הפרשת חלה מפסטה, אטריות ופתיתים

שאלה

אנו מקפידים להפריש תרומות ומעשרות וחלה מכל מה שאנו קונים, אפילו בכשרות מהודרת. האם עלינו להפריש חלה גם מאטריות, פסטה, פתיתים וקוסקוס?

תשובה

אטריות, פסטה, פתיתים וקוסקוס, עשויים מעיסה שבלילתה עבה והיא עומדת לבישול ולא לאפיה. יש הסוברים שדינה כסופגניות שחייבות בחלה לחלק מן הראשונים, ומנהג בני אשכנז להפריש מהן חלה בלא ברכה כמבואר במאמר על הפרשת חלה בסופגניות, ויש אומרים שאטריות ופתיתים פטורים מחלה לכל הדעות מכיון שאין להם תואר לחם.

ביאורים

אטריות, פתיתים, קוסקוס, פסטה ודומיהן, מכינים אותם מעיסה עבה, אך אינם עומדים לאפיה, אלא לבישול.

ולכאורה דינם תלוי במחלוקת הראשונים שהבאנו בתשובה הקודמת לענין סופגניות, בדין עיסה שבלילתה עבה שאינה נאפית בתנור אלא מבושלת או מטוגנת בשמן עמוק, שלדעת הרמב"ן הר"ש והרמב"ם פטורה משום שאין בדעתו לאפותה בתנור, וכן פסק השולחן ערוך (יורה דעה סימן שכט סעיף ג), ולדעת רבינו תם חייבת משום שאין מתחשבים בכוונתו אלא צורת העיסה היא הקובעת, וכל שבלילתה עבה כלחם חייבת בחלה.

והיה מקום לומר שדין האטריות והפסטה חמור יותר, מכיון שבמהלך הייצור מייבשים את העיסה בתנור, ושמא ייבוש זה נחשב כאפיה, ונמצא שדינם כעיסה עבה הנאפית בתנור שהיא חייבת בחלה לכל הדעות.

אמנם הפוסקים הכריעו שייבוש זה אינו נחשב לאפיה, משום שאינו מכשירם לאכילה, שהרי עדיין אינם ראויים לאכילה ואפילו בדוחק, עד שיתבשלו כראוי.

אלא שבדברי תלמידי רבינו יונה (ברכות כו ע"ב מדפי הרי"ף) מצאנו סברא אחרת לפטור אטריות מחלה, משום שהם עשויים כחוטים וכפתיתים דקים ואין להם "תוריתא דנהמא" [צורת ותואר לחם].

ומדבריהם שם משמע שסברא זו אמורה גם לדעת רבינו תם, ועד כאן לא חייב רבינו תם בבלילה עבה שנתבשלה אלא באופן שעורכים את העיסה כצורת לחם, אך כשעורכים אותה כעין חוטים ופתיתים דקים מודה רבינו תם שאינה נחשבת כלחם.

אכן בדרכי משה (יורה דעה שם) כתב בשם המרדכי (פסחים פרק כל שעה) שלדעת רבינו תם עיסה שעושין ללוקשי"ן ולקרעפלי"ך ופשטיד"א חייבת בחלה. הרי שלדעת המרדכי מחייב רבינו תם בכל עיסה שבלילתה עבה, אפילו אם עריכתה כפתיתים דקים וכאטריות.

ויעוין בפתחי תשובה (יורה דעה סימן שכט ס"ק א) שנחלקו בזה רבותינו האחרונים, בשו"ת פנים מאירות (חלק א סימן סח) כתב שדברי תלמידי רבינו יונה שפטרו לוקשי"ן מחלה אינם בשיטת רבינו תם, ואילו במהרי"ט אלגאזי (הלכות חלה אות ד, לגבי עיסת הכלבים) מבואר שגם רבינו תם מודה לסברת תלמידי רבינו יונה, וכן מוכח מדברי ספר המכריע. וסיים הפתחי תשובה שירא שמים יפריש מהן חלה בלא ברכה.

והחזון איש (יורה דעה בסוף סימן קצט) כתב שפשוט שדברי רבינו יונה נאמרו אף בשיטת רבינו תם, וכל מה שחייב רבינו תם בעיסת הסופגנין הוא רק באופן שנשאר עליה תוריתא דנהמא, אבל כשעשה עיסה עבה על מנת לערכה בלא תוריתא דנהמא פטורה גם לרבינו תם.

ואכן יש שמחמירים ומפרישים מאטריות בלא ברכה, כפי שסיים הפתחי תשובה שירא שמים יחמיר ויפריש בלא ברכה, ויש שאינם חוששים לדבר. גם לדעת המקילים יש לדון מה דינו של קוגל אטריות, ודינו מבואר במאמר אודות הפרשת חלה מקוגל אטריות.

ולדעת המחמירים להפריש חלה מאטריות, נראה שראוי להפריש חלה גם משקדי מרק, וכן מהחטיף הנקרא "ביסלי", שאף הם עשויים מעיסה עבה מבושלת ואין עליהם תואר לחם. ולהלן תשובה ז נתפרש דינם.

אמנם כיסנים (קרעפל"ך), חייבים בוודאי לדעת רבינו תם, שהרי יש עליהם תואר לחם כמבואר ברמ"א (אורח חיים סימן קסח סעיף יג). וכן קוגל-קמח (קישקע) יש לו תואר לחם, (כמבואר במשפטי ארץ חלה פרק א הערה 16), והוא חייב בחלה לדעת רבינו תם.