תגיות קשורות

שאלה

קיבלתי על עצמי להפריש תרומות ומעשרות וכן חלה לחומרא גם מדברים שיש עליהם הכשר ושאלתי האם עלי להפריש חלה מחטיפים שאני קונה בחנות כגון ביגלה [מקלות מלוחים], אובלטים, בוטנים אמריקאים [קבוקים]?

תשובה

ביגלה [מקלות מלוחים] נעשה מעיסה עבה של בצק ובדרך כלל נאפית בתנור ולפיכך חייבת בהפרשת חלה, אך מכיוון שיש לדון האם יש לו תואר לחם לכן יש להפריש חלה בלי ברכה.

אובלטים שהם מאפה דק מאד חייב בהפרשת חלה ובמפעל המייצרם יש להפריש ממנו חלה בברכה.

בוטנים אמריקאיים [קבוקים] אין צריך להפריש חלה כלל.

ביאורים

עיין בתשובות לעיל מה שכתבנו האם יש תנאי של תואר לחם לענין חיוב חלה, וכן מה שכתבנו בתשובה בעיסות רכות ודקות האם חייבים בהפרשת חלה ועל פי האמור נבוא לדון בחטיפים הנ"ל.

ביגלה – היא עיסה עבה שעל פי רוב נאפית בתנור ונמצא שחייבת בהפרשת חלה אלא שיש  לדון האם יש בה תואר לחם ולפי מה שכתבנו לעיל שיש אומרים שגם איטריות נחשב שיש להם תואר לחם א"כ כ"ש ביגלה שהוא אפוי בתנור שיש לו תואר לחם ויש להפריש ממנו חלה, אך מכיון שהדבר שנוי במחלוקת ויש אומרים שמאפה דק כזה לא נחשב תואר לחם לכן גם במפעל המייצר את הביגלה יפרישו בלא ברכה.

ויש סוגי ביגלה שאין אופים אותם בתנור אלא מטגנים אותם בשמן עמוק וכאמור לעיל יש מחלוקת בעיסה עבה מבושלת האם חייבת בהפרשת חלה ומנהג בני ספרד כדעת השו"ע שאין מפרישים חלה אמנם מנהג בני אשכנז כדעת הש"ך שיש לחשוש לשיטת ר"ת שחייבת ולכן יש להפריש חלה בלא ברכה, ולפיכך המפריש בביתו מכל דבר שנכנס לבית לחומרא אם הביגלה אפוי בתנור בין למנהג בני ספרד ובין למנהג בני אשכנז יפריש. ואילו בביגלה שמטוגן בשמן רק למנהג בני אשכנז יפריש.

אובלטים – לעיל לגבי וופלה הבאנו לעיל שהפוסקים החשיבוהו כטריתא כיון שהוא דק וקלוש ופטור מהלה וכן לא שייך בו קביעות סעודה לברך המוציא. אמנם כל זה שייך רק בוופלה שאינו עיסה אלא בלילה רכה שנשפכת ונבחשת ואין בה גלגול כלל וגם אחר אפיה היא דקה וקלושה לכן היא פטורה מחלה, אבל העיסה של האובלטים אינה בלילה רכה אלא היא עיסה עבה אלא שפותחים אותה בצורה דקה כדי שהמאפה יהיה דק וכוסס, ומשום כך יש להפריש מעיסה של אובלטים חלה עם ברכה, והמפריש בביתו לחומרא יפריש גם מאובלטים.

בוטנים אמריקאיים [קבוקים] – ישנם שתי סיבות לפוטרם מהפרשת חלה גם משום שאין להם תואר לחם וגם משום שלא נעשים בצורת עיסה.

ונבאר הדברים דרך עשיית הקבוקים הוא שמכניסים את הבוטנים לתוך מערבל ושופכים עליהם סירופ ומוסיפים קמח שנדבק על הבוטנים.

והנה לגבי הטעם הראשון שאין לו תואר לחם היה מקום לדון שהרי כבר הבאנו לעיל שיש אומרים שגם פתיתים ואטריות אין חיסרון שאין להם תואר לחם ולכך כתבנו שיש הסוברים שצריך להפריש מהם חלה בלא ברכה. אמנם בקבוקים יש טעם אחר והוא שמעולם לא הייתה עיסה לא רכה ולא עבה שהרי הבצק נעשה תוך כדי ציפוי הבוטנים, ומכיוון שאין לא תואר לחם ולא צורת עיסה אין חייב בחלה וכמו שכתב בספר משפטי ארץ פרק א הערה 15].