תגיות קשורות

שביעית שבשמינית

רבני בית ההוראה שעל יד בית המדרש להלכה אמונת אי"ש הזוכים לתת מידע ומענה לציבור גדול החפץ לשמור שביעית כהלכתה, הוצפו לאחרונה בשאלות שבסיסם היה במה ניתן כבר "להקל" כעת בירקות שנלקטו בשמינית.

בגין ריבוי השואלים – והחשש כי יש שטועים בדבר הלכה למעשה, ביקשו בבית ההוראה להדגיש כי לעת כזאת דווקא רבו גם רבו הלכות שביעית וחובותיה, להצעת רבני בית ההוראה הגענו ללמוד מעט אודות חובות התקופה ושאלותיה ולשם כך ישבנו לפני כמה מרבני בית ההוראה בניסיון ללמוד ולהבין מה הם ההלכות הנוגעות לירקות המצויים בחנויות בתקופה זו, ממה צריך להיזהר, ממה יש לחוש ובמה כבר ניתן אכן "להקל".

1.      תחילה מדגישים בבית ההוראה כי יש להבדיל בין סוגי הירקות השונים: ירקות עונתיים וירקות טריים, הירקות העונתיים נמכרים ברוב הזמן מקירור, לדוגמא: תפוחי אדמה, בצל גזר, בטטה ועוד, ירקות אלו שנלקטו בשביעית אם גדלו באיסור ביד ישראל יש בהם איסור ספיחין וקדושת שביעית לעולם, ועד שיהיה מצוי מהם בשוק מגידולי שמינית חובה לקנותם רק במקומות מפוקחים בכשרות מהודרת לשמיטה, ירקות כאלו שגדלו ביד נכרי יש לנהוג בהם קדושת שביעית לנוהגים כהוראת מרנן ורבנן החזו"א והגרי"ש אלישיב זצוק"ל הסוברים שישנה קדושת שביעית בפירות נכרי וכמו כן עליהם גם לבער את הירקות בהגיע מועד הביעור שלהם וכפי שיוסבר להלן. דין קדושת שביעית בירקות עונתיים הינו דין ברור המובן גם לאלו שאינם בקיאים עד תום בהלכות שנת השבע.

אך בבית ההוראה מבהירים כי בניגוד למה שסבורים רבים – בטעות, גם ירקות טריים כמלפפון, עגבנייה, פלפל, ירק עלים וכדומה, הגם שהינם מלקיטת שמינית ובירק מקובלנו שהולכים אחר לקיטה מכל מקום בתקופה זו יש להם קדושת שביעית ואיסור ספיחין, ולכן גם אותם יש לקנות רק במקומות מפוקחים על ידי ועדות שמיטה מהדרין – ואין להקל לקנותם במקומות שאינם כאלו. אמנם קדושת ירקות אלו הינה מדרבנן וכאשר יגיעו לשוק מירקות אלו – כל מין ומין בזמנו הוא – ממה שנזרע בשמינית תפקע קדושתו [בניגוד לירקות שנלקטו בשביעית שקדושתם כמובן לא פוקעת לעולם], אך אף על פי כן עד שתגיע תקופה זו הירקות הינם בקדושת שביעית וחל עליהם איסור ספיחין במידה וגדלו ביד ישראל לכן לעת עתה יש להתייחס אליהם כירקות שביעית לכל דבר.

כמובן הלכה זו מצריכה מעקב אחר זמני הגידול לכל ירק וירק בכדי לדעת אלו ירקות הינם מלקיטת שמינית ומתי מגיע הזמן שיש להניח שהגיע ממינם לשוק מזריעת שמינית, לשם כך טרחו במכון לחקלאות על פי תורה ובבית המדרש להלכה בהתישבות והוציאו לוח מסודר ובו כל מיני הירק המצויים לזמניהם.
כך שהרוצה לנהוג כדין יכול להיכנס ללוח מועדים לשמיטה על מנת לעקוב אחרי מועדי ההיתר בכל ירק וירק.

בנוסף, ירקות שזמן גידולם ארוך יחסית ולא מגיעה מהם לשוק תוצרת שנזרעה בשמינית לפני חנוכה – גם מהם פוקעת קדושת השביעית מחנוכה והלאה. אך שוב מדגישים בבית ההוראה כי יש לשים לב שאיסור ספיחין וקדושת שביעית פוקעים רק מירקות שנלקטו בשמינית ולא מירקות שנלקטו בשביעית לכן גם אחרי חנוכה יש לבדוק ולעקוב אחרי הלוח לדעת מה מהם הם הירקות שנלקטו בשביעית שהלכות שנת השבע לא פוקעים מהם לעולם.

הלוח כשלעצמו אינו מוריד מאחריות הצרכנים לעקוב ולשים לב מה הם קונים, כי בקניית סלטים מוכנים וכדומה הגם שלרוב הם נעשים מירקות טריים כחצילים סלק וכדומה, בכל זאת פעמים רבות הסלטים עצמם מגיעים מקירור והירק הינו מלקיטת שביעית, מה ששוב – מותיר את הצורך לקנות סלטים וכדומה רק ממקומות המפוקחים על ידי וועדות שמיטה.

בלוח מצויין גם המועד בו רוב התוצרת בכל ירק תהיה מזריעת שמינית לאותם שנהגו להקפיד שלא לאכול ממה שנזרע בשביעית באיסור.

2.      חובת הביעור – הלכה שלהוותנו לא נודעה מספיק בציבור היא מצות ביעור פירות שביעית – הלכה היא שירק או פרי שכלה לחיה מן השדה, כלומר שנגמר ממנו מיבול שביעית בשדה, שינה חובה לבערו ממנו בבית במידה ומחזיקים ממנו בבית בכמות גדולה ממזון ג' סעודות לבני הבית, הלכה זו לרוב אינה מצויה בפירות וירקות הנאכלים טריים משום שיש להניח שהם לא כלים לחיה כל עוד הם ראויים לאכילה בבית, אבל בשימורים למיניהם, סלטים ותבשילים יתכן ויש שתגיע חובת הביעור שלהם בעודם מצויים בבית או בחנות וחובה לבערם.

בנוסף מבהירים בבית ההוראה כי ירקות עונתיים כאמור לעיל מצוי בהם שהגיעה כבר זמן הביעור בהם וחלה עליהם חובת ביעור.

במכון לחקלאות על פי תורה ובבית המדרש להלכה בהתיישבות הכינו לוח ייעודי ובו מופיעים זמני הביעור לכל פרי וירק המצויים בשווקים. יש להדגיש כי בירקות טריים מלקיטת שמינית לא מצויה חובת ביעור, משום שלרוב קדושתם פוקעת עוד בטרם כלו לחיה מן השדה.

 
הלכה זו של חובת הביעור וזמניה יחד עם המידע אותו החכמנו לדעת כי ירקות עונתיים הינם עדיין לקיטת שביעית מביאה את רבני בית ההוראה לומר בפנינו את ההמלצה/הוראה הבאה: תפוחי אדמה בצל וגזר מומלץ מאוד ואולי אף חובה [לנוהגים כהוראת רבותינו החזון איש ומרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לנהוג קדושת שביעית בפירות נכרי], לקנות רק מתוצרת חו"ל משום שירקות אלו בתקופה זו נלקטו בשנת השמיטה וכבר כלו לחיה מן השדה, לא נותרה בשדה מתוצרת זו מאומה מזה תקופה כבר – משום כך ירקות אלו כבר התחייבו בביעור עוד כשהיו בידי המשווקים – סוכני המכירות ובעלי החנויות, ומכיוון שירק שהתחייב בביעור ולא הופקר כדין נאסר באכילה יתכן מאוד שאותם ירקות נאסרו באכילה.

אמנם לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל במקום הצורך ניתן לצרף את שיטת הבית וסף ומנהג ירושלים שלא לנהוג בקדושת שביעית בגידולי נכרי יחד עם שיטת החרדים [שאינה מוסכמת – כפי שמדגישים הרבנים מיד], שמי שלא ביער את הירקות בשוגג בזמן הביעור הירקות לא נאסרו, לכן יתכן ובמקום הצורך נורה לו להקל ולאכול את הירקות – אך ודאי לכתחילה אין לצרוך מירקות אלו שלדעת החזון איש נאסרו כבר באכילה. ועדין מדגיש אחד הרבנים – גם לדעתהגרי"ש אלישיב חובה גמורה היא להפקיר את הירקות הללו בפני שלושה כשהם מחוץ לבית ורק תיכף ומיד לקנייה על מנת לקיים בהם את חובת הביעור., ורק אז ניתן לשוב לזכות בהם.

הלכה והמלצה זו נוגעת גם לשימורי מלפפון חמוץ שגם בו כבר הגיע זמן הביעור וכלה ממנו לחיה מגידולי שנת השמיטה, שלדעת החזון איש מלפפון חמוץ מגידולי נכרי שלא התבער נאסר באכילה, לפיכך ממליצים הרבנים שלא לצרוך מירקות אלו אלא מגידולי חו"ל או שישית ולעקוב היטב אחר הפירסומים והלוחות.

בכל שאלה מדגישים הרבנים ניתן לפנות אל בית ההוראה במספר טלפון: 026488888 שלוחה 31.

אנו מסיימים עם הרבנים כשהם נפנים לענות לצבר הטלפונים הממתינים להם בשאלות הנוגעות בחלקן הגדול לנכתב בשורות אלו, ומקוים מאוד כי נזכה להעביר את דבר ה' זו הלכה לציבור הגדול שלא תמיד נחשף ומודע לחובות ההלכתיות הייחודיות הנוגעות לתקופה זו של דמדומי שנת השבע, וכשהתקוuה כי אכן הלכות אלו ישמרו וזכות שמירת הלכות השנה השביעית יביאו לנו את בן דוד משיח ה' לגואלנו מהרה עוד במוצאי שביעית זו.