עוד על מצוות שמיטה

תגיות קשורות

התאריכים מבוססים על הערכה משנת השמיטה הקודמת וייתכן מאד שיהיו שינויים בהתאם לשנה זו, כמו כן הצגנו כרגע רק את התאריכים הרלוונטיים לתקופה הקרובה, במשך הזמן הדברים יתעדכנו.

לזמן הכילוי כתבנו לכל מין שני תאריכים:

  1. המועד בו אנו מעריכים שקיים ספק שמא כבר אין בשדות ובמטעים כמות מספקת של פירות וירקות ראויים לאכילה (לבעלי חיים) כדי להציל מן הביעור, במועד זה יש לבער מספק.
  2. המועד בו אנו מניחים שכבר כלו לגמרי הפירות והירקות מהשדות והמטעים, במועד זה עבר זמן הביעור.

לוח זמני ביעור לפירות האילן

שם הפרי תחילת תקופת הספק הזמן שודאי כלה מ:
דובדבן א’ תמוז פ”ב כ”ה תמוז פ”ב
משמש ט’ תמוז פ”ב ה’ אלול פ”ב
פאפיה לא הכנסנו מועדים כיון שרוב הפרי הוא מחממות והוא ערלה.אך קיימים עצים בחצרות ובגנים המניבים פרי שבקדושת שביעית מאמצע קיץ השמיטה ועד לקיץ הבא.
שסק י”ט סיון פ”ב י”ט תמוז פ”ב
תות שדה ב’ תמוז פ”ב כ”א תמוז פ”ב

 

לוח זמני ביעור לירקות

שם הירק תחילת תקופת הספק הזמן שוודאי כלה הערות
ארטישוק י”ג תמוז פ”ב

י”ג אלול פ”ב

 
גזר ב’ אב פ”ב

ז’ תשרי פ”ב

 
דלורית י”ט כסלו פ”ב י”ט שבט פ”ב
בכסלו – שבט בשמיטה כלה מהשדות הדלורית שנשתלה לפני שמיטה
פפריקה ח’ טבת פ”ב י”ט שבט פ”ב
זמן הביעור טבת – שבט הוא לפפריקה שנזרעה לפני שמיטה ונקטפה בשמיטה. הפפריקה שנזרעה בשמיטה, כמעט כולה אסורה באיסור ספיחים כיון שיהודים מגדלים אותה
דלעת י”ג טבת פ”ב י”ט שבט פ”ב
משבט מגיעה דלעת מהערבה, ויש להתייחס אליה כחו”ל אם היא מהערבה הדרומית, ובאיסור ספיחין מהצפונית, לסוברים שהיא א”י. באב מגיע לשווקים משאר הארץ יבול חדש שנזרע בשמיטה של יהודים הוא באיסור ספיחין, ומה שגדל אצל נכרים ונקטף בשמיטה לנוהגים בו קדושה, חייב ביעור .
קולורבי – שישית י”ט אדר א’ פ”ב י”ט ניסן פ”ב  
תרד כ”ג ניסן פ”ב ה’ סיון פ”ב
לא התחשבנו בהימצאות גידול תרד אצל נכרים בקיץ, הקיים במידה מסוימת, אך אולי רק בהגנה ואצל יהודים,ורק באיזורים מעטים. אם יתברר שקיים, יהא סיום מועד הביעור בשמינית.
פול תרמילים י”ח אייר פ”ב י”ט תמוז פ”ב  
שום כ”ב אייר פ”ב כ”ב תמוז פ”ב  
אפונה תרמילים כ”ד אייר פ”ב

ח’ תמוז פ”ב

 
תפוחי אדמה י”ח אב פ”ב

ט”ו חשוון פ”ב

 

לוח זמני ביעור לקטניות ודגנים

שם הקטניות תחילת תקופת הספק הזמן שוודאי כלה הערות
לוביה כ’ סיון פ”ב א’ טבת פ”ג ייתכן מעט מנוכרים, הרוב ייבוא
שומשום כ’ סיון פ”ב א’ טבת פ”ג ייתכן מעט מנוכרים, הרוב ייבוא
שעורה כ’ סיון פ”ב א’ טבת פ”ג ייתכן מעט מנוכרים, הרוב ייבוא

חדש
חודש סיון
חדש
חודש סיון
חודש אייר

עיקרי הלכות הביעור למעשה

פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית מותר לאוכלם כל זמן שמצוי מאותו המין בשדה. וכאשר כלה אותו המין מהשדה, אם נמצאת ברשותו כמות גדולה יותר ממזון ג’ סעודות (הגדרת ג’ סעודות, ראה כאן>>), עליו להפקיר את מה שיש לו בבית. אם לא זכו אחרים במה שהפקיר, רשאי המפקיר לזכות בחזרה.

פירות שביעית שהיו ברשות ישראל ולא התבערו בזמנם, ואף אם זה קרה בשוגג, נאסרו באכילה, ויש אומרים שאם לא התבערו באונס או בשוגג  יש לבערם מיד כשנודע לו הדבר, ואחר כך הפירות מותרים. (קרא עוד>>)
פירות ישראל שהיו ברשות נכרי בזמן הביעור, וכן פירות נכרים לנוהגים בהם קדושת שביעית, צריך לבערם ביום שמגיעים לרשות ישראל. (קרא עוד>>)

לגבי הנוהג קדושת שביעית בפירות נכרים וקונה אותם מיהודי שאינו נזהר בקדושתם לאחר שעבר זמן הביעור, לדעת החזו”א לכאורה אין להשתמש בהם, ויש אומרים שניתן לבערם (להפקירם) מיד לאחר שקיבלם, (קרא עוד>>).

קשה לקבוע במדויק את זמן הביעור, ותיתכן תקופה בה קיים ספק אם כבר כלה מהשדות. במשך זמן זה צריך להפקיר בכל יום או להפקיר בתחילת תקופת הספק ולהתכוון שלא לזכות בהם, אף שמכניסם לביתו,  עד שיעבור הזמן שוודאי כלו מהשדות. (קרא עוד>>)

מצוות ביעור נוהגת בפירות האילן של שביעית שגדלו אצל ישראל, וכן אם גדלו אצל נכרים ובאו לידי ישראל – לנוהגים קדושת שביעית בפירות נכרים. וכן הדין בירקות  ובמיני תבלין שגדלו אצל ישראל בתנאי שאין בהם איסור ספיחים (כי אז הם אסורים לגמרי בשימוש), וכן בכל אלה וגם בקטניות שגדלו אצל נכרים – לנוהגים בהם קדושה.

להודעה לציבור מבית המדרש שהתפרסמה בחודש אייר תשפ”ב בנושא זה לחץ כאן>>

באלו דברים שכיחה מצות ביעור

מצות ביעור שכיחה בדברים המשתמרים בקירור, בהקפאה, וכן בשימורים, מיצים, יינות או דברים יבשים כגון שקדים ופיצוחים המשתמרים זמן רב, וכן במוצרים תעשייתיים שמעורבים בהם פירות שביעית. אבל בחלק מהירקות והפירות הטריים אין משמעות מעשית לביעור, כי בהם אין הירק או הפרי הטרי נשמר עד המועד שכלה לחיה בשדה. (פרט למקרה חריג כמו בהקפאה של כמות הגדולה יותר משיעור ג’ סעודות).
להלן דוגמאות של ירקות ופירות שאינם כלים מהר אלא נשמרים במחסנים ובתי קירור לאחר אסיפתם: בצל, שום, בטטה, תפוח אדמה, גזר, דלעת, דלורית, אננס, חזרת, אבטיח, אגוז, שקד, גרעיני חמניות ואבטיח, חימצה (חומוס), אגוזי אדמה, אגס, תפוח, אשכולית, תפוז, לימון, אבוקדו, קיווי, רימון ותמר. בלוח התאריכים ל”קדושת שביעית” שכבר התפרסם, מפורט לגבי כל מין באיזה תאריך מגיעה לשווקים תוצרת של השנה השמינית שבה אין קדושת שביעית ולא חובת ביעור.

הסברים ללוח התאריכים

התאריכים בלוח נקבעו לפי שיטתו של החזו”א, שפירות (וכן ירקות וקטניות) המתייחסים לשנה השמינית, אינם מצילים מן הביעור, כלומר אע”פ שפירות אלו נמצאים בשדה, אין מתחשבים בהם לעניין ביעור, וכשכלו מן השדות והמטעים פירות שביעית הגיע זמן הביעור. אמנם בירקות כתבנו בהערות גם את הזמן שכלים מן השדות ירקות שהגיעו לעונת המעשרות בשמיטה אף שממשיכים לגדול בשמינית, כפי שנראה שזו מסקנת החזו”א. מועד מיוחד זה נכתב כ”יש אומרים” – י”א – בלוח הירקות, ובלוח התבלינים בטור האחרון.

התאריכים מבוססים על הערכה משנת השמיטה הקודמת וייתכן מאד שיהיו שינויים בהתאם לשנה זו, כמו כן הצגנו כרגע רק את התאריכים הרלוונטיים לתקופה הקרובה, במשך הזמן הדברים יתעדכנו.

לזמן הכילוי כתבנו לכל מין שני תאריכים:

  1. המועד בו אנו מעריכים שקיים ספק שמא כבר אין בשדות ובמטעים כמות מספקת של פירות וירקות ראויים לאכילה (לבעלי חיים) כדי להציל מן הביעור, במועד זה יש לבער מספק.
  2. המועד בו אנו מניחים שכבר כלו לגמרי הפירות והירקות מהשדות והמטעים, במועד זה עבר זמן הביעור.

בהערות ללוח הפירות כתבנו גם את המועד המשוער לסיום הקטיף במטעים. אך אנו מניחים שמועד זה עדיין אינו מחייב בביעור כיון שגם אחרי הקטיף נשארים במטעים ובשדות שאריות בכמות המצילה מן הביעור.

לוח זמני ביעור לפירות האילן

שם הפרי תחילת תקופת הספק הזמן שודאי כלה מ:
דובדבן א’ תמוז פ”ב כ”ה תמוז פ”ב
משמש ט’ תמוז פ”ב ה’ אלול פ”ב
פאפיה לא הכנסנו מועדים כיון שרוב הפרי הוא מחממות והוא ערלה.אך קיימים עצים בחצרות ובגנים המניבים פרי שבקדושת שביעית מאמצע קיץ השמיטה ועד לקיץ הבא.
שסק י”ט סיון פ”ב י”ט תמוז פ”ב
תות שדה ב’ תמוז פ”ב כ”א תמוז פ”ב

 

לוח זמני ביעור לירקות

בירקות יש להבדיל בין ירקות שנשמרים זמן מה בבתי קירור וכדו‘ או שעושים מהם שימורים וקפואים, שבהם מצויה מצוות ביעור, לבין ירקות המשווקים רק טריים ישירות מהשדה שבהם מצות ביעור קיימת למעשה רק במידה ומשמרים כמות גדולה במקרר הביתי או בתבשיל מוקפא וכדו‘.
כאמור חובת הביעור קיימת רק במה שקדוש בקדושת שביעית.
מועדי הביעור המובאים בלוח זה לגבי השנה השמינית, הם לירקות שנקטפו בסוף השמיטה ואין בהם איסור ספיחים, כמו של נכרים.
ירקות כאלה שנקטפו לאחר ראש השנה , בדרך כלל אין בהם חובת ביעור, וזאת למרות שנוהגת בהם קדושת שביעית עד שייקטפו כמותם מזריעת השמינית ולכל המאוחר עד חנוכה.
אמנם בירקות כתבנו בהערות גם את הזמן שכלים מן השדות.

 

שם הירק תחילת תקופת הספק הזמן שוודאי כלה הערות
ארטישוק י”ג תמוז פ”ב

י”ג אלול פ”ב

 
גזר ב’ אב פ”ב

ז’ תשרי פ”ב

 
דלורית י”ט כסלו פ”ב י”ט שבט פ”ב
בכסלו – שבט בשמיטה כלה מהשדות הדלורית שנשתלה לפני שמיטה
פפריקה ח’ טבת פ”ב י”ט שבט פ”ב
זמן הביעור טבת – שבט הוא לפפריקה שנזרעה לפני שמיטה ונקטפה בשמיטה. הפפריקה שנזרעה בשמיטה, כמעט כולה אסורה באיסור ספיחים כיון שיהודים מגדלים אותה
דלעת י”ג טבת פ”ב י”ט שבט פ”ב
משבט מגיעה דלעת מהערבה, ויש להתייחס אליה כחו”ל אם היא מהערבה הדרומית, ובאיסור ספיחין מהצפונית, לסוברים שהיא א”י. באב מגיע לשווקים משאר הארץ יבול חדש שנזרע בשמיטה של יהודים הוא באיסור ספיחין, ומה שגדל אצל נכרים ונקטף בשמיטה לנוהגים בו קדושה, חייב ביעור .
קולורבי – שישית י”ט אדר א’ פ”ב י”ט ניסן פ”ב  
תרד כ”ג ניסן פ”ב ה’ סיון פ”ב
לא התחשבנו בהימצאות גידול תרד אצל נכרים בקיץ, הקיים במידה מסוימת, אך אולי רק בהגנה ואצל יהודים,ורק באיזורים מעטים. אם יתברר שקיים, יהא סיום מועד הביעור בשמינית.
פול תרמילים י”ח אייר פ”ב י”ט תמוז פ”ב  
שום כ”ב אייר פ”ב כ”ב תמוז פ”ב  
אפונה תרמילים כ”ד אייר פ”ב

ח’ תמוז פ”ב

 
תפוחי אדמה י”ח אב פ”ב

ט”ו חשוון פ”ב

 

לוח זמני ביעור לקטניות ודגנים

קטניות ותבואה שגדלו בשנת שמיטה אצל יהודים אסורים בשימוש באיסור ”ספיחין”.
בלוח התאריכים לקדושת שביעית ואיסור ספיחין, שהוציאו המכון ובית המדרש, כתובים התאריכים שבהם מצויה בשווקים תוצרת אסורה.
מועדי הביעור שלהלן אינם מתייחסים למה שגדל אצל יהודים ויש בו איסור ספיחים אלא לגידולי נכרים בלבד (שאין בהם איסור ספיחים) לנוהגים בהם קדושת שביעית.
יבולי גידולים אלה נאספים בשדות פעם אחת בשנה ומשווקים במשך שנה ויותר ממחסנים.
מועד תחילת תקופת הספק בלוח הוא מיד לאחר גמר האסיף מהשדות, אך כיוון שגרעינים נשארים על האדמה, נמשך זמן הספק עד שהגרעינים מתקלקלים ע”י הגשמים.
גידולים אחרים: באגוזי אדמה (בוטנים), אפונה לשימורים, דוחן (לציפורים), חריע
(לשמן), ותירס פופקורן, הערכתנו היא שאין בארץ גידול של נכרים ומשום כך לא כללנו בטבלה, כפי שהוסבר לעיל. בדוחן וחריע יש גם ייבוא. בתירס אשבולים וגרגרים לחים הרוב גידול יהודי וחשש איסור ספיחים.

שם הקטניות תחילת תקופת הספק הזמן שוודאי כלה הערות
לוביה כ’ סיון פ”ב א’ טבת פ”ג ייתכן מעט מנוכרים, הרוב ייבוא
שומשום כ’ סיון פ”ב א’ טבת פ”ג ייתכן מעט מנוכרים, הרוב ייבוא
שעורה כ’ סיון פ”ב א’ טבת פ”ג ייתכן מעט מנוכרים, הרוב ייבוא