הפרשת חלה מחטיפים אפויים

שאלה

הנני משתדל בלא נדר להפריש לחומרא תרומות ומעשרות, וכן חלה, גם מדברים שיש עליהם הכשר. ברצוני לשאול אם עלי להפריש חלה מחטיפים כגון ביגל'ה [מקלות מלוחים], אובלטים, ביסלי, שקדי מרק או בוטנים אמריקאים [קבוקים]?

תשובה

ביגל'ה [מקלות מלוחים], וכן אובלטים, נעשים מעיסה שבלילתה עבה, ובדרך כלל הם נאפים בתנור, לפיכך יש להפריש מהם חלה.

חטיפים מטוגנים כגון 'ביסלי', למנהג בני ספרד אין צורך להפריש מהם חלה, ולמנהג בני אשכנז יש להפריש מהם חלה בלא ברכה. וכן הדין בשקדי מרק שהם מטוגנים.

ברם כיום החלו לייצר שקדי מרק שאינם מטוגנים אלא אפויים בתנור, ואלו חייבים בחלה לכל הדעות. וכן חטיפים נוספים שבעבר היו מטוגנים, החלו לאחרונה לאפותם במקום לטגנם, והם חייבים בחלה.

ובכל האופנים, היות ויש על המוצרים השגחה, והוא מפריש רק לחומרא, יפריש בלא ברכה.

אולם בוטנים אמריקאיים [קבוקים] אין צריך להפריש מהם חלה כלל, כפי שיבואר בביאורים.

ביאורים

במאמר אודות הפרשת חלה מסופגניות נתבאר שעיסה שנאפתה בתנור, חייבת בחלה בכל מקרה. ועיסה שלא נאפתה בתנור, לדעת השולחן ערוך פטורה מן החלה, וכך נוהגים בני ספרד, והש"ך כתב שאם בלילתה עבה יש להפריש ממנה בלא ברכה, לצאת ידי שיטת רבינו תם, וכך נוהגים בני אשכנז.

ומעתה נדון בסוגי החטיפים השונים כל אחד לגופו.

ביגל'ה, עשויים מעיסה שבלילתה עבה, ועל פי רוב הם נאפים בתנור, ואם כן הם חייבים בחלה לכל הדעות. אכן יש סוגי ביגל'ה שאינם אפויים אלא מטוגנים בשמן עמוק, ובאלו מנהג בני ספרד שאין מפרישים חלה, ומנהג בני אשכנז להפריש מהם חלה בלא ברכה.

וכן שקדי מרק וביסלי, אם הם אפויים, יש להפריש מהם חלה. ואם הם מטוגנים, מנהג בני ספרד שאין מפרישים חלה, ומנהג בני אשכנז להפריש מהם חלה בלא ברכה בדרך חומרא.

אובלטים, עיסתם עבה והם נאפים בתנור, ויש להפריש מהם חלה. ואף על פי שהם דקים מאד, אינם כוופלים שכתבו הפוסקים שיש לדמותם לטריתא שהיא פטורה מחלה (כמובא במאמר אודות הפרשת חלה מבלילת חביתיות). שהוופלים בלילתם רכה מאד הנשפכת כנוזל, ואין בה לישה וגלגול אלא בחישה בכף, וגם אחר אפייתם הם דקים וקלושים, לפיכך אין עליהם תוריתא דנהמא. ברם העיסה של האובלטים היא עיסה עבה, ורק שמרדדים אותה דק דק כדי שהמאפה יהיה דק ונכסס, ועל כן יש עליהם תוריתא דנהמא והם חייבים בחלה.

ועל כן המפריש חלה לחומרא ממוצרים שבהשגחה, יפריש חלה גם מן האובלטים.

בוטנים אמריקאיים [קבוקים], פטורים מחלה, כפי שכתב בספר משפטי ארץ (חלה פרק א הערה 15).

ומתוארת שם דרך הכנת הקבוקים: מכניסים את הבוטנים לתוך מערבל, ויוצקים עליהם סירופ דביק, ואחרי כן מוסיפים להם קמח תוך כדי העירבול, והקמח נדבק ומתייבש על גבי הבוטנים. ומסיים במשפטי ארץ (שם) שאף אם יש בכל הקמח כשיעור חלה, אינם חייבים בחלה, משום שתהליך זה של הדבקת הקמח וייבושו על גבי הבוטנים אינו נחשב לאפיה בתנור, אלא לכל היותר לייבוש בשמש. ועוד, שנראה שאין לציפוי הבוטנים תוריתא דנהמא כלל, ועיין בתשובה ה שיש הסוברים שעיסה שלא נאפתה, וגם אין עליה תואר לחם, פטורה מחלה גם לדעת רבינו תם.

ועוד הוסיף שם טעם אחר שלא לחייבם בחלה, משום שהציפוי לא נילוש מעולם כעיסה, לא רכה ולא עבה, אלא הקמח נדבק לסירופ על גבי הבוטנים תוך כדי הייבוש, ומכיון שאין בו לא צורת עיסה ולא תואר לחם, אין הבוטנים חייבים בחלה.