שאלה
אנו מקפידים להפריש מכל דבר הנכנס לביתנו האם עלינו להפריש חלה ממאכלים שונים כגון אטריות [פתיתים], קוסקוס, קישקע, קרעפלך וכיו"ב?
תשובה
יש לחלק בין המאכלים השונים כדלהלן:
אטריות [פתיתים] קוסקוס, יש אומרים שלדעת הסוברים שעיסה העומדת לבישול חייבת בחלה [כמבואר בתשובה הקודמת] גם מתבשילים אלו יש להפריש כיון שעשויים מעיסה עבה. ויש אומרים שהם פטורים מהפרשת חלה לפי שאין להם תואר לחם.
קישקע [קוגל הנעשה מקמח שרגילים לתיתו בצולנט] וקרעפלאך [כיסנים] הם שונים כיון שנחשב שיש להם תואר לחם ודינם כדין עיסה עבה העומדת לבישול, שלבני אשכנז יש להפריש חלה בלי ברכה ומנהג בני ספרד שאין מפרישין חלה כלל מעיסה מבושלת.
ביאורים
כפי שהזכרנו לעיל לגבי סופגניות נחלקו הראשונים האם עיסה עבה שנעשית על דעת לבשלה ובישלה במים או בשמן עמוק חייבת או פטורה.
לדעת רבינו תם הובאה בתוס' בפסחים (לז ע"ב ד"ה דכולי עלמא) כיון שהעיסה הייתה עבה היא חייבת בחלה, אמנם לדעת הרמב"ן בהל' חלה והר"ש והרמב"ם עיסה עבה אם עשאה על דעת לבשלה ולא לאפותה ובישלה פטורה מחלה. ורק אם עשה עיסה על דעת לאפותה ולבסוף נמלך ובישלה חייבת בחלה, ואפילו רק לקח מעט ואפה והשאר בישלה ג"כ חייב בכולה משום גזירה שמא ימלך על כולה לאפותה. וכן אם מראש חשב חלק לבשל וחלק לאפות הכל חייב בחלה. וכך פסקו הטור והשו"ע סי' שכט סעיף ג. וכך מנהג בני ספרד.
אמנם הבאנו לעיל את דברי הש"ך שם בס"ק ג שיש לחוש לדעת רבינו תם הסובר שאין אנו מתחשבים בכוונתו לבשלה ולא לאפותה, אלא צורת העיסה היא הקובעת וכל שבלילתה עבה חייבת בחלה. ולכן יש להחמיר ולהפריש חלה בלא ברכה, וכך נוהגים בני אשכנז.
והנה העיסה שעושים ממנה אטריות פתיתים קוסקוס וכדומה היא עיסה עבה העמודת לבישול וכמבואר נחלקו האם עיסה כזו חייבת בחלה. אמנם דרך עשייתה שבתחילה מייבשים את העיסה בתנור והיה מקום לטעון שיבוש בתנור זה הוא נחשב אפיה ותהיה חייבת בחלה לכו"ע. אמנם דחו הפוסקים טענה זו שאין היבוש בתנור נחשב כלל כאפיה שהרי לאחר היבוש אינם ראויים להאכל אפילו בדוחק ומשום כך עיסה זו נחשבת כעיסה העומדת לבישול.
אלא שאף לדעת רבינו תם שמחייב בעיסה העומדת לבישול במאכלים אלו פתיתים קוסוקוס איטריות יש טעם אחר לפטור מחלה והוא מה שכתבו תלמידי רבינו יונה בברכות (שם) שאם העיסה היא לא כדרך לחם דהיינו שאין לה תוריתא דנהמא [צורת ותואר לחם] היא פטורה מחלה. והאיטריות וכיו"ב מחמת שהם עשויים כחוטים ופתיתים דקים אין להם תואר לחם, ומשום כך הם פטורים מחלה אף לדעת המחייבים עיסה העומדת לבישול.
אלא שיש לעיין האם דברי רבינו יונה נאמרו בשיטת ר"ת שגם ר"ת יודה בכה"ג שאין תואר לחם שהוא פטור מחלה או שמא שהיא שיטה אחרת אבל לר"ת לעולם יש להפריש חלה. ועיין בדרכי משה (סימן שכט) בשם המרדכי שכתב שלדברי ר"ת שעושין עיסה ללוקשין ולקרעפאלך ופשטידא חייב בחלה, אמנם בפירוש רבינו יונה פרק כיצד מברכין משמע שאף לר"ת עיסת לאקשין פטור, הרי שדלדעת המרדכי בשיטת רבינו תם גם אטריות וכיו"ב פטורים.
והפתחי תשובה (סימן שכט סק"א) הביא בזה מחלוקת ובתחילה הביא משו"ת פנים מאירות (ח"א סימן סח) שדברי רבינו יונה שפטר לוקשין מחלה אינם בשיטת רבינו תם, אבל רבים מרבותינו האחרונים לא ס"ל הכי כמו שכתב במהרי"ט אלגאזי הלכות חלה אות ד לגבי עיסת הכלבים שאף ר"ת יפטור אפילו שבלילתו עבה כיון שלא נעשתה לצורך אכילת אדם וכן הוכיח מדברי ספר המכריע. וסיים הפתחי תשובה שירא שמים יפריש חלה בלא ברכה כדי לצאת ידי חובת ר"ת.
גם החזון איש (יו"ד סוף סימן קצט) כתב שפשוט שדברי רבינו יונה הם אף בשיטת ר"ת וכל מה שר"ת מחייב בעיסת הסופגנין הוא רק כשנשאר עליה תוריתא דנהמא אבל כשעשה עיסה עבה שלא לעשות עליה תוריתא דנהמא גם לר"ת פטור.
ונמצינו למדים שנחלקו האחרונים בשיטת ר"ת האם באיטריות וכיו"ב יש חיוב הפרשת חלה, ונראה שה"ה לדבריהם יש להפריש חלה משקדי מרק או מחטיף הנקרא ביסלי שעשויים מעיסה עבה שבישלו שאע"פ שאין עליהם תואר לחם יש להפריש.
אמנם אף הפוטרים מלהפריש חלה מאטריות וכיו"ב משום שאין להם תואר לחם יודו שמאכלים אחרים המבושלים כגון כיסנים [קרעפלאך] או קישקע [קוגל הנעשה מקמח שרגילים לתיתו בצ'ולנט] שיש להפריש מהם חלה שהרי מבואר ברמ"א או"ח סימן קסח סעיף יג שקרעפלאך יש להם תואר לחם, וה"ה שיש לחוש לגבי קישקע כמו שכתב בספר משפטי ארץ חלה פרק א הערה 16, וממילא חייבים בהפרשת חלה לדעת רבינו תם. ונמצא שאף הפוטרים להפריש חלה מאטריות כיון שאין להם תואר לחם במאכלים אלו יסברו שצריך להפריש. אמנם עדיין יש לדון בקוגל אטריות מה דינו ויבואר בתשובה הבאה.