תגיות קשורות

  1. פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית מותר לאוכלם כל זמן שמצוי מאותו המין בשדה. משכלה אותו המין מהשדה, אם נמצא ברשותו יותר ממזון ג’ סעודות (הגדרת ג’ סעודות, ראה כאן>>) עליו להוציאם מביתו ולהפקירם בפני שלושה. משלא זכו אחרים במה שהפקיר, רשאי המפקיר לזכות בהם בחזרה.
  2. מצוות ביעור נוהגת בפירות האילן של שביעית שגדלו אצל ישראל, וכן בירקות ובמיני תבלין – שאין בהם איסור ספיחין – שגדלו אצל ישראל, וכן בפירות האילן ירקות וקטניות שגדלו אצל נכרים משבאו לידי ישראל – לנוהגים קדושת שביעית ביבול נכרים.
  3. פירות שביעית שהיו ברשות ישראל והגיע זמן הביעור ולא ביערם (אף בשוגג) נאסרו באכילה, ויש אומרים שאם לא ביערם מחמת אונס (או שוגג) עליו לבערם מיד כשנודע לו הדבר, והפירות מותרים. (קרא עוד>>)
  4. פירות ישראל שכשהגיע זמן הביעור היו ברשות נכרי, או פירות נכרי שהיו ביד הנכרי בזמן הביעור (לנוהגים בהם קדושה), צריך לבערם ביום שקונה מהנכרי. וכן פירות נכרים בידי ישראל (לנוהגים בהם קדושת שביעית), צריך לבערם. הנוהג קדושת שביעית בפירות נכרים וקונה
    את הפירות – לאחר זמן הביעור – מיהודי שאינו נוהג בקדושתם, מסתבר שלדעת מרן החזו”א זללה”ה אין להשתמש בהם, ויש אומרים שניתן לבערם (להפקירם) תיכף לאחר שקיבלם (קרא עוד>>)
  5. את זמן הביעור קשה לקבוע במדויק, הדבר תלוי בכמות הפירות שנשארים בשדה לאחר סיום האסיף, בזמן שהפירות נרקבים, ובירקות גם בזמן שחורשים את השדות לאחר האסיף, לכן יתכנו פרקי זמן בהם ספק אם כבר כלה מהשדות. במשך זמני הספק יש להפקיר בכל יום או להפקיר בתחילת תקופת הספק וכשמכניסם לביתו יתכוון שלא לזכות בהם ויאמר לאלו שבפניהם הפקיר שאף שמכניסם לביתו הם הפקר ואפשר לקחתם. יש להשאירם הפקר עד שיגיע הזמן שוודאי כלה מהשדה (קרא עוד>>)

המועדים בלוח נקבעו לפי שיטת מרן החזו”א, שסבר שפרי (וכן ירק וקטנית) השייכים לשנה השמינית אינם מצילים מן הביעור, כלומר אע”פ שמינים אלו מיבול שמינית מצויים בשדה בזמן שלא כלו מיבול שביעית, לא מתחשבים בהם לענין ביעור, ואם יבול שביעית כלה מן השדות והמטעים הגיע זמן הביעור. אמנם בחזון איש נראה שהסתפק שמא ירקות שהגיעו לעונת המעשרות בשביעית אף שגדלו ונלקטו בשמינית שדינם כיבול שמינית ואין בהם קדושת שביעית (שבירקות הולכים אחרי זמן הלקיטה), מכל מקום מצילים מן הביעור.

משום כך במיני ירקות בהם מצוי בשנה שמינית מאותו המין יבול שהגיע לעונת המעשרות בשביעית הובאו שתי שיטות:
שיטה א’: הזמן שכנראה כלה מן השדות ממה שנלקט בשביעית (נפל, בררה וכדומה שנשארו בשדה).
שיטה ב’: הזמן שכלה מן השדות היבול שהגיע לעונת המעשרות בשביעית. שיטות אלו מופיעות בלוח הירקות, ובלוח התבלינים (בתבלינים שהם ירק).

הערה ואזהרה –
המועדים הרשומים בנויים על הערכות בהסתמך על נתונים שאספנו, שכללו ביקורים בשטח ובדיקה מול מגדלים ואגרונומים. אעפ”כ קשה עד מאד לדייק בהם עד תום וייתכנו שינויים. בחלק מן הפירות צויין בהערה כי התאריך הינו משוער – בפירות אלו הסתמכנו על מומחים משום שלא ניתן היה לבדקם בשטח, במידה ויחולו שינויים נשתדל לפרסמם לידיעת הציבור.

לזמן הכילוי כתבנו לכל מין שני תאריכים:
א. המועד בו אנו מעריכים שיתכן שכבר אין בשדות ובמטעים כמות מספקת של פירות וירקות ראויים לאכילה (לבעלי חיים) כדי להציל מן הביעור, במועד זה יש לבער מספק (כמבואר לעיל).
ב. המועד בו אנו מעריכים שהפירות והירקות כבר כלו לגמרי מהשדות והמטעים, במועד זה עבר זמן הביעור ודאי, וממנו והלאה ניתן לזכות בפירות שהיו עד עכשיו הפקר בביתו.

מצות הביעור מצויה יותר במוצרים המשתמרים למשך זמן (אף לאחר שכלו מהשדה), כגון במוצרים המשתמרים בקירור, הקפאה, שימורים, מיצים, יינות או מוצרים יבשים (כגון קטניות ופיצוחים המשתמרים זמן רב), וכן במוצרים תעשייתיים שמעורבים בהם פירות שביעית.
בחלק מהירקות והפירות הטריים אין השלכה מעשית כל כך לדין ביעור, מאחר וירק או פרי הנאכל טרי בד”כ אינו נשמר מעבר למועד שכלה לחיה בשדה (מלבד מקרים בהם שמרו אותם בהקפאה או תבשילים שנעשו מהם, וכדומה, בכמות הגדולה יותר משיעור ג’ סעודות).
להבנת העניין ניתן דוגמא של פרי וירק הנשמרים במחסנים ובתי קירור ומשווקים משך תקופה ממושכת לאחר סיום עונת הקטיף: אגוז, שקד, אגס, תפוח, אשכולית, תפוז, לימון, אבוקדו, קיווי, רימון, תמר ועוד.
בצל, שום, בטטה, תפוח אדמה, גזר, דלעת, דלורית, אננס, חזרת, אבטיח, גרעיני חמניות ואבטיח, חימצה (חומוס), אגוזי אדמה ועוד.
בלוח ‘מועדים לשמיטה’ שפרסמנו בכניסת שנת השביעית, פירטנו לגבי כל מין את המועד בו מגיעה לשווקים תוצרת של השנה השמינית שבה כבר אין קדושת שביעית.

לוח זמני הביעור
לפירות האילן

  שם הפרי תחילת זמן הספק הזמן שודאי כלה מהשדה הערה
אבוקדו יד אב פ”ג ג אלול פ”ג  
  אגוזים      
אגוזי מלך
לא מוכר גידול מסחרי בארץ
   
אילסר (לוז)
לא מוכר גידול מסחרי בארץ
   
מקדמיה כא חשון פ”ג כא כסלו פ”ג  
פיסטוק חלבי
לא מוכר גידול מסחרי בארץ
   
פקאן כלה במהלך הקיץ   קטיף אחרון ו חשון פ”ג
אגס ו תשרי פ”ג כא חשון פ”ג  
אוכמניות
לא רשמנו מועדים כיון שרוב הפרי הוא ערלה
   
אנונה א אדר פ”ג טו ניסן פ”ג  
אפרסמון כב טבת פ”ג כד שבט פ”ג משוער
אפרסק כא חשון פ”ג כא כסלו פ”ג  
אשכולית כא סיון פ”ג כא תמוז פ”ג משוער
אתרוג א שבט פ”ג א אדר פ”ג משוער
גויאבה כא כסלו פ”ג כב טבת פ”ג משוער
דובדבן וגודגדן ז תמוז פ”ב ב אב פ”ב  
  הדרים ראה כל מין במקומו    
זית שבועות פ”ג שבועות פ”ג
בגמרא וברמב”ם מובא מועד זה וכן
נהגו, אמנם בזמנינו הם כלים קודם
לכן.
חבוש א טבת פ”ג א ניסן פ”ג משוער
חרוב א אדר פ”ג א ניסן פ”ג משוער
ליצ’י כח אב פ”ב כט אלול פ”ב  
  לימה
בצפון כלה בין ח אדר פ”ג ל – ט ניסן פ”ג בדרום כלה בין יב סיון פ”ג ל – יא תמוז פ”ג
  משוער
לימון י ניסן פ”ג א חשון פ”ד משוער. נקטנו כאן את זמן הביעור מזמן שכלו הפירות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ר”ה פ”ג עד הזמן שכלו הפירות שחנטו לפני ר”ה פ”ג
  לימקווט ח אדר פ”ג י ניסן פ”ג משוער
משמש טו תמוז פ”ב א אלול פ”ב  
מנגו ח טבת פ”ג י שבט פ”ג  

נקטרינה (אפרשזיף)

כא חשון פ”ג כא כסלו פ”ג כפי הנראה לדעת הגרי”ש אלישיב זצוק”ל יש לחוש שכלה לחיה מכ’ תשרי פ”ג – הזמן שכלה בדרום
ענבים   ערב פסח פ”ג
זמן זה נזכר בגמרא ונפסק ברמב”ם
וכן נהגו. אמנם בזמננו הם כלים כבר
בשבט ואדר.
פאפיא
לא רשמנו מועדים כיון שרוב הפרי הוא ערלה
   
פומלה יב סיון פ”ג יב תמוז פ”ג משוער
פומלית י אייר פ”ג יב סיון פ”ג משוער
פיגו’אה כה טבת פ”ג כה שבט פ”ג משוער
צבר (סברס) י חשוון פ”ג כד שבט פ”ג משוער. נקטנו כאן את זמן הביעור מזמן שכלו הפירות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ר”ה פ”ג עד הזמן שכלו הפירות שחנטו לפני ר”ה פ”ג
קומקווט יב סיון פ”ג יב תמוז פ”ג משוער
קיווי י שבט פ”ג י ניסן פ”ג משוער
קלמנטינה ושאר קליפים יב סיון פ”ג כו תמוז פ”ג משוער
קרמבולה ז כסלו פ”ג ז טבת פ”ג משוער
רימון כא כסלו פ”ג כב טבת פ”ג משוער
שזיף כ תשרי פ”ג יב טבת פ”ג  
שסק יט סיון פ”ב יז תמוז פ”ב  
שעונית (פסיפלורה)
לא רשמנו מועדים כיון שרוב הפרי הוא ערלה
   
שקד א טבת פ”ג
במהלך החורף לאחר גשם משמעותי השקדים מרקיבים
 
תאנה חנוכה פ”ג חנוכה פ”ג
זמן זה נזכר בגמרא ונפסק ברמב”ם
וכן נהגו. אמנם בזמננו המציאות
השתנתה והתאנים הוותיקות כלות
כבר בחשון, הארגמניות כלות בסוף
טבת. ויש מקום לבערם מאוחר יותר. התאנים המיובשות מיובאות מחו”ל.
תמר פורים פ”ג פורים פ”ג
זמן זה מוזכר בגמרא ונפסק ברמב”ם וכן נהגו. אמנם בזמננו הם כלים בניסן. לאחר גמר הקטיף הם משווקים משך זמן רב מהקפאה או מיובשים.
תפוז כו תמוז פ”ג כח אלול פ”ג משוער
תפוח עץ כא כסלו פ”ג יט שבט פ”ג משוער. כפי הנראה לדעת הגרי”ש אלישיב זצוק”ל יש לחוש שכלה לחיה מא’ אלול פ”ב – הזמן שכלה בדרום

 

לוח זמני הביעור לירקות

ראה גם הסבר במבוא ללוח לעיל.
בירקות יש להבדיל בין ירקות שנשמרים בבתי קירור וכדומה, או שעושים מהם שימורים וקפואים, שבהם מצוי מצות ביעור, לבין ירקות המשווקים טריים שבהם נדרשים למצות ביעור רק במידה ומשמרים כמות גדולה במקרר הביתי או בתבשיל מוקפא וכדומה.

מועדי הביעור המובאים בלוח זה לגבי השנה השמינית, הם לירקות שנקטפו בסוף השמיטה ואין בהם איסור ספיחין (כגון יבול נכרי). ירקות אלו שנקטפו אחר ראש השנה, בדרך כלל אין בהם חובת ביעור (הגם שנוהגת בהם קדושת שביעית עד שייקטפו כמותם מזריעת השמינית או עד חנוכה).

בירקות, כתבנו שתי שיטות, הראשונה היא הזמן שבו ירקות שנלקט בשביעית כלו מן השדה, והשנייה הזמן בו כלים מן השדות ירקות שהגיעו לעונת המעשרות בשמיטה אף שממשיכים לגדול בשמינית, כפי הנראה החזון איש הסתפק בכך. (ראה בהרחבה לעיל סעיפים א-ב בהקדמה)

  שם הפרי תחילת זמן הספק – שיטה א סוף זמן הספק – שיטה א תחילת זמן הספק – שיטה ב סוף זמן הספק – שיטה ב הערות
אבטיח יח אלול פ”ב ז תשרי פ”ג      
אננס א תשרי פג א תשרי פ”ג א שבט פג א אדר פג מועד זה הוא לאננס הטרי הגדל בארץ, יש יבוא שימורי אננס ומיובשים מחו”ל
אספרגוס לא ידוע על שתילה לשיווק אצל נכרים
ארטישוק טו תשרי פ”ג א חשון פ”ג א חשון פ”ג א טבת פ”ג  
בטטה טו תשרי פ”ג טו חשון פ”ג א חשון פ”ג טו כסלו פ”ג
הבטטה מתוצרת הארץ עד תקופת תמוז פ”ג הינה מלקיטת שביעית
במיה טו תשרי פ”ג א כסלו פג      
בננה א תשרי א חשון י חשון כה כסלו
בננות הנמכרות עד י”א תשרי פ”ג הינם מלקיטת שביעית
בצל יבש א תשרי פ”ג שלש שבועות אחר גשם משמעותי י טבת פ”ג י שבט פ”ג
הבצל היבש המשווק עד תקופת אדר פ”ג הינו מלקיטת שביעית, לאחר מכן יתכן גם מלקיטת שביעית
בצל ירוק ז תשרי פ”ג כד תשרי פ”ג ז כסלו פ”ג א טבת פ”ג  
גזר א תמוז פ”ב כ”ג אב פ”ב    
הגזר המשווק עד תקופת שבט פ”ג הינו מלקיטת שביעית, לאחר מכן יתכן גם מלקיטת שביעית
גמבה ראה פלפל
דלורית י תשרי פ”ג י כסלו פ”ג      
דלעת י תשרי פ”ג י כסלו פ”ג      
חזרת א תשרי פג א תשרי פג ל תשרי פד יז כסלו פד  
חסה ז תשרי פ”ג כד תשרי פ”ג י חשון פ”ג י כסלו פ”ג  
חציל ז תשרי פ”ג טו חשון פ”ג כה תשרי פ”ג כה חשון פ”ג
יש לשים לב כי בסלטים המוכנים הנמכרים בחנויות יתכן שישנם חצילים מלקיטת שביעית במהלך שנת תשפ”ג
כוסברה (עלים) ז תשרי פ”ג כד תשרי פ”ג כג כסלו פ”ג כא טבת פ”ג  
כרוב אדום י תשרי פ”ג א כסלו פ”ג כג חשון פ”ג טו טבת פ”ג  
כרוב לבן י תשרי פ”ג א כסלו פ”ג כג חשון פ”ג טו טבת פ”ג  
כרובית טו תשרי פ”ג ז חשון פ”ג יח תשרי פ”ג כה כסלו פ”ג  
כרפס (סלרי)עלים ז תשרי פ”ג כד תשרי פ”ג א טבת פ”ג א שבט פ”ג  
כרפס ( סלרי) שורש י תשרי פ”ג א כסלו פ”ג טו שבט פ”ג א ניסן פ”ג  
לוף (כרתי) טו תשרי פ”ג טו חשון פ”ג א טבת פ”ג י ניסן פ”ג
יתכנו שינויים והזמן יהיה מוקדם יותר
לפת כ תשרי פ”ג א כסלו י חשון פ”ג כה כסלו פ”ג  
מלון א תשרי פ”ג א חשון א תשרי פ”ג י חשון פ”ג  
מלפפון כב תשרי פ”ג ז חשון פ”ג ז חשון פ”ג ז כסלו פ”ג
יש לשים לב כי הרבה מהמלפפונים הנמכרים בקופסאות שימורים במשך שנת פ”ג הינם מלקיטת שביעית
סלק אדום י תשרי פ”ג א כסלו פ”ג יב חשון פ”ג א טבת פ”ג
יתכן סלק בחזרת מלקיטת שביעית בחורף פ”ג
סלק עלים ז תשרי פ”ג כד תשרי פ”ג טז ניסן פ”ג טז אייר פ”ג  
עגבניה כ תשרי פ”ג כ חשון פ”ג א חשון פ”ג א כסלו פ”ג  
עגבנית שרי כ תשרי פ”ג כ חשון פ”ג א חשון פ”ג א כסלו פ”ג  
פול תרמילים י”ח אייר פ”ב י”ט סיון פ”ב      
פטרוזיליה שורש י תשרי פ”ג א כסלו פ”ג א אדר פ”ג א ניסן פ”ג  
פטרוזליה עלים ז תשרי פ”ג כד תשרי פ”ג טז ניסן פ”ג טז אייר פ”ג  
פלפל אדום וצהוב טו תשרי פ”ג טו חשון פ”ג א כסלו פ”ג א טבת פ”ג  
פלפל חריף טו תשרי פ”ג טו חשון פ”ג א כסלו פ”ג א טבת פ”ג  
פלפל ירוק טו תשרי פ”ג טו חשון פ”ג א כסלו פ”ג א טבת פ”ג  
פפריקה כפי הידוע לנו לא מצוי פפריקה מגידולי נכרי
צנון י תשרי פ”ג א כסלו פ”ג טו חשון פ”ג א טבת פ”ג  
צנונית י תשרי פ”ג א כסלו פ”ג כ תשרי פ”ג א כסלו פ”ג  
קולורבי י תשרי פ”ג א כסלו פ”ג טו חשון פ”ג א טבת פ”ג  
קישוא כב תשרי פ”ג א חשון פ”ג ז חשון פ”ג ז כסלו פ”ג  
שבת (שמיר, דיל) ז תשרי כד תשרי א טבת פ”ג כא טבת פ”ג  
שום טרי כ”ב איר פ”ב כ”ב תמוז פ”ב    
השום היבש המשווק בארץ מגידולי חו”ל
שומר א חשון פ”ג טו כסלו פ”ג ז חשון פ”ג ז טבת פ”ג  
שעועית טו תשרי פ”ג טו חשון פ”ג א כסלו פ”ג כה כסלו פ”ג  
תות שדה ב תמוז פ”ב כ”א תמוז פ”ב      
תירס אשבולים יא תשרי פ”ג טו חשון פ”ג    
יש שחוששים שהתירס הלח נחשב ירק, לשיטות אלו זמן הספק הוא מא’ תשרי עד ר”ח חשון
תפוחי אדמה ח תמוז פ”ב א אב פ”ב    
תפוח אדמה המשווק עד תקופת שבט הינו מלקיטת שביעית, לאחר מכן יש תפו”א גם מלקיטת שביעית



לוח זמני הביעור לתבלינים

בירקות ותבלינים, כתבנו שתי שיטות, הראשונה היא הזמן שבו ירקות שנלקטו בשביעית כלו מן השדה, והשנייה הזמן בו כלים מן השדות ירקות שהגיעו לעונת המעשרות בשמיטה אף שממשיכים לגדול בשמינית, כפי שנראה החזון איש הסתפק בכך. (ראה בהרחבה לעיל סעיפים א-ב בהקדמה).
חלק מהתבלינים אסורים לגמרי בשימוש משום איסור ספיחין. בלוח ‘מועדים לשמיטה’ שפרסמנו בערב שנת השמיטה הבאנו מאימתי משווקים תבלינים אסורים. ביבול נכרים אין איסור ספיחין ויש חובת ביעור (לנוהגים בהם קדושה). כתבנו גם על המינים שהם משיחים מעוצים או גידול רב שנתי (בגידולים אלו אין איסור ספיחין כיון שנזרעו לפני שמיטה). יצוין שתבלינים מיובשים או טחונים משתמרים זמן רב (אף יותר משנה) ויתכן שתוצרת שביעית משווקת על פני השנה השמינית ויותר.

הערה – כל עלי התבלינים מקטיף בתחילת השמיטה ועד שנת השמינית הם בקדושת שביעית. גם מרבית זרעי התבלין שבשימוש מחודש סיון תשפ”ב עד חודש סיון תשפ”ג הם בקדושת שביעית, [בתוצרת יהודית (חד שנתי) יש בהם איסור ספיחין]

תבלין תחילת זמן הספק – שיטה א סוף זמן הספק – שיטה א תחילת זמן הספק – שיטה ב סוף זמן הספק – שיטה ב הערות
אורגנו (מיורם) עלים טריים ונוף טחון (גידול חד שנתי עד שנה, וגם רב שנתי) א כסלו פ”ג א טבת פ”ג חנוכה פ”ג א שבט פ”ג שיח מעוצה יתכן שנחשב ירוק עד שאין לו ביעור
איזוב תרבותי ומצוי  (מיורם) עלים טריים ומיובשים (רב שנתי) א כסלו פ”ג א טבת פ”ג חנוכה פ”ג א שבט פ”ג היבש כולו מיובא מחו”ל
בן איזוב רפואי שמן אתרי (רב שנתי) א כסלו פ”ג א טבת פ”ג חנוכה פ”ג א שבט פ”ג  
אניס (כמנון) עלים טריים א כסלו פ”ג א טבת פ”ג חנוכה פ”ג א שבט פ”ג  
  גרגרים ח אב פ”ב כ אלול פ”ב     גרגרים רובו מיובא מחו”ל
בזיל (ריחן) עלים (בחורף מוגן בלבד) א חשון פ”ג א טבת פ”ג חנוכה פ”ג טו טבת פ”ג טרי רובו בחשש ספיחין
  יבש ושֶמן         היבש והשמן מיובא מחו”ל
גרגר הנחלים, עלים טריים א חשון פ”ג א כסלו פ”ג א כסלו פ”ג טו טבת פ”ג  
  זרעים         כולו מיובא מחו”ל
דפנה (ער אציל, עץ) עלים לחים         אין ביעור ירוק עד ועלים משתמרים
  יבשים          רובו מיובא מחו”ל
זנגוויל טרי סיון פ”ב תמוז פ”ה     הטרי רובו מיובא מחו”ל 
  יבש         היבש כולו מיובא מחו”ל
זעתר ראה איזוב        
חילבה (גרגרנית, פנוגריק) גרגרים תמוז פ”ב אב פ”ב      
חזרת ראה לוח ירקות        
טרגון (לענה) עלים טריים. (רב שנתי אך מגדלים בעיקר כחד שנתי) טו חשון פ”ג א טבת פ”ג א כסלו פ”ג טו טבת פ”ג  
  שמן         השמן מיובא
כוסבר (גד השדה) ראה לוח ירקות          
כמון זרעים יח תמוז פ”ב א אלול פ”ב     רובו מיובא מחו”ל
כרכום (זעפרן)         מיובא מחו”ל
כרפס ריחני (סלרי)  עלים ושורש ראה לוח ירקות        
  זרעים טחונים         הזרעים רובו מיובא מחו”ל
לואיזה (ליפיה לימונית) עלים טריים  טו חשון פ”ג א טבת פ”ג     שיח מעוצה יתכן שנחשב ירוק עד שאין לו ביעור
  יבשים         היבש רובו מיובא מח”ל
לימונית (עשב לימון) – (רב שנתי)   א כסלו פ”ג א טבת פ”ג      
   עלים לחים יבשים ומוצרים         יש מעט מיובא מחו”ל
לענה שיחנית, שיבא – (רב שנתי אך גדל בעיקר כחד שנתי) עלים לחים ויבשים א כסלו פ”ג א טבת פ”ג     שיח מעוצה יתכן שנחשב ירוק עד שאין לו ביעור
מרווה רפואית – (גם רב שנתי) עלים לחים עלים יבשים ואבקה א כסלו פ”ג א טבת פ”ג     שיח מעוצה יתכן שנחשב ירוק עד שאין לו ביעור
נענה (מנתה) (בעיקר רב שנתי, לייצוא חד-שנתי) עלים א חשון פ”ג א טבת פ”ג      
  מיובש         הרוב מיובא מחו”ל
סלרי – ראה כרפס   ראה לוח ירקות        
פטרוזיליה  – (לייצוא גידול חד שנתי. לתצרוכת מקומית  גם דו שנתי)   ראה לוח ירקות        
עירית (שנאוטליך, צ’יווס) עלים, גדל לרוב עד שנה ויותר, וגם רב שנתי  טו תשרי פ”ג א כסלו פ”ג א כסלו פ”ג א טבת פ”ג הרבה ממצע מנותק ומוגן
פלפל חריף טרי ראה ירקות        
  מיובש (אבקה)         רובו מיובא מחו”ל
פלפלת (פפריקה) פרי אבקה וצבע  כ כסלו פ”ג א שבט פ”ג      
צלף – פירות וניצנים   א כסלו פ”ג א טבת פ”ג      
צתרה (סייבורי רב שנתי אך גדל בעיקר כחד שנתי) ירק טו חשון פ”ג א טבת פ”ג א כסלו פ”ג טו טבת פ”ג שיח מעוצה יתכן שנחשב ירוק עד שאין לו ביעור
  פתיתים         מיובא מחו”ל
קורנית (וכן בת קורנית) עלים (רב שנתי) א חשון פ”ג טו כסלו פ”ג טו כסלו פ”ג א טבת פ”ג שיח מעוצה יתכן שנחשב ירוק עד שאין לו ביעור
קימל (כרויה, גם דו שנתי) עלים א חשון פ”ג א כסלו פ”ג טו חשון פ”ג א טבת פ”ג  
  עלים מיובשים גרגרים         המיובש וגרגרים מיובא מחו”ל
קצח זרעים כ סיון פ”ב א אב פ”ב      
רוזמרין (רב שנתי- עצי)            שיח מעוצה יתכן שנחשב ירוק עד שאין לו ביעור
שבת (שמיר,דיל)       עלים עדינים טריים       ראה ירקות        
  מיובשים         היבש רובו מיובא מחו”ל
שומר (פנל) עלים ונדנים   ראה ירקות        
  זרעים         מיובא מחו”ל
שום    ראה לוח ירקות       היבש מיובא מחו”ל
  טחון – אבקה         טחון יש גם מיבול מקומי – אבקה מיובא מחו”ל

לוח זמני הביעור לקטניות

קטנית ותבואה הגדל אצל יהודי בשנת השמיטה אסורה משום “ספיחין”. בלוח ‘מועדים לשמיטה’, שפרסמנו בערב שנת השמיטה כתבנו את המועדים בהם מצוי בשווקים תוצרת אסורה.
מועדי הביעור שלהלן אינם מתייחסים למה שגדל אצל יהודים ויש בו איסור ספיחין אלא לגידולי נכרים לנוהגים קדושת שביעית בגידולי נכרי. יבולי גידולים אלו נאספים בשדות פעם אחת בשנה ומאוחסנים במחסנים, לאחר מכן משווקים במשך שנה ויותר.
מועד תחילת תקופת ה’ספק’ הוא מיד לאחר גמר האסיף מהשדות, אך כיון שנותרים גרגרים על הקרקע, נמשך זמן הספק עד שהגרגרים כלים מחמת הגשמים.
מיני גידולים נוספים: אגוזי אדמה (בוטנים), אפונה לשימורים, דוחן (לציפורים), חריע (לשמן), ותירס פופקורן, הערכתנו היא שאין בארץ גידול של נכרים ומשום כך לא כללנו בטבלה, כפי שהוסבר לעיל.
בדוחן וחריע יש גם יבוא מחו”ל. בתירס אשבולים וגרגרים לחים הרוב הוא מגידול יהודי בחשש איסור
ספיחין

שם הקטניות תחילת תקופת הספק הזמן שוודאי כלה הערות
גרעיני אבטיח ט וחשון פ”ג טו טבת פ”ג
יש מעט מנוכרים, רוב התוצרת באיסור ספיחין
גרעיני חמניות ד’ אלול פ”ב ד’ אלול פ”ב
יש מעט מנוכרים, רוב התוצרת באיסור ספיחין
חימצה (חומוס) א אב פ”ב א’ טבת פ”ג
יש מנכרים, הרבה מהתוצרת באיסור ספיחין ויש גם ייבוא מחו”ל
לוביה כ’ סיון פ”ב א’ טבת פ”ג ייתכן מעט מנוכרים, הרוב ייבוא מחו”ל
שומשום כ’ סיון פ”ב א’ טבת פ”ג ייתכן מעט מנוכרים, הרוב ייבוא מחו”ל
שעורה כ’ סיון פ”ב א’ טבת פ”ג ייתכן מעט מנוכרים, הרוב ייבוא מחו”ל

חדש
חודש תמוז
זמני ביעור פירות האילן

לפי הידוע לנו הגיע כבר זמן הביעור
לפרי הליצ’י.

חדש
חודש תמוז
זמני ביעור פירות האילן
שם הפרי תחילת תקופת הספק הזמן שודאי כלה מ:
דובדבן ז' תמוז פ"ב ב' אב פ"ב
משמש ט"ו תמוז פ"ב א' אלול פ"ב
תות שדה ב' תמוז פ"ב כ"א תמוז פ"ב
חדש
חודש תמוז
זמני ביעור ירקות
שם הירק תחילת תקופת הספק הזמן שוודאי כלה
גזר  א תמוז פ"ב  כ"ג תמוז פ"ב
תפוחי אדמה ח' תמוז פ"ב א' אב פ"ב
חודש סיון
זמני ביעור קטניות ודגנים
שם הקטניות תחילת תקופת הספק הזמן שוודאי כלה
לוביה ח' סיון פ"ב י"ט כסלו פ"ג
שומשום ח' סיון פ"ב י"ט כסלו פ"ג
שעורה ח' סיון פ"ב י"ט כסלו פ"ג
חודש סיון
זמני ביעור פירות האילן
שם הפרי תחילת תקופת הספק הזמן שוודאי כלה
שסק י"ט סיון פ"ב י"ט תמוז פ"ב
חודש אייר
זמני ביעור ירקות
שם הירק תחילת תקופת הספק הזמן שוודאי כלה
אפונה בתרמילים כד אייר פ"ב ח' תמוז פ"ב
פול תרמילים י"ח אייר פ"ב י"ט סיון פ"ב
קולרבי - שישית י"ט אדר א' פ"ב י"ט סיון פ"ב
שום כב אייר פ"ב כב תמוז פ"ב
תרד כ"ג ניסן פ"ב כב אייר פ"ב

קביעת זמן הביעור

קביעת הזמן המדוייק שבו כלו הפירות של אחד המינים לחיה מן השדה קשה מאד גם מהבחינה
המציאותית וגם מבחינה הלכתית.

הקשיים בקביעת זמן הביעור

  1. לקבוע מתי כלה בפועל לחיה מן השדה מצריך ביקור בהרבה מקומות במשך ימים רבים כדי לראות מתי הפירות שבשדה כלים. הכילוי יכול להיות ע”י שאספו את כל הפירות ויכול להיות ע”י שהפירות נרקבו עד שנעלמו או שאינם ראויים לחיה, בין בפירות שנשארו על העצים ובין בפירות שנשרו לאדמה, (ראה משפטי ארץ פרק כט סעי’ ב).
  2. לא מוגדר בדיוק איזו כמות של פירות שנשארת במטעים נחשב שעדיין הפירות לא כלו, (ראה משפטי ארץ שם סעיפים ג,ד).
  3. נחלקו הראשונים אם מחלקים את ארץ ישראל לשלושה חלקים, כך שאם כלה בחלק אחד נחשב שהגיע זמן הביעור באותו מקום, אע”פ שיש עדיין פירות בשני החלקים האחרים, או שארץ ישראל מתחלקת לתשעה חלקים [למשל האם כל הגליל – העליון והתחתון ואיזור הכינרת נחשב לחלק אחד משלושה החלקים של ארץ ישראל, וכל זמן שיש פירות באחד מהחלקים נחשב שעדיין לא כלה לחיה, או שכל אחד מאותם שלושת חלקי הגליל נחשב לחלק בפני עצמו, וכשכלה בחלק אחד הגיע זמן הביעור באותו החלק]. גם הגבולות של כל חלק לא תמיד ידועות (ראה משנה שביעית פ”ט משניות ב,ג ומפרשי המשנה, רמב”ם
    פ”ז הל’ ט-יא).
  4. הרמב”ם (פ”ז הי”ב) פסק שהמוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו, חייב לבער כיון שנותנים עליו חומרי מקום שהלך לשם וחומרי מקום שיצא משם. וראה חזו”א סי’ יג ס”ק א שיש כמה חילוקי דינים בזה.
  5. כשמשווקים את אותו מין רק טרי ישר מהמטע ולא מחזיקים בקירור הרי בדרך כלל הביעור נוגע רק למי שמחזיק כמות גדולה אצלו בבית בהקפאה וכדומה. אך בפירות שמחזיקים אותם בקירור ומשווקים משם כאשר נגמר הקטיף, הרי הפירות המגיעים לחנויות כבר חייבים בביעור והוא קונה אותם אחרי זמן הביעור. בנוסף גם אם משווקים ישירות מהמטע בלי קירור ישנם פעמים שהפירות כבר חייבים בביעור מיד בחנות, שהרי כאמור ישנם פעמים שכלה באיזור אחד בארץ ולא כלה באיזור אחר ונחשבים כארצות שונות לביעור, וכאשר מביאים ממטע ממקום שלא כלה למקום שכלה כבר בחנות הם מתחייבים בביעור.

קביעת זמן הביעור בדובדבנים
כדוגמא נראה את הקושי לקבוע מהו זמן הביעור בדובדבנים.

  1. יש לבדוק איזו כמות נשארת בדרך כלל על העצים או על הארץ אחרי הקטיף המסודר, ולקבוע איזו כמות נחשב שעדיין לא כלה לחיה.
  2. אם אחרי הקטיף נשאר כמות כזו שנחשב שעדיין לא כלה לחיה או שספק כלה לחיה, יש לבדוק אחרי כמה זמן אותה כמות נרקבת עד שאינה ראויה לחיה.
  3. הדובדבנים גדלים רק במקומות גבוהים – בגליל, בהרי ירושלים, וברמת הגולן. הקטיף מסתיים בגליל ב-ט”ו בסיון, ולאחר בדיקה שנעשתה השנה במקומות בהם הדובדבנים היו מזן שמבשיל מהר וקטפו מהם מוקדם יותר נראה כי הם כלים לגמרי כשלושה שבועות לאחר הקטיף, ובהרי יהודה הקטיף נעשה קצת אח”כ, וברמת הגולן כשבועיים ויותר לאחר מכן. כאשר מביאים דובדבנים מהגליל לשפלה ששם הם לא גדלים כלל, הקובע הוא מתי הם כלים במקום ששם הם גדלו. ולכן תלוי מתי יהיה זמן הביעור שלהם אם הם הגיעו מהגליל או מרמת הגולן. וכשמעבירים דובדבנים מרמת הגולן לגליל, וכלו כבר בגליל ועדיין לא כלו ברמת הגולן, יש לנהוג לחומרא שהגיע זמן הביעור, וכן כשמעבירים מהגליל לרמת הגולן יש לנהוג לחומרא ולבער כיון שכלו במקום שיצאו משם אע”פ שלא כלו ברמת הגולן.
    אך אם הביאו דובדבנים לשפלה ששם אינם גדלים כלל הם אינם חייבם בביעור מהזמן שכלה בגליל, וכן הדובדבנים שגדלו ברמת הגולן ונמצאים שם עדיין אינם חייבים בביעור.
  4. את הדובדבנים מחזיקים בקירור כ-3 שבועות אחרי הקטיף, א”כ יתכן שגם דובדבנים הנקנים בחנות אחרי ז’ בתמוז (שזהו הזמן שבו כלו מן השדה הדובדבנים שגדלו בגליל), אם הם מגיעים מהגליל יתכן שכבר עבר זמן הביעור, ואם הם מגיעים מרמת הגולן עדיין לא עבר זמן הביעור. ומכ”א בתמוז מכל מקום שהם מגיעים יתכן שהגיע זמן הביעור.
    מצות הביעור היא להפקיר את הפירות ביום שהגיע זמן הביעור. ואם לא הפקיר וכלו לחיה מן השדה יום קודם, הפירות נאסרו, ואם הפקיר לפני שכלו וחזר וזכה בהם עדיין לא קיים מצות ביעור. ומכיוון שבכל הפירות והירקות ישנם גידולים במקומות שונים בארץ, וכאמור ישנו ספק כיצד לקבוע מהו יום הביעור – הן משום שחלוקת הארצות לביעור אינה מוכרעת והן משום הקושי לקבוע מה נחשב שכלה לחיה מן השדה, אנו כותבים מתי מתחיל הספק
    שמא כבר הגיע יום הביעור, ומתי כבר ודאי עבר יום הביעור. ובכל הימים המסופקים ישנה חובה לבער ולהפקיר את הפירות, ניתן לעשות זאת בשני אופנים:
    א. להוציא את הפירות להפקירם ואחר כך יכול לזכות בהם שוב. וכך יעשה כל יום שיש ספק אם כלה מן השדה עד היום שבו ודאי כלה הכל מכל המטעים וודאי עבר זמן הביעור, ואז יכול לחזור ולזכות בהכל ולהכניסם לביתו.
    ב. להוציא ולהפקיר ביום הראשון של הספק, ולומר לאלה שמפקיר בפניהם, אע”פ שאני מכניס את הפירות לביתי איני מתכוון לזכות בהם וכל הרוצה יכול לבוא ולקחתם מביתי, ובכל פעם שמשתמש זוכה רק במה שמשתמש באותו היום, לאחר שעבר זמן הביעור וודאי כלו מכל המטעים יכול לזכות בכל מה שנשאר.