בשנים האחרונות, אחת מחוויות הקיץ הנפוצות היא 'קטיף חוויתי'. תמורת תשלום סביר ניתן לטייל בתוך מטעי פירות קיץ טעימים כדובדבן, אוכמניות וכדומה, וכחלק מחווית הטיול, המטיילים רשאים לקטוף פירות בכמות מסוימת על מנת לאוכלם בשטח או לקחתם לבתיהם.
אמנם יש לשים לב שישנם כמה הלכות ונידונים הנוגעים לקטיף זה, משום שבאי תשומת לב וידע, עלולים להיכשל באיסורי ערלה וטבל.
איסור ערלה במטעים
ישנם מטעים שהם עדיין בתוך ג' שנים לנטיעתם, כך שפירותיהם אסורים משום ערלה. ואפילו אם המטע עצמו הוא מטע ותיק, מצוי שיש בו 'מילואים' שהם בתוך שנות הערלה, דהיינו שפעמים רבות חלק מהנטיעות מתות או מפתחות מחלות הפוגעות ביבול, והחקלאי שחס על הקרקע עוקר את הנטיעות הללו ונוטע תחתן נטיעות חדשות הנקראות 'מילואים'.
ויש לדעת כי לא ניתן לסמוך על טביעות עין בעלמא ולקבוע על פיה שהמטע הינו מטע ותיק, כי ע"י שיטות הגידול הנהוגות כיום, העצים מתפתחים במהירות, ורק מומחה יכול לאמוד את גילו האמיתי של המטע.
לכן, לפני שנכנסים לקטוף פירות במטע כזה, חובה לבקש מבעלי המקום אישור חתום בידי ועדת כשרות שאין במטע עצי ערלה וגם לא עצי מילואים עם פירות ערלה. ואף רצוי ליצור קשר עם המשגיח כדי לוודא את מהימנות האישור, כדי לא להיכשל באיסור ערלה, שהוא איסור מן התורה לרוב הראשונים גם בזמן הזה.
יש להוסיף, שעל פי הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, מקובל בוועדות הכשרות המהודרות להשתמש בפירות רק אחרי שעברו שלוש שנים מנטיעת העץ במטע, בלא צירוף השנים שהשתיל גדל במשתלה, אף אם גדל בפיקוח ובעציץ עם חור גדול.
לכן הנוהגים כך, צריכים לוודא שעברו ג' שנים מהשתילה במטע, ולא לסמוך רק על תעודת הכשרות, שאין במטע ערלה, כיון שהכשרויות הרגילות מונות את שנות הערלה כבר מהשתילה במשתלה.
פירות הגדלים על העצים בשנה הרביעית לנטיעה הינם נטע רבעי, וצריכים פדיון. ברם במקרים רבים הפירות הינם ספק בשנתם הרביעית או החמישית, וממילא צריך גם לפדותם שמא הם בשנתם הרביעית, וגם להפריש תרו"מ מספק שמא הם בשנתם החמישית.
עוד מצוי מאוד שבמטעי עצי פרי שכולם בשנתם הרביעית, יש נטיעות "מילואים" שנשתלו שנה אחר כך, והם עדיין ערלה. זאת כיון שבדרך כלל לא כל השתילים נקלטים בשתילה הראשונה, והחקלאים משלימים ונוטעים שתילים חדשים בשנה שאחריה.
בעיות ערלה שכיחות בפירות מסוימים
בעיות נוספות קיימות בעצים שונים, כלדהלן:
במטעי רימונים שאינם מטופלים על פי הנחיות ועדות הכשרות, שכיח שגדלים ייחורים מהשורשים של העצים הוותיקים, ומצוי שגדלים עליהם פירות גם בתוך שלוש שנות ערלה. ואף אם העץ ותיק יש למנות שנות ערלה לייחורים החדשים שיצאו [ויש בזה הרבה פרטי דינים שאין כאן המקום לפרטם]. כמו כן במטעי סברס מצוי שצומחים צמחים חדשים מעלים שנופלים ומשרישים, ואף עליהם יתכנו פירות תוך שלוש השנים להשרשה.
ולכן במטעים אלו מותר לאכול מהפירות רק אם המטע מטופל ומצוי תחת השגחה מהודרת על מנת למנוע תופעות אלו [בסברס, אם קוטפים את הפירות הגדלים בגובה שמעל מטר וחצי, אין חששות כאלו].
פטל ואוכמניות הינם פירות בעייתיים מאד מחמת איסור ערלה, כיון שעצים אלו מוציאים כל שנה הרבה ייחורים חדשים מהשורשים. על כן אין לקטוף מהם או לאכול את פירותיהם ללא בירור מעמיק ויסודי של ההלכה והמציאות. צריך גם לציין שמלבד איסור ערלה, פירות אלו נגועים בתולעים ובעיקר פרי הפטל שראוי להמנע מלאוכלו גם מחמת כן.
בכל מקרה של שאלה או ספק ניתן להתקשר לבית ההוראה של ידי בית המדרש 'אמונת איש' בטלפון 026488888 שלוחה 31 או לשלוח שאלה דרך האתר ותענו בהקדם.
תרומות ומעשרות בקטיף החוויתי
פירות שנקטפים במטע מותרים באכילת עראי כל עוד לא הגיעו לבית או לחצר, וכשלא אספו אותם לצורך מכירה. ולכן כאשר קוטפים פירות במטע ואוכלים אותם ארעי במטע או בדרך, עד שלא מכניסים אותם לחצר פרטית או לבית, אינם חייבים בתרומות ומעשרות. דין זה תקף כל עוד הם נאכלים עראי דהיינו לא בבישול, לא בסעודה ולא בקביעות זמן מראש – כדוגמת: 'עוד שעתים נשב לאכול מהפירות שקטפנו'.
אבל פירות ששילמו עליהם, אם קוטפים מהעץ פרי אחד ואוכלים, ואחריו עוד פרי אחד ואוכלים, הרי הם פטורים מתרומות ומעשרות, אך אם קטפו מהם שניים יחד מצטרפים שני הפירות לחיוב תרומות ומעשרות, ואסור לאכול מהם בלי לעשר.
ומכיון שגם בקטיף חוויתי משלמים מראש על הסיור במטע ועל הזכות לקטוף פירות, נחשב הדבר למקח שהוא אחד מהדברים הקובעים לחיוב מעשר. ולכן מותר לקטוף רק פרי אחד ולאכלו, ואחר כך לקטוף עוד אחד ולאכול, וכך להמשיך, אבל אם קטפו שני פירות יחד, חובה להפריש מהם תרומות ומעשרות בברכה.
כל ההיתר לקטוף פירות – אחד אחד ולאכול בלי להפריש תרומות ומעשרות הוא בפרות קטנים כשסק, משמש, שזיף או דובדבן, וכן אפרסקים, תפוחים ואגסים לא גדולים (ויש מתירים גם גדולים). אבל אשכול ענבים אינו נחשב כפרי אחד, ומותר לקטוף ממנו ענב אחד ולאכול, ועוד ענב ולאכול. ואם קטף שני ענבים או יותר, חייב לעשר.
כמו כן, רימון דינו כפירות רבים. ואבטיח ומילון שהינם גדולים נחשבים כשני פירות, וחייבים בתרומות ומעשרות, למעט אם חותך מהם חתיכה בעודם מחוברים ואוכל, ואז חותך עוד חתיכה מן המחובר ואוכל.
בכל מקרה של שאלה או ספק ניתן להתקשר לבית ההוראה של ידי בית המדרש 'אמונת איש' בטלפון 026488888 שלוחה 31 או לשלוח שאלה דרך האתר ותענו בהקדם.
