חישוב שנות ערלה

וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל.

ומכאן שכל הפירות הגדלים בתוך שלוש שנים לנטיעת העץ אסורים באיסור ערלה.

כיצד מחשבים שנות ערלה?

שלוש השנים שפירות העץ הם ערלה נמנים ע"פ כללי ההלכה שלא תמיד הם כפי מנין השנים הרגיל. ולכן פעמים ופירות העץ יהיו ערלה יותר משלש שנים ופעמים פחות משלש שנים.

כיצד מונים שלוש שנים מנטיעת העץ?

לצורך חישוב שנות הערלה יש לדעת ראשית את הכללים הבאים:

● א' תשרי נחשב ר"ה לשנים ולנטיעות.

● "מקצת שנה נחשב שנה"- ישנם מקרים שהחודש הראשון מהנטיעה נחשב כשנה של גדילת העץ נחשב כשנה שלמה לענין חישוב שנות ערלה.

● את שנות הערלה יש למנות החל מזמן ההשרשה של העץ ולא מיום הנטיעה. ההשרשה מתרחשת שבועיים לאחר נטיעת העץ. ]כאשר מעבירים ממקום למקום שתיל שכבר השריש אם גוש האדמה שלו אין צורך להוסיף שבועיים של השרשה למניין שנות הערלה]

למעשה:

• אילן שניטע לפני ט"ז אב (או שתיל שכבר הושרש והועבר למקום חדש עם כל גוש האדמה שלו וניטע בו לפני ל' אב), נמנה את שנות הערלה שלו באופן הבא:

הזמן שעבר, חודש מהשרשת האילן, עד ר"ה נחשב כשנה שלמה. מר"ה יש להוסיף עוד שנתיים שלמות כדי להשלים לשלוש שנים. אך אף שמלאו לעץ שלוש שנים, כל הפירות שיחנטו בעץ עד ט"ו בשבט יאסרו, ורק הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט יותרו בשימוש באכילה אחרי פדיון רבעי.

יש לדעת כי ישנם אופנים שפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט מותרים לחלק מהשיטות, אך להלכה מחמירים תמיד להמתין ורק פירות שחונטים אחרי ט"ו בשבט של השנה הרביעית לנטיעה מותרים.

● יוצא שמנין שנות הערלה קטן משלש שנים והינו בסה"כ שנתיים וחצי.

לדוגמא:

אילן שניטע בט"ו אב תשפ"ג:

אם נטעתם גרעין או יחור יש לחלל את הפירות בברכה,  כמו"כ בשנת הרביעית אין צורך להפריש מהפירות תרו"מ.

אם נטעתם שתיל שהוא כבר בן שנה או יותר, ואתם מונים לו שנות ערלה לחומרא, הפירות הינם ספק רבעי ויש לחללם במשך שנת הרבעי, אך גם להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה.

לפרטים נוספים אודות פירות רבעי וספק רבעי לחץ כאן.

• אילן שניטע מיום ט"ז באב ואילך, נמנה את שנות ערלתו באופן הבא: מתחילים למנות את שלוש שנות הערלה מר"ה שלאחר נטיעתו (הזמן שעבר מזמן נטיעתו עד ראש השנה אינו מצטרף לחישוב שנות הערלה).

במקרה כזה שבו עברו ג' שנים מלאות של ערלה , נחלקו הפוסקים מתי הפירות בשנה הרביעית מותרים, האם מיד בר"ה של שנה הרביעית או רק לאחר ט"ו בשבט.

 למעשה מחמירים כפסק החזון איש שהפירות מותרים מט"ו בשבט ואילך, אמנם
המיקל שהפירות מותרים כבר מר"ה של השנה הרביעית יש לו על מי שיסמוך.

ובאופן הזה יוצא ששנות הערלה של הפירות מיום השרשת האילן הם יותר משלש שנים.

לדוגמא:

אילן שניטע בי"ט אב תשפ"ג:

יש לשים לב! מט"ו בשבט תשפ"ז עד לט"ו בשבט תשפ"ח פירות העץ הינם פירות רבעי ומותרים באכילה רק לאחר חילולם וכמו שנתבאר לעיל.

• אילן שניטע ביום ט"ז אב, ישנה מחלוקת כיצד לנהוג בו. האם כמו אילן שניטע בט"ו באב או כמו אילן שניטע אחרי ט"ו באב.