הפרשת חלה מקמח מלא וקמח מדגנים אחרים

שאלה

בביתנו אופים לחם מקמח חיטה מלא, ולעיתים גם מקמחים אחרים, כגון קמח שיפון, כוסמין או שעורים. מה השיעור להפרשת חלה מקמחים אלו, האם הוא זהה לשיעור של קמח לבן?

תשובה

השיעורים המוזכרים לעיל, לשיטת הגר"ח נאה: 1666 גרם ולשיטת החזון איש: 2250 גרם, נאמרו בקמח חיטה לבן. בקמח חיטה מלא השיעור נמוך יותר, לשיטת הגר"ח נאה ניתן להפריש בברכה כבר מ-1600 גרם, ולשיטת החזון איש מ- 2200 גרם. ומ-1200 גרם ומעלה יש להפריש בלא ברכה.

בקמח דגנים אחרים השיעור נמוך עוד יותר, ובביאורים כתבנו בפירוט את המשקל המחייב עבור כל סוגי הקמחים.

נדגיש שדברינו אמורים בקמח מלא אמיתי, כלומר, דגן שנטחן בשלמותו ולא ניפו ממנו את הסובין והמורסן. אך יש שמשווקים 'קמח מלא' שאינו אלא קמח רגיל שהוסיפו לו סובין ומורסן. בקמח כזה יש אומרים שצריך להוסיף על השיעורים הנזכרים בין 7% ל-15%, וכפי שיבואר בתשובה על הפרשת חלה מבצק מקמח לבן עם סובין>>.

ביאורים

כמובא במאמרים לגבי שיעור הפרשת חלה בברכה ולגבי שיעור החזון אי"ש בהפרשת חלה, שיעור הקמח המחויב בהפרשת חלה, מ"ג ביצים וחומש, נמדד בנפח, ולא במשקל. ומכיון שכך, המשקל המחויב בהפרשת חלה אינו אחיד בכל הקמחים, שכן סוגי הקמח חלוקים זה מזה במשקלם הסגולי. [כלומר, נפח שוה מסוגי קמח שונים, אינם שוים במשקלם].

וכן כתב הרמב"ם בפירוש המשניות (חלה פרק ב משנה ו): "אם באנו לשער מה שתכיל זאת המידה במשקל, ישתנה כפי שינוי דבר המדוד. לפי שאין כובד המשקל השעורים והחיטים שוה, ולא מיני הקמח כולם משקלם שוה כו'. והנותן שיעור חלה בשיעור המשקלים, טועה, ומקום טעותו גלוי מאד". וכן כתב התשב"ץ (חלק ב סימן רצא פרק ד): "שאין כל הקמחין שוין במשקלם".

גם במשנה מצאנו מקור לכך (בבא מציעא פ ע"א): "השוכר את החמור להביא עליה חיטין והביא עליה שעורים חייב וכו' מפני שהנפח קשה כמשאוי". כלומר, נפח השעורים מרובה מנפח החיטים.

במדידות שערכנו בבית המדרש התברר שהמשקל הסגולי של שאר מיני הדגן נמוך משמעותית ממשקלה הסגולי של החיטה. משקל קמח השעורה היה נמוך בכ-15% ממשקל קמח חיטה, קמח השיפון נמוך בכ-16.5%, וקמח שיבולת שועל בכ-28%. לעומתם, משקל קמח הכוסמין נמצא קרוב מאד למשקל קמח החיטה, נמוך ממנה רק בכ-2%. [הפרש של 2% עשוי להמצא אף בין זנים שונים של חיטה, ויתכן איפוא שאין כל הפרש בין חיטים לכוסמין, וכבר אמרו חכמים (מנחות ע ע"א) שכוסמין הם מין חיטים].

במדידות שערכנו התברר שאף בקמח חיטה יש הפרש בין קמח מלא לבין קמח לבן. המשקל הסגולי של הקמח המלא נמוך ממשקלו הסגולי של הקמח הלבן. ואף בקמח המלא עצמו מצאנו הבדל בין קמח שנטחן בטחינה דקה לבין קמח שנטחן בטחינה גסה יותר.

ואכן כך משמע מלשון הרמב"ם (בפירוש המשנה שם), שאף במין אחד עלול להמצא הפרש במשקל בין מיני קמח שונים. שכתב: "לפי שאין כובד המשקל השעורים והחיטים שוה, ולא מיני הקמח כולם משקלם שוה אף על פי שהם ממין אחד". כלומר גם במין אחד של דגן עשויים להמצא מיני קמח שונים.

ועל כן השתדלנו לבדוק ולמצוא את המשקל המחייב בהפרשת חלה עבור כל מין ממיני הקמח המצויים. ומכיון שצורת המדידה לשיטת הגר"ח נאה שונה מצורת המדידה לשיטת החזון איש, לגבי מידת דחיקת הקמח בכלי המדידה, ערכנו מדידות נפרדות עבור שתי השיטות, ולהלן הממצאים:

שיעור הפרשת חלה בברכה מקמח חיטה מלא, לשיטת הגר"ח נאה ניתן להפריש בברכה מ-1600 גרם בערך, ולשיטת החזון איש ניתן להפריש בברכה מ-2200 גרם בערך. מ-1200 גרם יש להפריש בלי ברכה.

שעורה, לשיטת הגר"ח נאה מפרישים בברכה מ-1420 גרם בערך, ולשיטת החזון איש מ-2085 גרם בערך. מ-1050 גרם יש להפריש בלי ברכה.

כוסמין, לשיטת הגר"ח נאה מפרישים בברכה מ-1640 גרם בערך, ולשיטת החזון איש מ-2205 גרם בערך. מ-1175 גרם יש להפריש בלי ברכה.

שיבולת שועל, לשיטת הגר"ח נאה מפרישים בברכה מ-1200 גרם בערך, ולשיטת החזון איש מ-1805 גרם בערך. מ-890 גרם יש להפריש בלי ברכה.

שיפון, לשיטת הגר"ח נאה מפרישים בברכה מ-1390 גרם בערך, ולשיטת החזון איש מ-2030 גרם בערך. מ-1040 גרם יש להפריש בלי ברכה.

רשימה זו עוסקת בקמחים מלאים. המשתמש בקמח לבן ממינים אלו יוסיף לשיעורים הנזכרים כ-50 עד 60 גרם.

מכיון שגם באותו מין דגן עלולים להיות הבדלים מסוימים בין זנים שונים ובין טחינות שונות, כמבואר לעיל, וכמו כן יש הבדל בין קמח המובא מחו"ל לקמח מן הארץ, וכן בין קמח שנשמר בהקפאה לבין קמח טרי, ראוי להחמיר לענין הברכה ולהוסיף עד שיעור של 50 עד 100 גרם על השיעורים הנזכרים.