שאלה
במשפחתנו נהגו מאז ומעולם שלא להפריש חלה מעוגת טורט, לאחרונה שמעתי שיש חובת הפרשת חלה מעוגת טורט. כיצד נכון לנהוג?
תשובה
עוגת טורט חייבת בחלה בתנאי שיש בבלילה שיעור קמח החייב בהפרשת חלה, ובדרך כלל אין זה מצוי אלא במוסדות שמכינים עוגה גדולה. או כשעושים שמחה ומצרפים כמה עוגות בכלי אחד. לכן בדרך כלל בבית אין מציאות של הפרשת חלה בעוגת טורט לעומת זאת כשקונים ממאפיות או בעוגות שאופים במוסדות צריך להפריש חלה. [ישנם עוגות שהרוב הוא לא קמח ועי' בתשובה מה דינם לעניין הפרשת חלה >>].
החיוב בהפרשת חלה בעוגת טורט הוא לאחר אפיה, ולכן צריך להקפיד שתהיה העוגה בתבנית אחת או בכמה תבניות ולצרף אותם בכלי או בשקית אחת.
מכיוון שהחיוב לאחר אפיה יש לזכור להפריש מיד לאחר האפייה ולכיוון לפטור את הבלוע בתנור ובתבניות, ואם שכחו להפריש לאחר 24 שעות יש לעשות שאילת חכם על התנור והתבניות.
ביאורים
מהפסוק (במדבר טו, יט) והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' דרשו חז"ל שחייבים להפריש חלה רק ממה שנקרא לחם וסתם לחם עשוי מבלילה עבה אבל העשוי מבלילה רכה אינו לחם וכמבואר בתוס' בפסחים (לז, ע"ב ד"ה לחם) בשם ר"ת על דברי הגמ' לחם שאין אפוי בתנור אינו קרוי לחם, והקשו וא"ת מנא לן לחלק בין בלילה רכה ובין בלילה קשה, ואומר רבינו תם דהכי פירושו לחם האפוי בתנור וכו' לחם שרגילין לאפות בתנור דהיינו בלילתו קשה.
אמנם אף בלילה רכה לאחר שאפו אותה בתנור היא מקבלת שם לחם ומתחייבת בחלה לאחר האפיה כמבואר בתוס' בפסחים (לו, ע"ב ד"ה פרט לחלוט) שכתבו שבלילה רכה קודם אפיה לאו לחם הוא ואחר אפייתו הוא דחשיב לחם. דעה זו היא דעת רבינו תם המובאת בתוס' בברכות (לח, ע"א ד"ה לחם) שביאר בזה את המשנה בחלה (פרק א משנה ה) כל שתחילתו סופגנין וסופו עיסה חייב בחלה וכך מבואר בתוס' בעוד מקומות.
אמנם יש ראשונים הסוברים שבלילה רכה שאפו אותה פטורה מחלה כמבואר במאירי בפסחים (לז, ע"א) בשם הרמב"ן שבלילה רכה שלא נעשית על ידי גלגול אלא נשפכת כמים לא מתחייבת בחלה, ובהמשך דבריו ביאר מה הטעם שטרוקנין חייב בחלה והרי היא גם כן נחשבת בלילה רכה וביאר שאינה בלילה רכה אלא היא עיסה שנעשית בגלגול ונקראת רכה משום כשמניחים אותה היא מתפשטת. אבל עיסה שלא נעשית בגלגול אינה חייבת בחלה.
גם רבינו יונה בברכות (לח, ע"א) הביא שנחלקו הראשונים בבצק שלא מגלגלים אותו אלא מגבלים אותו אם מתחייב באפיה. וכן דעת רבינו דוד בפסחים (לז, ע"א) בשם רבו שעיסה רכה לא מתחייבת באפיה.
להלכה השו"ע (סימן שכט סעיף ב) פסק שבלילה רכה כשאפאה או עשאה באילפס חייבת בחלה ו. ובסעי' ה' כתב שטרוקנין היא עיסה רכה ששופכין בגומא שבכירה ונאפית שם חייבת בחלה. והאריכו בזה האחרונים שיש חובת הפרשה בבלילה רכה שאפאה עיין בחלת לחם (פרק סוס"ק עב), ובתורת הארץ (פרק ד אות צב-צח). ובאבני נזר (יור"ד סי' תיג אות יב – יג).
גם במגן אברהם בהל' ברכות סי' קסח ס"ק ח על דברי הטור והשו"ע בסעי' טו שבלילה רכה חייבת בחלה והם לא חילקו כמה היא רכה והמגן אברהם כתב שהיא רכה מאד, אמנם לגבי טריתא מבואר שפטורה מחלה וכ' הפרי מגדים א"א ס"ק מא שהחילוק הוא שאם יש קצת גלגול חייבים אבל טריתא בוחשין בכף וגם לאחר האפיה אין עליה תורת לחם ולכן היא פטורה מחלה. ומבואר שכל שלאחר אפיה יש עליה תורת לחם כמו עוגת טורט חייבת בחלה.
ועדיין יש לדון מה הדין בבלילה רכה שיש בה שיעור קמח החייב בהפרשת חלה אך הרוב הוא אינו קמח כמו שמצוי בעוגות טורט וכדו' עי' להלן בתשובה הבאה.
כל הנ"ל הוא בבלילה רכה האפויה בתנור או בסיר פלא שיש לו דין תנור אך בבלילה רכה שמטוגנת במחבת כגון בלינצ'ס חביתיות וכדו' יש דינים אחרים כמבואר להלן תשובה….
יש לציין מה שכתב הערוך השולחן יו"ד סי' שכט סעיפים ה – טו שלדעת הטור והשו"ע לעקך וטורט שהן עוגות שלא נעשות לשובע אלא לפרפרת בעלמא אינן חייבות בחלה ואילו לדעת הרמב"ם הן חייבות.
אמנם המנחת שלמה (חלק א סימן סח בהערה) כתב שאין דבריו נכונים וכל שיש קמח כשיעור חייבים להפריש חלה בברכה אף מין שנעשה רק לפרפרת. וכדברי המנחת שלמה מצינו גם כן בשו"ת אבני נזר (יו"ד סי' תיג אות א) ובדרך החיים. ולכן אפשר לברך בברכה על עוגות טורט אם יש בהם קמח כשיעור הפרשת חלה [אא"כ הרוב הוא מדברים אחרים כדלהלן בתשובה הבאה].