שאלה
בערב שבת ערכנו קניות בשוק, במקום שאין בו תעודת הכשר, ותכננו לעשר את הפירות והירקות בבית, אך מפאת ההכנות לשבת והזמן הקצר נשכח הדבר מאיתנו עד כניסת שבת, האם היה ניתן לעשר לאחר כניסת שבת?
תשובה
אסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת אלא א"כ עשה תנאי קודם השבת כמו שמבואר בתשובה לשאלה לגבי עשיית תנאי. אם עבר והפריש בשוגג מה שעשה עשוי ומותר לאכול בין לו ובין לאחרים בשבת.
אם הפריש במזיד הפירות אסורים באכילה עד מוצאי שבת בין לו ובין לאחרים.
ביאורים
חז"ל אסרו להפריש תרומות ומעשרות בשבת כמבואר בגמרא (ביצה לו ע"ב). כך נפסק להלכה בשו"ע (או"ח סימן שלט סעיף ד) שאין מפרישין תרומות ומעשרות בשבת. כמו כן אין מחללין מעשר שני או נטע רבעי בשבת, וכן אין מפרישין חלה בשבת. איסור זה חל על טבל ודאי ועל ספק טבל וכן על דמאי.
בטעם האיסור נאמרו ב' טעמים, א. המפריש דומה למקדיש את הפירות ואסור להקדיש בשבת. ב. נראה כמתקן הפירות שעל ידי ההפרשה מתירם באכילה, כמבואר ברמב"ם (שבת פרק כג הלכה יד).
עבר בשוגג והפריש או חילל מעשר שני ורבעי בשבת, בדיעבד מה שעשה עשוי וההפרשה חלה, והפירות מותרים לו ולאחרים אף בשבת עצמה.
אבל אם הפריש בשבת במזיד הפירות אסורים לו ולאחרים עד מוצאי שבת, משום שרבנן קנסוהו שלא יהנה ממלאכת שבת, וכמבואר במשנה ברורה (סימן שלט ס"ק כה). ועיי"ש בשער הציון (ס"ק כד) שתמה על הרמב"ם שלכאורה היה צריך לפסוק שבמזיד אסור לו לעולם כמו דין המבשל בשבת שנפסק שלא יאכל עולמית כפי שפסק בשו"ע (או"ח סימן שיח סעיף א), וא"כ ה"ה לעניין המפריש בשבת במזיד יש לפסוק שלא יאכל עולמית. יעוי"ש בשעה"צ שאין לחלק בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן, שהרי במזיד לא מצינו חילוק בין דאורייתא לדרבנן. מכל מקום לדינא כתב השער הציון שיש לפסוק כהרמב"ם להתיר השימוש בפירות שתוקנו בשבת במזיד, משום שבלאו הכי הגר"א פסק כרבי מאיר במעשה שבת שאין איסור עולמי כלל למבשל בשבת.
יש לציין שכשם שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת, כך אין לחלל מעשר שני ורבעי בשבת, וכן אסור להפריש חלה בשבת.
