חזרה לשנות המעשר
תשפ"ג – שנת מעשר שני

מאמר מדיוור חודש חשוון תשפ"ג 

אנו עומדים בפתחה של השנה השמינית. במהלך החודש הקרוב יגיעו לחנויות ירקות שאין בהם קדושת שביעית והם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות (רצ"ב בהמשך אלו מינים ומאמתי אפשר לקנותם לא בחנויות שמיטה). 
בעדכון זה נתייחס להלכות הנוגעות להפרשה מיבול השנה השמינית – שהיא שנת מעשר שני.

הירקות שחוזרים להתחייב בתרומות ומעשרות

פירות האילן הנלקטים עתה – יש בהם קדושת שביעית, משום שבאילן הולכים אחר החנטה (תחילת גידול הפרי), ולכן כל הפירות שחנטו בשביעית יש בהם קדושת שביעית אף אם נלקטו בשמינית, ולכן גם אינן חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות אלא אם הם פירות נכרי שגמר מלאכתם ביד ישראל.
ברם בירקות הולכים אחר הלקיטה, ולכן ירקות שנלקטים עתה – אין בהם קדושת שביעית, והם חייבים בתרומות ומעשרות.

והגם שעדיין שייכת בהם גזרת ספיחין (אם נזרעו בשביעית), לא גזרו בהם חכמים אלא עד הזמן שיתכן לגדל ירקות אלו מזריעת שמינית.

ועל כן, במהלך החודש הקרוב יפקע איסור ספיחין מן הירקות הבאים: צנונית, קישואים, מלפפונים, וכן ירקות עלים חסה וכוסברה. ירקות אלו ייחשבו כגידולי שמינית ויהיו חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות (התאריך המדוייק בחודש לכל מין יש לעיין בלוח מועדים לשמיטה). ירקות שמשך גידולם ארוך אסורים משום ספיחין עד חנוכה. (עניין זה נתבאר בהרחבה בעדכונים קודמים).

נדגיש: ירקות שנלקטו בשביעית עצמה ונאסרו באיסור ספיחין – עומדים באיסורם לעולם. ולכן גם לאחר החנוכה יש להקפיד לרכוש את הירקות בחנויות מפוקחות, ירקות שמאחסנים לזמן ממושך.

בלוח "מועדים לשמיטה" ניתן למצוא טבלה מפורטת לכל סוגי הירקות מתי פוקע מהם איסור ספיחין, ועד מתי יש לחשוש לספיחין בשווקים.

שנת תשפ"ג – שנת מעשר שני

שנת תשפ"ג, השנה הראשונה למחזור השמיטה הבאה, היא שנת מעשר שני. יש להפריש מיבוליה תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת מעשר, ומעשר שני.

הפירות שחל בהם מעשר שני – יש בהם קדושה, ויש לחלל את הקדושה שבהם על מטבע. [את המטבע יש לבער בזמן ביעור המעשרות הבעל"ט, בערב הפסח של שנת תשפ"ו].

למידע נוסף אודות ביעור מעשרות לחץ כאן >>

ייחוד מטבע לחילול מעשר שני

יש לייחד עתה מטבע לחילול מעשר שני. (מי ששכח לבער את מטבעותיו בזמן ביעור מעשרות שהיה בפסח – עליו לבערם עתה, ולא יחללם על מטבע אחרת).

דיני ייחוד המטבע רבים, גם החזקתו לאורך זמן מורכבת ודורשת יידע ומעקב, כפי שנפרט בהמשך המאמר. משום כך הקים בית המדרש להלכה בהתישבות "אמונת אי"ש" את הקרן לחילול מעשר שני, המסייעת לציבור לקיים כדת וכדין את מצוות חילול מעשר שני ורבעי, וכן את מצות הביעור בזמנה.

כיצד פועלת הקרן

הממונה על 'קרן לחילול מעשר שני' מייחד מלאי גדול של מטבעות מסודרים וממוספרים, ונותן רשות למנויים לחלל עליהם את מעשרותיהם. בכל פעם שחבר הקרן מחלל מעשר שני, חל החילול על אחת הפרוטות שבקרן, לפי הסדר שנקבע.

המטבעות שבקרן מכילות פרוטות די הצורך עבור כל המנויים, וכן מכילים 'פרוטה חמורה' כדי לאפשר חילולים של מעשר שני ששווה פחות מפרוטה.

כמות הפרוטות מחושבת כך שכל משפחה תוכל לחלל כעשרים פעמים ביום. בכל יום מחלל הממונה על הקרן את כל המטבעות על פרוטה אחרת, ובכך מפנה אותן לחילולים נוספים.
בהגיע זמן הביעור דואגת הקרן לבער את המטבעות כדין.
הקרן מנוהלת על ידי אנשים נאמנים, המתייעצים בכל שאלה עם גדולי הפוסקים שליט"א.

בקרן רשומים אלפי משפחות ובודדים, רבנים, ועדי כשרות ומוסדות. קיים סידור מיוחד לקבוצות תלמידים או תלמידות, לתיירים ולתושבי חוץ.

סדר ההפרשה למנויי הקרן

גם מי שנרשם בקרן חייב להפריש תרומות ומעשרות. כלומר: עליו להניח בצד מעט יותר מ-1%, ולומר את נוסח ההפרשה במלואו. את החילול יש לומר בנוסח החילול המיוחד שמקבלים חברי הקרן.
החברות בקרן פוטרת אך ורק מהצורך להחזיק בבית מטבע לחילול.

כיצד מצטרפים ל'קרן לחילול מעשר שני

להצטרפות בקלות ובמהירות באתר בית המדרש לחץ כאן >>

כמו כן ניתן גם לפנות למשרדי הקרן, בטלפון: 02-6488888 שלוחה 1

או באמצעות עמדות נדרים פלוס בקופת בית המדרש להלכה בהתישבות

חברי הקרן מקבלים: אישור על חברותם בקרן, נוסח חילול מיוחד לחברי הקרן, וחוברת הלכות תרומות ומעשרות.
דמי המינוי משמשים לכיסוי ההוצאות, ולהחזקת לומדי תורת הארץ בבית המדרש להלכה בהתישבות החקלאית.

התועלת שבהצטרפות לקרן

ייחוד מטבע לחילול והחזקתו במשך זמן דורשת יידע הלכתי, תשומת לב מרובה ומעקב צמוד.
נפרט כמה דוגמאות למורכבות שבהחזקת מטבע באופן פרטי:

  • המחזיק ברשותו מטבע לחילול – עליו לשמור את המטבע כל העת שלא תאבד. מטבע שאבד – אי אפשר לחלל עליו. לפעמים אבד המטבע או השתמשו בו בטעות לקניות, ובני הבית שאינם מודעים לכך ממשיכים לחלל עליו, ונכשלים חלילה באכילת מעשר שני שלא כדין. 
  • כמו כן יש לנהל רישום מדויק של כל החילולים כדי לוודא שעדיין נותרו פרוטות פנויות במטבע. לאחר שהמטבע התמלא – אי אפשר לחלל עליו עוד. הניסיון מראה שרישום זה מכביד, ואף לוקה בחסר לעתים רבות, ובפרט אם גם בני הבית מפרישים ומחללים.
  • מלבד ניהול הרישום יש לעקוב גם אחר שינויי הערך של הפרוטה. מי שאינו מתמצא בענין זה עלול לטעות במספר הפרוטות הפנויות שבמטבע שלו, ולהמשיך לחלל עליו גם לאחר שהתמלא.
  • המטבע שחיללו עליו מעשר שני – יש בו קדושה, ואסור להשתמש בו לקניות. למרבה הצער קורה לא אחת שבני הבית טועים ומשתמשים במטבע לקניות.
  • גם ייחוד המטבע אינו פשוט כל כך, שכן צריך לחלל עליו קודם כל פרוטה חמורה, (מעשר שני מדרגה חמורה מטבל ודאי), מה שאינו מצוי כל כך, ובפרט לעירוניים. מטבע ללא פרוטה חמורה אינו מועיל לחילול כמויות קטנות מטבל ודאי, כגון כשמפרישים ממוצרים המכילים מרכיבים שונים שחייבים במעשר.
  • פעמים שעולה ערכה של הפרוטה, ועל ידי כך יורד ערכו של החילול החמור ונעשה שווה פחות מפרוטה, ועליו להכין מטבע אחר. 
  • המחזיק מטבע ברשותו חייב לבערו כדין בהגיע זמן הביעור, בערב הפסח של השנה הרביעית והשביעית. ביעור המטבע אינו קל כל כך, ורבים אף שוכחים בכלל לבער מחמת הטרדות הרבות של ערב הפסח. 
  • לאחר הפסח של השנה הרביעית והשביעית קשה מאד למצוא פרוטה חמורה. הממונים על הקרן לחילול מעשר שני נערכים לכך מראש. (ממוני הקרן שומרים יין בלתי מסונן מן השנה השניה והחמישית, וגומרים את מלאכתו על ידי הסינון, מיד לאחר הפסח של זמן הביעור, ומיד מחללים פרוטה חמורה על מטבעות הקרן).

    כדי לפתור את כל החששות הנזכרים ועוד, מומלץ מאד להרשם כמנויים בקרן, ובכך להבטיח שחילולי המעשרות והרבעי ייערכו כדין.