ט"ו בשבט ה'תשפ"ג

ט"ו בשבט - ראש השנה לפירות האילן

ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות.
מעבר למנהגים ולסגולות, יש ליום זה משמעות הלכתית מקיפה בנוגע לדיני תרומות ומעשרות, ערלה ורבעי.

בשנים רגילות ביום זה 'מתחלפת' השנה עבור פירות האילן.
פירות האילן שחנטו לפני ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה שעברה,
ואילו פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה החדשה.

משמעות 'התחלפות' השנה נוגעת בשני תחומים עיקריים, תרומות ומעשרות, ואיסור ערלה ורבעי.

גם בשנה זו ישנה משמעות הלכתית ליום זה
כפי שניתן לקרוא במאמר אודות המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית.

מאמרים

ט"ו בשבט בשנה השמינית

מהי משמעותו ההלכתית של ט"ו בשבט בשנת השמיטה, לעניין מעשר, ערלה ורבעי.
 
 

מנהגי ט"ו בשבט

ממנהגי היום: להרבות במיני פירות, נוהגים שלא להתענות, נוהגים לאמר תפילה על אתרוג נאה לסוכות, לימוד הלכות מעשר. קיצור הלכות תולעים בפירות ופיצוחים.

קרא עוד >>

תפילה-על-האתרוג_page-0001

תפילה על האתרוג

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל אילנות האתרוג, להוציא פירותיהם בעתם ויוציאו אתרוגים טובים יפים ומהודרים ונקיים מכל מום ולא יעלה בהם חזזית  […]

קרא עוד >>

שאלות ותשובות

נתינת פירות שביעית כמתנה

שאלה:

בארגון החסד שבהנהלתי מתארגנים לקראת מבצע התרמה ארצי, שייערך כמה ימים אחרי טו בשבט. עלה בדעתי לשלוח בערב טו בשבט מגשי פירות נאים, אל התורמים הקבועים של הארגון, הן כהכרת הטוב על תרומותיהם הקודמות והן כדי לחמם את הלבבות לקראת מבצע ההתרמה המתקרב. ברצוני לדעת האם אין חשש איסור סחורה בכך שאני מעניק להם פירות שביעית כגמול על תרומתם הקודמת, או כדי שימשיכו לתרום למוסדנו?

תשובה:

מותר לשלוח פירות שביעית במתנה אל התורמים, הן כהכרת הטוב והן כדי לחמם את ליבם לקראת המגבית. ועל אף שהדבר נראה כנתינת שכר בעד העזרה - אין בזה איסור סחורה. אכן, יש לוודא שהמקבלים יהיו מודעים לכך שמדובר בפירות שביעית, ושהם ינהגו בהם קדושה כדין. להרחבת התשובה לחץ כאן >>