עוד על מצוות שמיטה

תגיות קשורות

שאלה

באחד הימים האחרונים של חודש אלול, ערכתי שטר פרוזבול. כשחזרתי הביתה עיינתי בשטר הפרוזבול שבידי, ונתברר לי שטעיתי בכתיבת התאריך. רשמתי בו בטעות את התאריך של יום האתמול. ברצוני לדעת האם הפרוזבול הזה כשר או שעלי לחזור ולכתוב פרוזבול חדש?

תשובה

הפרוזבול כשר, וניתן לגבות על ידו הלואות שניתנו לפני הזמן הנקוב בו. אך אם ניתנו הלואות נוספות לאחר הזמן הנקוב, יש לחזור ולכתוב פרוזבול נוסף.

אך אם אירע להיפך, שטעה וכתב בו תאריך מאוחר יותר, אזי הפרוזבול פסול.

הרחבה

דין זה מפורש במשנה (שביעית פרק י משנה ה): “פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול”.

ומפרש הר”ש שפרוזבול המוקדם הוא פרוזבול שהזמן הנקוב מוקדם לכתיבתו. כלומר, שכתב בו תאריך מוקדם יותר. ופרוזבול המאוחר הוא פרוזבול שהזמן הנקוב בו מאוחר מכתיבתו. כלומר, שכתב בו תאריך מאוחר יותר.

ומפרש הר”ש על פי הירושלמי הטעם שפרוזבול המוקדם כשר, לפי שבאמת מועיל הפרוזבול מעת כתיבתו, וממה שהקדים וכתב בו תאריך מוקדם לא יצא שום עוול, שאדרבא, הורע כח המלוה בכך, שלא יניחוהו בית דין לגבות אלא הלואות שהלוה לפני התאריך הנקוב בו.

לעומת זאת פרוזבול המאוחר פסול, משום שהמלוה עשוי לגבות על ידו חובות שלא כדין. שאם אירע שהלוה אחרי שכתבו אך לפני הזמן הנקוב בו, יהיה בית דין סבור שאותה הלוואה קדמה לכתיבת הפרוזבול ויניחו לו לגבותה, ונמצא גובה שלא כדין. ולפיכך פסלוהו חכמים לגמרי.

וכן פירש הרא”ש: “דפרוזבול אינו מועיל אלא למלוה שקדמה לו כו’, והמלוה מפסיד בהקדמת הזמן, שמה שילוה אחר הזמן שכתב בפרוזבול משמט, הילכך כשר. אבל באיחור הזמן הוא מרויח שלא כדין, שמה שילוה אחר כתיבת הפרוזבול קודם זמן הכתוב בו היה ראוי שישמט, וכשיוציא הפרוזבול ויראו הזמן סבורין שההלואה קדמה לפרוזבול ויאמרו ב”ד שאינו משמט, ולכך פסלוהו”.

וכן כתב הרמב”ם (שמיטה פרק ט הלכה כג) “פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול. כיצד, כתבו בניסן והקדים זמנו מאדר – כשר. שהרי הורע כחו שאינו משמיט אלא עד אדר. אבל אם איחר זמנו וכתבו מאייר – פסול, שהרי מייפה כחו שאינו משמיט עד אייר שלא כדין. שאין דינו שלא ישמיט אלא עד ניסן בשעת מסירת הדברים לבית דין”. 

ואמנם במהדורה ראשונה של פירוש המשניות פירש הרמב”ם את המשנה באופן אחר, אך אחרי כן חזר בו ופירש כהר”ש והרא”ש, וכמו שפסק בהלכותיו. ועיין בשו”ת הרמב”ם (סימן ריז)ובשו”ת רבי אברהם בן הרמב”ם (שמיטה פרק ט הלכה כב).

ובירושלמי (שביעית פרק י הלכה ג) מבואר שפרוזבול המאוחר פסול לגמרי ולא ניתן לגבות באמצעותו שום חוב, אפילו חוב שקדם לכתיבת הפרוזבול. וכן מובא בשו”ת הר”ן (סימן עז). ויש מהאחרונים (עיין משנה ראשונה פרק י משנה ה) שכתבו שבזמן הזה ניתן להקל ולהסתמך על הפרוזבול הזה לגבי החובות שהלווה לפני זמן הכתיבה, אך בדרך אמונה (ס”ק קכד ושם בציון ההלכה ס”ק שב) כתב ששאר הפוסקים חולקים על זה, ולדעתם אין הפרוזבול מועיל כלל.