הדלקת נר חנוכה ונרות שבת בשמן של שביעית
מאמר מדיוור חודש טבת תשפ"ג
שאלה
האם מותר להשתמש בשמן של שביעית להדלקת נרות חנוכה?
ומה הדין בשאר נרות של מצוה, כגון נרות שבת, נר של בית הכנסת או נר נשמה?
תשובה
נרות חנוכה אין להדליקם בשמן של שביעית, מכיוון שאסור ליהנות לאורם והדלקתם היא רק לשם מצוה. מטעם זה גם אין להדליק נרות נשמה בשמן של שביעית.
נרות של שבת מותר להדליקם בשמן של שביעית, כיון שעיקר הדלקתם היא ליהנות לאורם. ויש המתירים גם בנרות של בית הכנסת.
הרחבת הדברים
כתב הרמב"ם (שמיטה ויובל פרק ה הלכה א): פירות שביעית ניתנו לאכילה ולשתייה ולסיכה ולהדלקת הנר ולצביעה. מפני השמועה למדו: תהיה – אף להדלקת הנר ולצבוע בה צבע.
הדלקת הנר שמדבר בה הרמב"ם היא הדלקת נר להשתמש וליהנות באורו, כפי שהיה נהוג בזמנו שלא הייתה תאורת חשמל בבתים. ואף בזמננו אם רוצה להשתמש באור הנר, כגון בשעת הפסקת חשמל וכדומה, מותר בוודאי להדליקו בשמן של שביעית.
אך כאשר אין כוונתו ליהנות ולהשתמש באור אלא מדליק לשם מצווה, דנו בזה האחרונים האם מותר לעשות כן בשמן של שביעית.
לעניין נרות חנוכה
כתב הרידב"ז (בהגהותיו על פאת השולחן פרק ה הלכה ט) שאין להדליקם בשמן של שביעית, משום שאסור להשתמש לאורם ונמצא מפסיד פירות שביעית בלא ליהנות מהם. וכן כתב בשו"ת אמרי יושר (להגר"מ אריק חלק א סימן ק). וכן כתבו הדרך אמונה (פרק ה ס"ק מט) והחוט שני (פרק ה שער הציון אות קנ) בשם החזון איש, שאין להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית.
אמנם בשו"ת מנחת שלמה (סימן מב) העיר שאף על פי שאסור להשתמש באור הנרות של חנוכה, מכל מקום כיון שמשתמש בהם לפרסום הנס הרי זה נחשב שימוש האדם שמותר, כמו שמותר להדליק נרות בשמן שביעית בחלון ראוה כדי שאנשים יסתכלו בחלון אף כשיש שם גם תאורה, ואם כן יש מקום להתיר להדליקם גם בשמן של שביעית.
וגם בשו"ת אור לציון (שביעית פרק ב תשובה ז) העיר מטעם אחר, שאמנם אין ליהנות מנרות חנוכה, אך גם אין להחשיב את ההדלקה הזו להפסד, שהרי יש לו צורך בה שהרי הוא מצווה בדבר.
אכן בשו"ת ישא יוסף (חלק א סימן קמה וחלק ה סימן נד) הביא בשם הגרי"ש אלישיב, שהגם שישנן הנאות שמותר ליהנות בהן מנר חנוכה, (כגון ההנאה שהזכיר המנחת שלמה), מכל מקום אין להתיר להדליקם בשמן של שביעית, מכיוון שאין כוונתו בהדלקתם ליהנות מהן אלא לשם מצוה בלבד.
לדינא, לכתחילה יש לחוש בוודאי לדעת האוסרים ולקחת לנר חנוכה שמן שאינו קדוש בקדושת שביעית.
לעניין נרות שבת
בספר תורת הארץ (פרק ח סימן מז) כתב שמותר להדליק נר של שבת בשמן של שביעית, שהרי נר של שבת נועד לכך שייהנו מאורו ואין הדבר נחשב להפסד. וכן כתב בדרך אמונה (פרק ה ס"ק מט) בשם החזון איש.
אלא שבספר שמיטה כהלכתה (פרק ג הערה יב) העיר בדבר, שאמנם נר שבת מותר ליהנות ממנו, אך בזמננו שהבית מואר באור יקרות על ידי החשמל נמצא שבפועל אין נהנים ממנו כלל, ואין מדליקים אותו אלא להידור מצוה, ואם כן אפשר שאסור להדליקו בשמן של שביעית.
וכתב שיש לדמות זאת למה שכתב הרמב"ם בפרק ה הלכה ח ולא ייתן השמן לתוך המדורה אלא מדליקו בנר. וביאר המקדש דוד (סימן נט סוס"ק ד) שהנאת אור המדורה אינה שווה לכל נפש, שאדם חשוב אין דרכו להשתמש באור של מדורה וכל שכן שאור הנר בשעה שהחשמל דולק אין הנאתו שווה לכל. ועוד שכשכבר דולקת מדורה גדולה אין תועלת ניכרת מן השמן שמוסיף לתוכה.
ברם נראה שגם בזמננו יש הנאה מתוספת האור של נרות השבת. שאם לא כן, איך אנו מברכים על הדלקתם, והרי עיקר מצוות הדלקת נרות שבת היא כדי להאיר את הבית כמבואר בגמרא (שבת כג ע"ב, וברש"י ד"ה שלום ביתו) והטעם שאף על פי שהבית מואר באור החשמל – יש תוספת אורה על ידי נרות השבת, ואם כן יש לומר שמותר להדליקם גם בשמן של שביעית.
לעניין נרות בית הכנסת ונרות נשמה
כתב בספר תורת הארץ (פרק ח אות מז) שהגם שמותר ליהנות מנרות בית הכנסת ונרות נשמה, מכל מקום עיקר הדלקתם היא לכבוד בית הכנסת או לתועלת הנשמה, שהרי מדליקים אותם גם ביום, כשאין כל תועלת מאורם, ולכן אין להדליקם בשמן של שביעית.
ויש סמך לסברתו, שהנה הר"ש (שביעית פרק ח הלכה ב) הביא את דברי הירושלמי שאין מדליקין בשמן של תרומה טמאה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, והקשה עליו מן המשנה בתרומות (פי"א משנה י) שם מפורש שמדליקין בשמן שריפה בבתי כנסיות.
ויש שתירצו, שהירושלמי מדבר בנרות שמדליקין אותם ביום, שהם עיקרם לכבוד, ולא להאיר, ועל כן אסור להדליקם בשמן של תרומה, ואילו המשנה מדברת בנרות שמדליקין בבית הכנסת בלילה, שעיקרם למאור.
והרי זה ממש כסברת התורת הארץ, שנרות שעיקר הדלקתם היא לכבוד בלבד – אין להדליקם בשמן של תרומה, והוא הדין שאין להדליקם בשמן של שביעית.
אמנם במנחת שלמה (סימן מב) התיר להדליק נרות של בית הכנסת ונרות נשמה בשמן של שביעית. וביאר את טעמו שבכדי שיהיה מותר להדליק בשמן של שביעית אין צורך שתהיה לו ממנו הנאת הגוף דווקא, אלא כל שיש לו תועלת מההדלקה אינו נחשב כמפסיד את השמן ומותר.
ובדרך אמונה (שמיטה פרק ה סעיף יח, ביאור הלכה ד"ה שמדליק) כתב שנר נשמה דינו כדין נר חנוכה, שאין להדליקו בשמן של שביעית מכיוון שאין נהנים ממנו, אך נר שמדליקים בבית הכנסת שהוא לכבוד ונהנים לאורו מסתבר שמותר להדליקו בשמן של שביעית.
