עוד על מצוות שמיטה

שאלה

מסביב לביתי גינה מטופחת ובה עצים ושיחים שונים. ברצוני לברר האם ישנם הלכות מיוחדות הנוגעות לטיפול בגינה בשנה השישית, ערב השמיטה, או שמותר לטפל בגינה כרגיל עד תחילת שנת השבע – שנת השמיטה?

תשובה

ניתן לטפל בגינה כרגיל עד ערב ראש השנה של שנת השמיטה, סמוך לשקיעת החמה, ומותר לבצע בה את כל העבודות, בין העבודות שמטרתן לשימור הגינה, ובין העבודות שמטרתן להוסיף שבח ונוי לגינה.

ברם, נטיעת עצי מאכל מותרת בשנה השישית רק באופן ששנות הערלה ימנו מלפני שנת השמיטה. ויש מחמירים גם בנטיעת עצי סרק, להקדים את נטיעתם כך שיקלטו לפני השמיטה.

עוד יש לדעת שירקות, אפילו אם נזרעו לפני שמיטה, אם לא הוציאו תחילת גבעול מעל לפני האדמה לפני ראש השנה של שנת השמיטה, אף שמותר לזורעם מראש השנה של שנת השמיטה הם אסורים באיסור ספיחין וחובה לעקרם.

הרחבה

הגמרא )מועד קטן דף ג ע"ב) מבארת ששלושים יום לפני השנה השביעית, אסור מן התורה לעשות מלאכות בקרקע, ומקור הדין מהלכה למשה מסיני, שיש להוסיף מהשנה השישית על השנה השביעית. ונתבאר במשנה בשביעית (פרק א משנה א ופרק ב משנה א) שחכמים הוסיפו לאסור עשיית מלאכות בשנה השישית כבר מפסח, בשדה הלבן [שדה תבואה], ומעצרת, בשדה האילן [שדה שגדלין בו אילנות]. וזהו הנקרא בלשון חז"ל "תוספת שביעית".

הטעם לגזרת חז"ל, משום שמזמנים אלו ואילך אין רגילים לעשות עוד מלאכות  לצורך התבואה והפירות של השנה השישית, ונראה כמו שעושה את המלאכה לצורך הזריעה בשנה השביעית.

דיני תוספת שביעית האמורים אינם אלא לגבי מלאכות הנעשות להשביח את השדה, אולם מלאכות שמטרתם רק לשמר את השדה ולהצילה מנזקים, מותר לעשותן עד ראש השנה של השנה שביעית, כמבואר במשנה (שם פרק ב).

עוד מבואר בגמרא (מועד קטן שם), שתוספת שביעית לאסור עשיית מלאכות שלושים יום לפני השביעית, לא נאמרה אלא בזמן שבית המקדש קיים, אבל משחרב בית המקדש אין איסור מן התורה לעשות מלאכות שלושים יום קודם השנה השביעית. ועוד מבואר בגמרא (שם) שגם מה שאסרו מדרבנן לעשות מלאכות בשדה הלבן מפסח, ובשדה האילן מעצרת, גם איסור זה בטל. שרבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו [פסח ועצרת] ובטלום.

וכך נפסק ברמב"ם (שמיטה ויובל פרק ג הלכה א): "עבודת הארץ בשנה השישית שלשים יום סמוך לשביעית אסורה הלכה למשה מסיני, מפני שהוא מתקנה לשביעית. ודבר זה בזמן שבית המקדש קיים הוא שנאסר מפי השמועה, וגזרו חכמים שלא יהיו חורשים שדה האילן ערב שביעית בזמן המקדש אלא עד העצרת, ושדה הלבן עד הפסח, ובזמן שאין מקדש מותרין בעבודת הארץ עד ראש השנה כדין תורה".

העולה מן הדברים, שכיום שאין בית המקדש קיים, אין מניעה מלעשות את כל מלאכות הקרקע בגינה עד סמוך לשקיעת החמה של ערב ר"ה של שנת השמיטה.

ומכל מקום, נטיעת עצי פרי שונה משאר מלאכות הקרקע, וחז"ל גזרו ואסרו לנוטעם סמוך לשביעית, כל שמניית שנות הערלה תתחיל רק מן השנה השביעית, וכפי שנבאר בתשובה הבאה, ויש מחמירים אף בעצי סרק שלא לנוטעם סמוך מאד לשנת השמיטה, כפי שנבאר שם. וכמו כן בירקות נוהג איסור ספיחין וירק שגידולו החל אחרי ראש השנה של שנת השמיטה אסור.