רבי מיכאל גלעדי שליט"א
מרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש. א רוזנברג
וראש כולל "זכרון משה" שעל ידי בית המדרש
בעניין מי שחילל על מטבע של 10 אגורות בזמן שיש שינוי בשער הכסף
הערה נחוצה מתוך הליכות שדה גיליון 224 – תמוז תשפ"ג
השתא בחודש ניסן תשפ"ג עלה מחיר הכסף העולמי, ובמהלך החודש היו ימים שמחיר הפרוטה עלה על יותר מ-10 אגורות, ונשאלה השאלה מה הדין של מי שחילל פירות של מעשר שני על מטבע של 10 אגורות באותו זמן שלא היה שווה פרוטה.
ונראה שמכיוון שהרגילות כיום לשער את הפרוטה לחומרא, דהיינו שכוללים בחשבון הכסף גם את התוספת של המע"מ 17%, וגם את תוספת הרווח של הקמעוני כ 18%, שמצטרף סה"כ ל- 35-38%, יש מקום לדון מה דינו בדיעבד. דאף שלכתחילה מחשבים כך לחומרא, מכל מקום יתכן שבדיעבד יש מקום להקל מעט, כיון שאין זה מוחלט שכך הוא החישוב .
ומשום כך אם חילל על מטבע של 10 אג' בזמן שערך הפרוטה עמד על מעט יותר מ10 אג 'והפירות עדיין נמצאים, יחלל שוב את הפירות, אך לא יברך על החילול שמא החילול נתפס ,ואם כבר בישל את הפירות יש להחמיר שלא מועיל חילול על מעשר שני בלוע, יעשה שאלת חכם האם צריך להגעיל את הכלים .
אמנם אם שיעור הפרוטה עלה בהפרש גבוה מעל 10 אג', הרי שבוודאי לא חל החילול, ואם פירות המעשר שני עדיין קיימים יש לחלל פעם נוספת עם ברכה, ואם בישלו אותם ונאכלו יש להחמיר שלא מועיל לחלל מע"ש בלוע, וצריך להגעיל את הכלים.
ונבאר הדברים:
בירושלמי (מעשר שני פרק ד הלכה א) מבואר שאם חילל על מטבע שאין בה שווה פרוטה לא חל החילול, וכך איתא אמר רבי חזקיה זה שהוא מחלל לא יהא מחלל על חצי פרוטה שלא יהא כמחלל על אסימון אלא עד שווה פרוטה. והרמב"ם (פ"ד ממעשר שני הלכה ט) כתב ואם פדה בלשון של כסף וכיוצא בו והוא הנקרא אסימון לא עשה כלום. ואין פודין בפחות מפרוטה מפני שהוא כפודה באסימון. ועי' במהר"י קורקוס ובכסף משנה שם שהקשו למה הוצרך לומר שהטעם הוא שהוא כפודה באסימון תיפוק ליה שפחות מפרוטה אין לו דין ממון, ותירצו שהגמ' כאן מיירי שרוצה לחלל את המעשר שני על כמה מטבעות וביחד יש בהם שווה פרוטה ויש בזה חשיבות ממון ואפילו הכי אינו יכול כיון שאין לו שם מטבע. [ומהאי טעמא כתב המהר"א פולדא שלפי הבבלי אין מעשר שני תופס חצי פרוטה ונמצא שאינו מתחלל כלל אבל לירושלמי הטעם הוא משום שחצי פרוטה הוא אסימון.]
ונמצא שאי אפשר לחלל על מטבע שהיא פחות משוה פרוטה או מצד שהיא נחשבת אסימון או משום שאין לה דין ממון. ועי' בפירוש המשניות לרמב"ם (פ"ד ממעשר שני משנה ח) "העיקר אצלנו כי מה שהוא פחות משוה פרוטה אין חוששים לו בכל התורה לא לעניין גזל ולא לעניין נהנה מהקודש ולא לשום ענין מן העניינים".
וכל זה היה בזמנם שהיו מחללים על מטבע כסף אמיתי, אכן כיום מחללים על מטבעות שיוצאים במדינה לפי השווי של הכסף, ומכל מקום צריך שיהיה מטבע בשווי של פרוטה, וכן לא מהני לחלל על ב' מטבעות ששוות יחד פרוטה, ולפי זה אם שווה הפרוטה הוא יותר מ- 10 אגורות אי אפשר לחלל אלא על מטבע של חצי שקל. מה גם שברוב פעמים צריך להוסיף חומש וצריך לפדות על פרוטה ורביע .
אלא שיש לדון איך משערים את ערך הפרוטה, ונביא מדברים שנכתבו בהליכות שדה מס' 60 שאלה 12.
"שאלה: בעיתונות מתפרסמות מידי פעם הודעות מטעם הקרן לחילול מעשר שני ובהם נמסר מהו ערכה של הפרוטה באגורות, כיצד קובעים מומחי הקרן ערך זה?
תשובה: ערך פרוטה שווה למחיר של חלק הארבעים(1/40) גרם כסף טהור[1]. דהיינו גרם אחד של כסף טהור שווה ארבעים פרוטות. מחיר הכסף הטהור אינו יציב הוא נסחר בבורסה העולמית ומשום כך נתון לתנודות. לכאורה היה אפשר לקבוע את מחירו לפי המחיר של הבורסה בלונדון ולפי זה לחשב את ערכה של הפרוטה אבל אין זו דרך מדויקת. אדם פרטי אינו יכול לקנות את המתכת במחיר זה. יש הוצאות הובלה ורווח היבואנים מה שמיקר את מחירו. המחיר הסיטונאי בארץ יקר, איפוא בכ-15 אחוזים יותר ממחירו בבורסה העולמית. גם לסוחרים יש רווח נוסף ומחיר הכסף לצרכן יקר יותר .
מרן הסטייפלר זצוק"ל דן האם מחיר הכסף לחישוב פרוטה הוא מחירו הסיטונאי או המחיר הקמעונאי, הוא נוטה להכריע שהמחיר לצורך החישוב הוא המחיר הקמעונאי. בעקבות כך פנה מנהל הקרן שנית בשאלה כיצד להתייחס למס ערך מוסף, האם הוא נחשב למס או לחלק ממחיר המוצר? מרן זצ"ל לא הכריע חד משמעית בשאלה, אולם אמר שיש מקום להחמיר כיון שההפרש אינו משמעותי. דברים ברוח זו אמר גם יבל"א מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצ"ל. מנהל הקרן לוקח את כל הנתונים הללו בחישוב ערכה של הפרוטה לצורך כך הוא נעזר בשירותיה של חברה ידועה למסחר במתכות יקרות שכדי לזכות את הרבים הם משתפים פעולה ברצון",
להבהרת הדברים נוסיף שכידוע מחיר הכסף תלוי בשער היציג כמו בדולר. ושער הכסף משתנה כל רגע, רק שלמעשה אין זה כל כך משמעותי רק צריך לדעת האם שיעור הפרוטה עבר את השווי של מטבע של 10 אג.'
המחיר של שער הכסף הוא לפי כסף טהור, הכסף שקונים בחנות בדרך כלל הוא 925 כסף ואינו כסף טהור גמור, ויש להוסיף 7.5% על מחירו כיון שהחשבון צריך להיות לפי כסף טהור 100 אחוז כמו שכתב בחזו"א .
כאמור יש צד להוסיף מע"מ כמו שכתב הגר"ש רייכנברג שליט"א שדן בזה לפני מרן הקה"י, כיון שבחנויות מוכרים עם התוספת של המע"מ לכן צריך לחשב את ערך הפרוטה עם המע"מ .
אמנם מאידך יש צד שהמע"מ הוא נחשב כקנס/כמס לשלטון, והוא לא כלול במחיר של הכסף .והקה"י זצ"ל הסתפק בדבר ואמר שיש צד כך ויש צד כך, ואמר שישאלו למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וגם הגרי"ש הסתפק בזה והורה שיש להחמיר .
כמו כן המחיר של הכסף משתנה בין הסיטונאי לבין הקמעוני, וכיון שצריך שער שאפשר לקנות בו את הכסף ולא שער וירטואלי, לכן צריך להחשיב גם רווח זה בכלל השיעור של הפרוטה .ולפי זה החשבון הוא שעל מחיר הכסף היציג, יש להוסיף עוד %17 מס ערך מוסף, ועוד רווח שרגילים לקחת הסוחרים הגדולים [שאפשר גם לאדם פרטי לקנות שם] והמחיר נע בין 13% ל- 18%. ונמצא שיש להוסיף למחיר הבורסה ס"ה 35% [דהיינו %17 מע"מ ועוד 18% עיבוד ורווח], ובזה בא חשבון הפרוטה לחומרא.
[החישוב לדעת את מחיר הפרוטה לפי גרם הכסף העכשווי, הוא על פי משקל אונקיית כסף שהוא 31.1035 גרם, את מחיר האונקיה הבורסאי יש לחלק ל-31.1035 ומקבלים מחיר 1 גרם כסף, אותו מחלקים לארבעים, ומקבלים מחיר 1 פרוטה, את התוצאה מכפילים ב-1.17 שזהו מע"מ ושוב להכפיל ב-1.18 שזה ממוצע של רווח הקמעוני והתוצאה היא שיעור הפרוטה כולל מע"מ ורווח].
אמנם כל זה שיעור הפרוטה לחומרא, אך כאמור יתכן שאין צריכים להוסיף את מחיר המע"מ מכיון שאפשר להחשיב אותו כמס למדינה ואינו חלק מערך הכסף, וכן מכיון שאפשר להשיג במקומות מסוימים כסף בלי מע"מ, וכן יש מקומות שמורידים מהמחיר של העיבוד, וכמו ששמענו שפעמים מוכרים בחנויות פחות ממחירי הכסף המפורסמים .
לכן נראה שאם בדיעבד חילל על מטבע שאינה שווה פרוטה לפי החשבון המחמיר, אך עדיין הוא שוה פרוטה בלי שיעור תוספת המע"מ ובלי התוספת של עוד כמה אחוזים שיש אפשרות להשיגם במחיר זה, יתכן שניתפס החילול על המטבע, והנפק"מ כמו שכתבנו לעיל שכשמחלל פעם שנית לא יברך, [ואם כבר בישלו את פירות המעשר שני, יש לדון אם צריך להגעיל את הכלים]. אמנם אם מחיר הכסף עלה ביותר מהפרש זה, החילול לא חל כיון שבוודאי חילל על פחות משוה פרוטה, ויש לחלל את הפירות פעם שניה עם ברכה. וכמו כן אם כבר בישלו את הפירות ונאכלו לדעת הסוברים שאי אפשר לחלל את הבלוע ויש להגעיל את הכלים.
[1] . שיעור פרוטה אחד חלקי ארבעים מגרם כסף שיעור זה נקבע על פי מה שכתב השו"ע יו"ד סי' שלא סעיף קלד וחו"מ סימן פח סעי' א ששיעור הפרוטה משקל חצי שעורה של כסף נקי. ועי' בחזון איש יו"ד סי' קפבס"ק יט ואבהע"ז הלכות כתובות סימן סו ס"ק כא שכתב שמדדו שבגרם אחד יש כ' שעורות וא"כ בגרםמאחד יש ארבעים פרוטות, וכ"כ בשיעורי תורה של הגר"ח נאה שיש בגרם אחד ארבעים פרוטות.
