עוד על מצוות שמיטה

דיני השמיטה נוהגים לא רק בצמחים הגדלים באדמה, אלא גם בצמחים הגדלים בעציצים, באדניות ובכדים.

מבוא לדיני עציצים בשמיטה

סוגי העציצים

יש להבחין בין שני סוגי עציצים:

[א] 'עציץ נקוב' – עציץ שיש לו נקב בתחתיתו או בדפנותיו.
עציץ נקוב נחשב כקרקע לכל דבר, כיון שדרך הנקב הוא יונק מן האדמה, ולכן נוהגים בו כל דיני השמיטה.
[ב] 'עציץ שאינו נקוב' – הוא עציץ שאין נקב בתחתיתו, או שהוא מונח מעל משטח שמפסיק את יניקתו מהאדמה.
עציץ שאינו נקוב נחשב כקרקע מדרבנן, ונוהגים בו איסורי מלאכות הקרקע מדרבנן.

ההגדרות המדויקות של עציץ נקוב ושאינו נקוב – יבוארו בהמשך.
דיני שביעית בצמחים הגדלים בתוך הבית
הירושלמי (ערלה פרק א הלכה ב) מסתפק האם דיני שביעית אמורים רק על הזרוע בשדה או גם על הזרוע בתוך הבית, והספק לא הוכרע.

דעת החזון איש להלכה, שגם במה שזרוע בבית נוהגים כל דיני השביעית.

עציץ שאינו נקוב המונח בתוך הבית
אמנם כתב החזון איש שעציץ שאינו נקוב המונח בתוך הבית – המיקל לעבוד בו בשמיטה יש לו על מי לסמוך. (מכיון שאינו כקרקע אלא מדרבנן, ניתן להקל ולסמוך על ספק הירושלמי שאין דיני שביעית נוהגים בזרוע בבית).

ומסרו תלמידיו, שלענין זריעה ושתילה, שהן המלאכות האסורות מן התורה, לא היקל החזון איש למעשה אלא בשעת הדחק. לכן ראוי שלא לזרוע ולשתול בעציצים ביתיים, שעיקר מטרתם היא לנוי ואין בהם צורך גדול. אך השקיה, וכן שאר המלאכות שמדרבנן, יש להקל לבצע בהם כרגיל.

הגדרת עציץ נקוב
[א] עציץ שהוא נקוב בתחתיתו, או בדפנותיו – כנגד האדמה שבתוכו, אפילו הנקב קטן, נחשב כעציץ נקוב.

[ב] צמח הגדל בתוך שקית פלסטיק רכה, אם שורשיו קשיחים ועלולים לנקוב את השקית, דינו כעציץ נקוב אפילו השקית אינה נקובה. אם שורשיו רכים ואינם יכולים לנקוב את השקית, דינו כעציץ שאינו נקוב.

וכן עציץ מחרס, ובו עץ, או שיח רב-שנתי שגבעולו קשיח ומעוצה, שבמידה וימשיך לגדול בעציץ יוכלו שורשיו לנקוב או לבקע את דופן העציץ, נחשב כבר עתה כעציץ נקוב. אך אם הצמח שבו הוא חד-שנתי, או שיח רב-שנתי שגבעוליו רכים ודקים, דינו כעציץ שאינו נקוב.

[ג] עציץ שאינו נקוב, שענפיו ועליו מתפשטים ויוצאים מחוץ לגבולות העציץ ומאהילים על הארץ, דינו כעציץ נקוב.

[ד] אדנית שהיא חלק מן הבנין, או שהיא קבועה בבנין, נחשבת כקרקע גם אם אינה נקובה. וכן אדניות או עציצים שהם גדולים מאד, ונפחם גדול מ-350 ליטר, יש להחמיר שדינם כקרקע גם כשאינם נקובים, וגם כשהם בקומות עליונות. אדניות כאלו מצויות באולמות, מבנים ציבוריים, בחדרי מדרגות ועוד.


חציצה להפסיק את היניקה
עציץ נקוב המונח על גבי משטח המפסיק את היניקה – נחשב כעציץ שאינו נקוב. משטח זה צריך שיהא גדול מספיק, כך שיהיה מונח גם מתחת הענפים המתפשטים מחוץ לעציץ.

עציץ שהוא נקוב בדופנו כנגד העפר שבו, צריך שהמשטח החוצץ שתחתיו יהיה רחב כעשרה סנטימטרים מעבר לדפנותיו.

החומרים המפסיקים יניקה הם: עץ, מתכת, זכוכית, משטח פלסטי קשיח או יריעת פי.וי.סי.

החומרים שאינם מפסיקים יניקה: אבנים, בטון, לוחות גבס וכן מרצפות רגילות (בלטות). אלו אינם מפסיקים את היניקה משום שהם עשויים מעפר.

הפסק אויר אינו מפסיק את היניקה, ולפיכך עציץ שעומד על רגליות, או שהוא תלוי באויר מעל האדמה – דינו כעציץ נקוב. אם הניחו תחתיו משטח שמפסיק את היניקה – נחשב כעציץ שאינו נקוב, אך ראוי שלא יהיה הפסק מרובה בין העציץ לבין המשטח.

רצפת שיש, יש אומרים שהיא מפסיקה את היניקה, ויש אומרים שכשהיא צמודה לקרקע דינה כרצפת אבן ואינה מפסיקה.

רצפת קרמיקה דינה כחרס. היא מפסיקה את היניקה עבור צמחים חד-שנתיים, או שיחים רב-שנתיים שגבעוליהם רכים ודקים, אך אינה מפסיקה את היניקה עבור עצים, או שיחים רב-שנתיים שגבעוליהם קשיחים ומעוצים.

מלאכות הקרקע בעציצים שבחצר ושבבית למעשה

עציצים שבחצר או במרפסת פתוחה
עציץ נקוב – דינו כקרקע לכל דבר. עציץ שאינו נקוב – נחשב להלכה כקרקע מדרבנן.

לכן, עציצים העומדים בחצר, בגינה, במרפסת שאינה מקורה או על הגג, אפילו בקומה גבוהה, דינם להלכה כקרקע – בין נקובים ובין שאינם נקובים. וכן אדנית העומדת על סורגי החלון, מחוץ לחלון, דינה כקרקע, אפילו אינה נקובה.

הטיפול בעציצים אלו בשמיטה מותר רק לפי כללי הטיפול בשדה ובגינה. אין לזרוע ולשתול בהם בשום אופן, ואת שאר המלאכות שמדרבנן מותר לבצען אך ורק כדי להציל את הצמחים מנזק משמעותי, שלא יהיה ניתן לתקנו בקלות לאחר השמיטה [1].


השקיית עציצים
לגבי השקיה, דין העציצים קל מדין השדה והגינה. אדמת העציצים קלה ומעטה, ומשום כך היא עלולה להתייבש במהירות. לפיכך אין צורך להמתין עד שהצמח יראה סימני צמא, אלא בכל עת ששכבת האדמה העליונה שבעציץ התייבשה, מותר להשקותו (ניתן לבדוק זאת על ידי תחיבת אצבע באדמה שבעציץ) [2].


דישון עציצים
לרוב ניתן לוותר על הדישון למשך שנת השמיטה. אך ייתכן לפעמים שמחסור בדשנים יגרום נזק ניכר לצמח שבעציץ אשר לא יהיה ניתן לתיקון. במצב כזה, ובמידה והופיעו סימנים המעידים על מחסור בדשן, מותר לדשן את העציץ בשנת השמיטה.


עציץ שנשבר
עציץ שנסדק או נשבר; אם הצמח נשאר עומד והאדמה צמודה עדיין לשורשיו, מותר לקחת את הצמח עם האדמה שצמודה לשורשיו ולהניחו בעציץ אחר שאינו נקוב.

אך אם האדמה שסביבו התפוררה אין להחזירו לעציץ, משום שהדבר נחשב כזריעה או כנטיעה. ואין להקל ולהחזירו אף לעציץ שאינו נקוב, אפילו עומד בבית, כפי שביארנו לעיל שהיתר מלאכות דאורייתא בעציץ שאינו נקוב שבבית הוא רק בשעת הדחק [3].

ואם בשעה שהעציץ נשבר, נפל הצמח ושכב על פניו, יש לדון אם מותר לחזור ולהעמידו, לפי שכאשר מעמיד אותו הרי הוא מועיל לגידול הצמח. ולכן יעמידנו רק בתוך עציץ שאינו נקוב שבתוך הבית [4].


עציצים שבתוך הבית – בקומה ראשונה (הצמודה לקרקע)
עציץ שאינו נקוב העומד בבית, מותר לבצע בו את המלאכות שמדרבנן, אמנם אין לזרוע ולשתול בו בשמיטה. עציץ נקוב העומד בבית, דינו להלכה כקרקע.

רצפת בטון, מרצפות (בלטות), ריצפת קרמיקה וכן רצפת שיש, אינן מפסיקות את היניקה. ולכן עציץ נקוב העומד בבית, בקומה ראשונה (שרצפתה צמודה לאדמה), יש להניח תחתיו צלחת מפלסטיק קשיח, או לפרוס תחתיו יריעת פי.וי.סי., ולכנס את הענפים והעלים שאף הם יהיו מונחים מעל המשטח החוצץ. על ידי כך ייחשב כעציץ שאינו נקוב, ויהיה מותר לעשות בו את המלאכות הנצרכות (מלבד שתילה וזריעה).

ומותר לעשות זאת גם במהלך שנת השמיטה [5].


גידולי מים והנבטה במים
עציץ שאין בו אדמה אלא רק מים, יש להחמיר שדינו כעציץ עם אדמה.

אם הוא עשוי מפלסטיק קשיח או מזכוכית וכדומה, והוא עומד בתוך הבית, מותר לעשות בו מלאכות שמדרבנן. אך כאמור לעיל, אין להקל לזרוע או לשתול בו שלא במקום צורך, ולכן אין ראוי להנביט בשמיטה גלעין אבוקדו וכדומה, אף בתוך הבית [6].
חממה
צמחים הגדלים בעציצים בחממה (כעין בית העשוי בשדה מיריעות רשת או ניילון, ופורסים אותו מעל הצמחים שבשדה), דינם כמונחים בשדה תחת כיפת השמים, ונוהגים בהם דיני שביעית.

הסיבה לכך: שהרי החממה נפרסת לתועלת הצמחים, עבור גידולים הזקוקים לחום, או עבור ירקות שרוצים לשמרם ממזיקים וחרקים, ואינה כתקרת הבית שהיא מפריעה לצמחים.

ומכל מקום, בתנאים מסוימים יש מהפוסקים שהתירו לגדל בחממות ירקות ללא תולעים על גבי מצעים מנותקים (שדינם כעציץ שאינו נקוב) [7] , כאשר העציצים והצמחים שייכים לנכרי (אף שהחממה של יהודי), והעבודות נעשות ע"י נכרי.


עציץ נקוב שבקומות העליונות
עציץ נקוב העומד בתוך הבית בקומה שניה, או בקומה ראשונה שעל עמודים, יש אומרים שהפסק האויר יחד עם המרצפות (בלטות) או רצפת השיש, מפסיקים את היניקה והוא נחשב לעציץ שאינו נקוב.

ויש המחמירים שדינו כנקוב, ולפיכך יש להניח תחתיו צלחת מפלסטיק קשיח, או לפרוס תחתיו יריעת פי.וי.סי., על ידי כך ייחשב כעציץ שאינו נקוב, ויהיה מותר לעשות בו את המלאכות הנצרכות (מלבד שתילה וזריעה). באופן כזה די להניח צלחת מתחת העציץ עצמו, ואין צריך לחצוץ גם מתחת לנוף העציץ [8] .

ביצוע שינויים בעציץ

מותר במהלך השמיטה להפוך 'עציץ נקוב' ל'עציץ שאינו נקוב', אך אסור להפוך 'עציץ שאינו נקוב' ל'עציץ נקוב', מכיון שעל ידי זה הוא מחבר אותו לינוק מן הקרקע, ופעולה זו דומה לזריעה או לנטיעה.

ולכן מותר בשמיטה לסתום נקב של עציץ נקוב או להניח תחתיו צלחת או יריעת פלסטיק, וכן מותר לכנס את ענפי הצמח אל תוך העציץ או לפרוס תחתיהם יריעת פלסטיק.

אך אסור בשמיטה לנקוב עציץ שאינו נקוב, לסלק את הצלחת שתחתיו או שתחת ענפיו – כשאין תחתיו דבר מפסיק אחר, וכן אסור לפרוס את ענפיו החוצה כך שיאהילו על גבי הקרקע [9].

העברת עציצים ממקום למקום

טלטול עציצים והעברתם ממקום למקום הינה פעולה שגרתית, הנעשית בדרך כלל כלאחר יד ובלי מחשבה מעמיקה, אמנם בשנת השמיטה יש להקדים מחשבה לפעולה זו.

טלטול העציץ ממקום שבו אינו יכול לינוק מן הקרקע – למקום שבו הוא יונק מן הקרקע, נחשב כזריעה או כנטיעה. לפעמים תוך כדי העברת העציץ הוא חולף מעל הקרקע, ובכך הוא 'מתחבר לקרקע', והרי זה כזריעה או כנטיעה. אף הוצאת העציץ מן הבית החוצה, עלולה להחשב כזריעה או כנטיעה.

טלטול עציצים בחצר
עציץ נקוב שעומד בחצר על גבי רצפת עץ וכדומה, אסור להעבירו ולהניחו ישירות על האדמה, או על גבי רצפת בטון, שהרי הוא מחבר אותו בכך לאדמה. וכן עציץ נקוב התלוי באויר מעל אדמת החצר, או המונח על גבי רגליות, אין להורידו ולהניחו על גבי הקרקע. ויש אומרים שלצורך סידור החצר מותר להעבירו אל האדמה לזמן קצר, ולהחזירו מיד למקומו.

עציץ נקוב העומד על גבי רצפת עץ וכדומה, יש אוסרים להרימו ולהעבירו אל רצפת עץ במקום אחר (כאשר הדרך עוברת מעל האדמה), מכיון שבמשך העברתו הוא יונק מן האדמה.

עציץ נקוב העומד על האדמה, יש שאוסרים להעבירו למקום אחר בחצר אפילו דרך גרירה, אפילו אם לכל אורך הדרך הוא נשאר צמוד אל האדמה.

עציץ שאינו נקוב (שגם ענפיו ועליו מכונסים בתוכו ואינם יוצאים מחוץ לדפנותיו) מותר לטלטלו ממקום למקום בחצר, ובלבד שהטלטול אינו נעשה למטרת שיפור תנאי העציץ, (כגון: להעבירו למקום מואר או מאוורר יותר).

עציץ בין נקוב ובין שאינו נקוב שהוכנס הביתה, אף לזמן קצר, אין להוציאו שוב בשמיטה אל החצר או אל המרפסת. וכן אדנית שעומדת על סורגי החלון, והוכנסה הביתה לזמן קצר, כגון שהסירו את הסורגים לשם התקנת מזגן וכדומה, אין להוציאה החוצה עד לאחר השמיטה [10] .

טלטול עציצים במרפסת
עציץ שעומד במרפסת מרוצפת שאינה מקורה, או על הגג, מותר לטלטלו ממקום למקום במרפסת, ובלבד שהטלטול אינו נעשה למטרת שיפור תנאי העציץ, (כגון: להעבירו למקום מואר או מאוורר יותר).

עציץ שהוכנס הביתה, אף לזמן קצר, אין להוציאו שוב בשמיטה אל המרפסת, ואפילו עציץ שאינו נקוב [11].

הסרת גגון
מרפסת מקורה שיש בה עציצים, אסור להסיר את תקרתה.

מרפסת סוכה שצריכים להסיר את תקרתה כדי לסככה, יכניסו את העציצים הביתה ואחרי כן יסירו את התקרה. ויש שהתירו להסיר את התקרה בעודם שם מכיון שניכר הדבר שכוונתו לצורך החג ולא לתועלת העציצים [12] .

טלטול עציצים בבית – בקומת הקרקע
עציץ שאינו נקוב העומד בבית, מותר לטלטלו בבית ממקום למקום.

עציץ נקוב המונח בבית על גבי צלחת, משטח עץ או יריעת פי.וי.סי, אין להורידו ולהניחו ישירות על המרצפות. אך מותר להעבירו אל צלחת אחרת, או אל יריעה אחרת, אפילו שבמהלך ההעברה עובר העציץ מעל המרצפות.

עציץ נקוב המונח בבית על גבי המרצפות, מותר להעבירו למקום אחר. וכן עציץ התלוי באויר הבית, מותר להורידו ולהניחו על הרצפה. ויש אומרים שכאשר כוונתו לתועלת העציץ, כגון להעבירו למקום מואר יותר, אסור [13].

הוצאת עציצים החוצה
אין להוציא עציצים, בין נקובים ובין שאינם נקובים, מן הבית לחצר או למרפסת שאינה מקורה. ויש אומרים שלצורך סידור הבית מותר להוציא את העציץ החוצה לזמן קצר, אפילו אל האדמה ממש, ולהחזירו מיד למקומו[14] .


טלטול עציצים בקומה עליונה
עציץ שאינו נקוב מותר לטלטלו ממקום למקום.

לגבי עציץ נקוב, יש המחמירים שלא לטלטלו אלא כפי כללי הטלטול שנתבארו לעיל, בקומה הראשונה[15] .


קניית עציצים בשמיטה
הקונה עציץ נקוב במשתלה, יש אומרים שיעטוף אותו בניילון וכדומה כדי שלא יינק מן הקרקע תוך כדי העברתו. ויניחו בבית על גבי דבר החוצץ, כך שיחשב לעציץ שאינו נקוב [16].

אסור לקנות צמחי נוי, עצי מאכל או עצי סרק, שנשתלו בשמיטה באיסור באדמה, או בעציץ נקוב, ויש אוסרים אף לקבל צמחים כאלו במתנה. איסור זה קיים גם לאחר השמיטה [17] .

קדושת שביעית וספיחין בעציצים

קדושת שביעית במה שגדל בעציצים
פירות הגדלים בעציץ, בין בעציץ נקוב ובין בעציץ שאינו נקוב – קדושים בקדושת שביעית. יש להפקירם לכל, אין להפסידם או לסחור בהם, ויש לבערם כדין בזמן הביעור.

גם עציץ שאינו נקוב העומד בבית יש לנהוג בפירותיו קדושת שביעית, (אמנם בשעת הדחק יש להקל כאמור לעיל לגבי מלאכות דאורייתא בעציצים שאינם נקובים בבית).

ספיחין בעציצים
הגדל בעציץ שאינו נקוב אין בו איסור ספיחין[18] .

הגדל בעציץ נקוב, יש אומרים שיש בו איסור ספיחין, ויש אומרים שאין בו איסור ספיחין [19].

[1] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף ב.

[2] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף ב.

[3] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף ג.

[4] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף יד.

[5] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף יא.

[6] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף יז.

[7] משפטי ארץ שביעית פרק ז סעיף ה.

[8] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף ד.

[9] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיפים ו,ז,ט.

[10] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיפים ט-יא.

[11] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף יב.

[12] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף יב ובהערה 40.

[13] משפטי ארץ שביעית פרק ח הערה 36.

[14] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף יב.

[15] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף יא.

[16] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף יג.

[17] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף טו.

[18] משפטי ארץ שביעית פרק ח סעיף טז.

 [19]שם, ובהערה 49.

אולי יעניין אותך גם...