת ותוצרת אסורה, וצריך להבחין בהם בין חדש לישן. הדבר מצוי גם במוצרי קפואים, שימורים, ממתקים, מוצרים מיובשים, מיצים וכדומה. השתדלנו לציין בהערות נסיבות אלו. המועדים בלוח אינם מתייחסים למוצרים המשתמרים לאחר מועד ביעורם.

הערה ואזהרה:

למרות המאמצים הרבים שהושקעו בהכנת הלוחות, ייתכנו שינויים בתאריכים עקב סיבות שלא ניתן לצפותם מראש – כמו שינויים במזג אויר וכד’. 

במידה ויתרחשו שינויים אלו, נשתדל לפרסמם אי”ה באתר.

ירקות

  • ירק שהחל לגדול בשמיטה ונקטף בשמיטה נשאר באיסור ספיחין לעולם, ולכן ירק משומר, קירור, קפוא, כבוש וכדומה יהיה אסור גם לאחר המועד המופיע בלוח.
  • מוצרי מזון שמעורבים בהם גם ירקות, יש לנהוג בהם כפי הדין בירקות.
  • ירק שהתחיל לגדול לפני שמיטה ונקטף בשמיטה, כתבנו כשיטת הר”ש והרמב”ן וכפסק החזו”א שאין בו איסור ספיחין ויש בו קדושת שביעית.
  • ירק שנקטף בשמיטה נותר בקדושת שביעית לעולם.
  • ירק, אף שהתחיל לגדול לפני שמיטה, כשנקטף בשמיטה נותר בקדושת שביעית לעולם.
  • המועד שמופיע כתחילת קדושת שביעית ג’ תשרי – משום שאז מתחיל הופעתו בשווקים.
1. מתאריך זה מגיע אבטיח מהערבה כולל גם מדרום הערבה הנחשבת כחוץ לארץ [לכל השיטות] ואין בה קדושת שביעית ואיסור ספיחין. משאר חלקי הארץ מגיע אבטיח החל מ – א' אייר.
2. מהשתילה עד קבלת הפרי נמשך יותר משנה.
3. הרוב רב שנתי, כלומר, יבולים מצמחים הקיימים מלפני השמיטה.
4. אפונה בתרמילים חוששים שמא היא קיטנית שבה שליש גידול הוא הקובע לקדושה ולאיסור ספיחין. בפועל אין בדרך כלל בשוק לפני סוף תשרי.
5. גדל אצל נכרים.
6. בחודשים טבת שבט ואדר מגיע בצל בעיקר מהערבה ויתכן גם מדרום הערבה (ראה בהערה 1). מאמצע שבט יגיע בצל שנזרע בשמיטה באזורים נוספים. יש להניח שיהיה גם יבוא מחו"ל. ניתן להבחין בין סוגי הבצל ולהבדיל בין ישן לטרי.
7. יתכן גם בצל יבש ישן שנלקט בשביעית ואסור באיסור ספיחין.
8. בצל ראש הוא בצל יבש למחצה מוארך, שחלקו העליון במקום שיוצאים העלים, רחב.
9. יתכן איחסון מזריעת שביעית גם מעבר לתאריך זה.
10. יתכן איחסון מלקיטת שביעית שאסורה באיסור ספיחין גם מעבר לתאריך זה.
11. יתכן שיוציאו גזר קטן 15 יום קודם.
12. מניב לאחר 90 יום, לאחר מכן השתיל יניב משך 5 חודשים נוספים, רוב הגידול יהיה לאחר 75-90 יום (מתוך ה-5 חודשים).
13. בדלעת – מרבית יבול השנה נאסף לפני ראש השנה, אולם יתכן איסוף היבול גם אחרי ר"ה. היבול הראשון מהערבה יגיע בחודש שבט.
14. חלק מיבול החצילים, המלון, העגבניות, הפלפל, הגמבה והפלפל החריף בחורף, הינם מהערבה וגם מהערבה הדרומית.
15. משתילה 21-28 יום (מזריעה 40-50 יום).
16. כאשר יש מחסור בשווקים קוטפים גם סלרי/פטרוזיליה קטן בחלוף 60 יום.
17. יש שמוציאים שורש קטן כאשר יש מחסור בשווקים.
18. התאריכים שבלוח מתייחסים לפלפל חריף ופפריקה טריים, אך השיווק העיקרי של הפפריקה הינו אבקה מוכנה המשתמרת ולכן יש לנהוג איסור באבקת פפריקה ובתוצרת שהיא מעורבת בה, מסוף השמיטה ועד שנה לאחר מכן, שבמועד זה משווקים תוצרת שביעית. כמו כן יש לנהוג קדושת שביעית בפפריקה אבקה כבר מתחילת תשרי תשפ"ב. פלפל חריף טחון ברובו המכריע הוא מיבוא מחו"ל.
19. שום, נזרע ומונבט בחלקו גם לפני ר"ה. השום נשמר יפה באחסון מעבר לתקופות אלה, ויש גם ייבוא מחו"ל. ניתן להבחין בנקל ביבול חדש. התאריך של גמר ספיחין מתייחס לשום יבש. אבל השום הטרי [עם עלים ירוקים] – גמר איסור ספיחין בסוף חורף תשפ"ג.
20. לגבי התירס התייחסנו למוצרים מתירס צעיר הנאסף בארץ. המועדים בתירס מיוסדים על כך שתירס לח ספק אם הוא קטנית או ירק. המועדים מתייחסים למשווק טרי, קפוא ושימורים משווקים גם אחרי תאריכים אלו.
21. מרבית תפוח אדמה מזריעת הסתיו נובטים לאחר ראש השנה, ונאספים מחנוכה. ניתן להבחין בין ישן וחדש במעבר העונות. התאריכים בלוח הם לגבי התוצרת החדשה. יש גם זן של תפו"א קטנים שמוציאים לאחר 60 יום – הם משווקים רק לחו"ל.
22. הוספנו מועד תחילת הופעת תוצרת מזריעת שביעית עבור המחמירים ליזהר גם כשמיעוט הירק בשוק באיסור ספיחין.
23. הוספנו מועד בו רוב התוצרת בשוק מזריעת השמינית עבור המחמירים מלקנות מהנזרע בשביעית גם אחרי חנוכה. יש המחמירים להוסיף עוד שבועיים כדי להימנע מספקות, כפי שמצוין במבוא אות א'.
24. בחישוב המועד לגמר איסור ספיחין לא הוספנו גם את התקופה בה נמצאים השתילים בהכנה במשתלה [לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל יש להוסיף את התקופה מתחילת הזריעה במשתלה. לתועלת אנו מציגים את התקופות של שהות השתילים במשתלה עד להוצאתם מהמשתלה לשדה/חממות: בזיליקום – 18 יום, בצל – 30 יום, ברוקולי – 25 יום, חסה – 22 יום, חציל – 40 יום, כוסברה – 16 יום, כרוב – 25 יום, כרובית – 24 יום, לוף – 68 יום, מלפפון – 15-20 יום, נענע – 25 יום, סילקא (סלק עלים) – 31 יום, סלרי – 54 יום, עגבניה – 25 יום, עגבניה שרי – 40 יום, עירית – 20 יום, פטרוזיליה- 23 יום, פלפל – 40 יום, קולרבי – 25 יום, קישוא – 15-20 יום, רוקולה – 17 יום, רוקט – 18 יום, שומר – 31 יום, שמיר – 17 יום]. יצויין כי בכל מקרה איסור ספיחין מסתיים בכ"ה כסלו.
25. חייב לעבור הבחלה לפני השיווק. לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל כיוון שאין איסור ספיחין בבננות אין גם קדושת שביעית במוצאי שביעית ואזלינן בתר לקיטה.
26. התייחסנו לשעועית בתרמילים כירק כפי שכתב מרן החזו"א ופסק מרן הגריש"א. הזריעה של השעועית מתבצעת באביב ובקיץ. אין זריעה אחרי ראש השנה, לכן מגיעה לשווקים שעועית מזריעת שמיטה שאסורה רק בי"ג אייר

פירות

1. אבוקדו – יתכן ובתחילת העונה יש עדיין מזן ריד (עגול) שהוא משנה שישית. וכן בתחילת העונה במוצאי שמיטה ייתכן עדיין משנת שמיטה.
2. כל סוגי האגוזים והשקדים יכולים להשתמר זמן רב, וייתכן שווק של סחורה ישנה גם אחרי התאריכים המצויינים.
3. הרוב יבוא. המועדים מתייחסים ליבול מקומי.
4. אי אפשר לקבוע יום מדויק בו מגיע פרי חדש, אך לעיתים ניתן להבחין במראה הפרי בין חדש לישן.
5. בפירות אלה יש שימור בקירור משנה שעברה שמשווקים גם במקביל לשיווק פרי חדש. לעיתים ניתן להבחין במראה הפרי בין חדש לישן.
6. במינים אלה יש גם שיווק באופנים נוספים: כבישה בקופסאות שימורים, סחיטה למיץ, ריסוק לרסק, סיכור וכדו', ומצוי שיווק של תוצרת משנת השמיטה באופנים הנ"ל זמן רב אחרי אסיף היבול של שנה שמינית [יבול שמיטה אם לא קיימו בו מצוות ביעור, אסור באכילה].
7. עיקר הגידול הוא בחודשי הקיץ, אך יש מעט מגדלים שיש להם פירות בחודש טבת מחנטה שלאחר ראש השנה.
8. באתרוג, לענין שביעית קיים ספק אם הולכים בו כאילן אחר חנטה או כירק אחר לקיטה, לכן מחמירים לדונו גם כירק, שהנלקט בשביעית יש בו קדושה. מרבית האתרוגים שיימכרו לסוכות תשפ"ג יהיו מקטיף קודם ראש השנה.
9. התאנים המיובשות מיובאות מחו"ל.
10. בזנים הבכירים כמו ענה, אין קירור ממושך.
11. בתאריך זה קיים ספק אם חנט לפני ר"ה או אחריו, לכן מספק צריך גם להפריש מעשר עני.
12. לימונים ירוקים שיימכרו מחודש ניסן ראוי להחמיר ולנהוג בהם קדושת שביעית.
13. ישנם זנים של תפוחים שמתחילים לקטוף מהחדש ועדיין נמצאים בקירור מהישן ויש לשים לב לכך. בזנים 'גרנד סמיט' ו'פינק ליידי' הקטיף של החדש מתחיל רק לקראת חודש אלול.
הערה כללית
לא כללנו ברשימה פירות בהם הרוב ערלה לדעת פוסקים רבים (פפאיה, שעונית וכו').
לא כללנו ברשימה אוכמניות טריות בהם רוב הגידול המקומי בחשש ערלה.

גרגרים - תבואה וקטניות

1. בגידולי גרגרים כל מה שקדוש הוא אסור גם באיסור ספיחין, ושייכותו לשמיטה נקבעת לפי מועד הבאת שליש בגרגר. אמנם הגדל אצל נכרים קדוש ואינו אסור (ומנהג ירושלים שאין קדו"ש בפירות נכרים).
2. גרגרים משתמרים תקופה ארוכה. המועדים בלוח מתייחסים לתחילת השיווק של יבול שמיטה ותחילת השיווק של יבול שמינית, אך יש גם שיווק מתמשך יותר, ואז יש צורך להבחין בשנה שמינית בין החדש המותר לבין הישן האסור. אבחנה בין יבול ישן לחדש, ניתן לרוב  להבחין בירידת האיכות, וביתר שכיחות עבשים ומזיקים ועוד.
3. תוצרת בשימורים וקפואה, משווקת מהישן גם אחרי האסיף של התוצרת החדשה. התאריך שעל גבי קופסת השימורים או השקית של המוקפא לא מעיד על  זמן האסיף אלא על זמן המילוי.
4. בגידולים בהם קיים יבוא וגם ייצור מקומי כמו בחימצה, ניתן לעיתים לזהות לפי זנים/צורות/ צבעים וגדלים שונים. התאריכים שבסוגריים מתייחסים לתוצרת הארץ.
5. לגבי התירס: בלוח התייחסנו למוצרים מתירס צעיר הנאסף בארץ, כמו אשבולים וגרגרים טריים משומרים ומוקפאים. המועדים בתירס מיוסדים על כך שתירס לח ספק אם הוא קיטנית או ירק.

תבלינים

1. בצמחים רב שנתיים – הרוב משתילה לפני שמיטה ואין בו איסור ספיחין, וכשלא ידוע ניתן לסמוך על רוב.
2. בעצים ובשיחים עציים (שפורחים רק לאחר שנה מזריעתם), אין איסור ספיחים.
3. בשיחים מעוצים נמוכים מאוד אנו חוששים שמא דינם כירק.
4. בתוצרת יבשה [המשתמרת תקופה ארוכה] קשה לדעת מתי מגיעה לשוק תוצרת משמיטה. כתבנו את התאריך שבו כבר תיתכן בשוק תוצרת משמיטה.
5. בתוצרת יבשה [המשתמרת תקופה ארוכה] קשה לדעת מתי מפסיקים לשווק מתוצרת שמיטה האסורה, כתבנו בלוח את התאריך שבו כבר תיתכן בשוק תוצרת מותרת [= אין הכוונה לקבוע שמתאריך זה התוצרת היא מותרת – יש לוודא שהיא תוצרת חדשה].
6. יש כמות מסחרית הגדילה בידי ערבים [נכרי].
7. התאריך שבסוגריים מתייחס למיעוט שיש מתוצרת הארץ משתילה או חנטה של שמיטה.
8. בשיח מעוצה, יש להסתפק אם דינו כירק ויש בו קדושת שביעית מא' תשרי או דינו כאילן ויש בו קדו"ש מזמן החנטה. לדעת מרן הגר"ח קנייבסקי יש לחשוש לחומרא שדינו כירק.
9. בשיח מעוצה, אין לחשוש משום ספיחין כיוון שהוא רב שנתי ולדעת מרן הגר"ח קנייבסקי יש לחשוש דחשיב כעץ, ומה שחנט בשמיטה יש בו חשש שביעית אף שנלקט בשמינית..
10. אין ייבוש בכל תקופת השנה.
11. העלים שחנטו בשביעת, נותרים על העץ משך כמה שנים וקדושים לעולם, וקשה לדעת עד מתי הם נשארים על העץ.
12. אין גידול מסחרי בארץ.
13. ידוע על שטח קטן שמגדלים בארץ ומגיע בתקופת ינואר (טבת).
14. אין כמעט מיבול מקומי.
הערות כלליות
  • קדושת שביעית – לתבלין טרי שדינו כירק (כגון: בזיל, זנגוויל, לימונית ומינתה) יש קדושת שביעית כשנקטף מיד לאחר ראש השנה. לעלי צמחים עציים (כגון: דפנה, לואיזה) או שיחים מעוצים, יש קדושה לפי מועד תחילת גידול העלה.

          אמנם לא בכל עונות השנה מייבשים עלים. ולכן בעלים יבשים יתכן שמועד הקדושה לא יהיה בתחילת שמיטה.

  • בצמחים הרב שנתיים – מרבית היבול בשמיטה הוא מזריעה שלפני השמיטה, ובספק ניתן לסמוך על הרוב. אך ייתכן מיעוט קטן של עלים מצמחים שנזרעו בשמיטה, בעיקר החל מהאביב, והם אסורים.
  • בלוח זה לא הבאנו את תחילת ההופעה בשוק מאיסור ספיחין למחמירין ולא רוב בסוף שנת השמיטה. הדבר מורכב והמעוניינים יקדימו כחודש בתחילת השמיטה את האיסור ספיחין רוב בשוק, ובמוצאי שמיטה יש להוסיף כחודש לזמן שאין חשש לאיסור ספיחין.

פרחים

* כולל את הצמחים – אוונימוס, אספרגוס, אקליפטוס, ארליה, גומא (ציפרוס), מונסטרה, מוראיה, מללויקה, פוטוניה, פיטוספורום, פילודנדרון, קוכיה, רוסקוס (עצבונית) שרך.