הפרשת חלה במצות חבורה

הנחיות והוראות לחיוב והפרשת החלה באפיות מצות המצויים ב'חבורה'

מצות מכונה, וכן מצות יד רגילות, מפרישים מהן חלה במאפיות. אך מצות יד הנאפות בחבורה, לפעמים אין מפרישים מהן חלה במאפיות, אלא כל אחד מבני החבורה מפריש חלה ממצותיו. במאמר זה נעסוק בשאלות המתעוררות בעניין הפרשת חלה מ'מצות חבורה'.

נקדים שבדרך כלל אסור לעשות עיסה פחות מכשיעור כדי להפקיעה מחלה[1]. אך באפיית מצות יד המנהג ללוש בכל פעם עיסה קטנה, כדי שיספיקו לאפותה לפני שהבצק יחמיץ. ועל כן, יש לצרף את המצות לאחר האפייה בכלי אחד, ובכך הן מתחייבות בהפרשת חלה[2]. פעולה זו נקראת 'צירוף סל'.

במאפיות הציבוריות אכן מצרפים את המצות לאחר האפייה ומפרישים מהן חלה, אך ב'מצות חבורה' לפעמים אין מצרפים אותם במאפיה, ובמקרה זה – הקונה כמות גדולה של מצות, שיש בה שיעור חלה, עליו לצרפם בביתו כפי שנסביר, ולהפריש מהם חלה.

החיוב לצרף את המצות לחיוב חלה

• הקונה מצות-חבורה שלא צירפו אותם במאפיה, בכמות של 1200 גרם ומעלה, צריך לצרפם בסל כפי שנסביר, ולהפריש מהם חלה. ואם יש בהם כמות של כ-2.5 ק"ג ומעלה, אף יברך על ההפרשה[3].
• אך הקונה מצות בכמות קטנה יותר, וכגון מי שקונה רק שלוש מצות לליל הסדר, אינו צריך להפריש מהן חלה. ואף אינו חייב לצרף את מצותיו עם מצות של אחרים כדי לחייבן בחלה. (ולהלן יבואר אם צירפן עם מצות של אחרים, אם התחייבו בכך).

אופן הצירוף

• יש להכניס את כל המצות יחד לתוך כלי גדול שיש לו בית קיבול, כגון קופסת קרטון או שקית ניילון גדולה, ויקפיד שכל המצות יהיו בתוך חלל דפנות הכלי. כמו כן אפשר להניח את המצות על מפה, ולקפל את המפה כך שתכסה את המצות מלמעלה.
• צריך שהמצות יגעו זו בזו בתוך הסל. אם צירפם בסל כשאינן נוגעות זו בזו, כגון שהפריד ביניהן בדבר מה, יש להפריש מהן חלה מספק, ובלא ברכה^[4].
• אם המצות מונחות בכמה קופסאות נפרדות, כגון כמה קופסאות של ק"ג אחד, יש לפתוח את הקופסאות ולהניח את המצות עצמן בכלי גדול באופן שהן נוגעות זו בזו. יש המקלים שאין צריך לפתוח את גם אריזות הניילון או הניר שבתוך קופסאות הקרטון^[5], אך הרוצה לצאת מכל ספק יפתח גם את הניילונים, ואין צריך להוציא את המצות מן הניילונים, רק יניחם פתוחים בכלי גדול, ויניח מעליהם מצות שיגעו בכל הערמות יחד, ובכך נחשב כאילו כולן נוגעות זו בזו.
• אין צורך להשאירם זמן מה בכלי, די להניחם שם רגע אחד והן מצטרפות.
• אם אינו יכול לצרפם באופנים שנזכרו, (וכגון שחושש שהמצות תשברנה), יניח את המצות על השולחן ויכסם במפה, אך באופן כזה יפריש בלא ברכה גם מכמות גדולה^[6].
• אם מניח את המצות בתוך כלי, וחלק מהמצות בולטות למעלה מעל דפנותיו, יכסם מלמעלה במפה, ובאופן זה נחשב צירוף גמור גם לעניין הפרשה בברכה. ויש מחמירים להניח את הקופסא בתוך מפה ולכסותם במפה גם מלמעלה^[7].
• הנחת המצות על השולחן בלבד אינה מצרפת. ויש חוששים שאף היא מצרפת, ויש לחוש לזה בארץ ישראל. ולכן אם הניחן על השולחן, לכתחילה יצרפן בכלי ויפריש מהן בברכה (אם יש בהן כשיעור להפרשה בברכה), ואם אין לו כלי לצרפן, יפריש מהן בלא ברכה[8]. אם הפריש מהן חלה מספק וחזרו והצטרפו צירוף גמור, או שהצטרפו עם מצות אחרות, יש לחזור ולהפריש מהן חלה בלא ברכה.
• כלי הקבוע בקיר, כגון ארון קיר, וכן כלי גדול שנפחו יותר מארבעים סאה (332 ליטר), כגון מקרר, ספק אם נחשב כלי לעניין צירוף^[9]. אם הניח את המצות בכלי כזה יש להפריש מהן חלה בלא ברכה, ואם לאחר מכן חזרו והצטרפו שוב בכלי אחר, או שהצטרפו עם מצות אחרות – יש לחזור ולהפריש מהן בלא ברכה.

אילו מצות מצטרפות יחד

• מצות שכבר הופרשה מהם חלה, אינן מצטרפות שוב עם מצות אחרות שטרם התחייבו בחלה. מצות שהיה בהן כשיעור להפרשה לחומרא והפרישו מהן בלא ברכה, והצטרפו שוב עם מצות נוספות, יש להפריש מהן שוב בלא ברכה[10].
• מצות מקמח חיטים ומצות מקמח שיבולת שועל אינם מצטרפות. מצות מקמח חטים ומצות מקמח כוסמין מצטרפות – אם אינו מקפיד על תערובתם. אך בדרך כלל אלו שמשתמשים במצות של כוסמין אינם רוצים להשתמש במצות של חיטים, וכן להיפך, ובאופן זה לדעת רוב הפוסקים אינן מצטרפות בסל לחיוב חלה.
• מצות בדרגות הידור שונות, כגון מצות שנאפו תוך שמונה עשרה דקות מהלישה ומצות שנאפו אחר זמן זה, מצות מטחינת ריחיים של יד ומטחינת ריחיים של מכונה, או קצירת יד וקצירת מכונה, (וכל שכן מצות של יד ומצות של מכונה – למקפידים שלא לאכול מצות מכונה), לדעת רוב הפוסקים אינן מצטרפות בסל לחיוב חלה[11]. ויש סוברים שהן מצטרפות, ועל כן ראוי להחמיר ולהפריש מהן חלה בלא ברכה.

צירוף מצות של שני אנשים

• שני אנשים שלכל אחד מהם מצות בפחות משיעור חלה, וצירפו את מצותיהם יחד בסל כדי לחייבן בחלה, ואחרי כן ייטול כל אחד את מצותיו, יפרישו מהן בלא ברכה. ויש סוברים שאפשר לברך על הפרשה זו. אך אם המצות הן משתי דרגות הידור, (כגון ריחיים של יד וריחיים של מכונה וכדומה), אינן מצטרפות.
• שני אנשים, לאחד מצות בשיעור חלה ולאחד מצות בפחות משיעור חלה, וצרפום יחד, נכון שייחדו מראש אלו מצות ייטול זה שיש לו מצות בשיעור חלה, ויפרישו מהם חלה על כל הכמות כולה.

אם אפשר להפריש חלה במאפיה על מצות-חבורה

• ישנן חבורות שההסדר הוא שכל בני החבורה שותפים בקמח ובמים, וכבר בעת אפיית המצות – הן שייכות לכל אחד לפי חלקו. בחבורות כאלו אין מצרפים את המצות לחלה במאפיה, אלא כל אחד יפריש מחלקו כפי שביארנו עד כאן.

• אך ישנן חבורות שבעת האפייה שייכות המצות לבעל המאפיה, או לאחראי על החבורה, ורק לאחר האפייה קונה כל אחד את חלקו. בחבורות אלו, אם יש לבעל המצות זכות לעכב את המצות בבעלותו ולא למכרן, הרי הוא יכול לצרפן בסל לאחר האפייה, קודם המכירה, ולהפריש מהן חלה בברכה.

[1] שו"ע יורה דעה סימן שכד סעיף יד.

[2] שו"ע אורח חיים סימן תנז סעיף א

[3] ב-2.5 ק"ג מצות אפויות יש קמח במשקל 2250 גרם, ולכן יש לברך על ההפרשה.

[4] ואם חזרו ונצטרפו שוב כשהן נוגעות זו בזו, או שנצטרפו עם מצות אחרות כשהן נוגעות זו בזו, יש לחזור ולהפריש מהן חלה בלא ברכה.

[5] הטעם, משום שהניילון או הנייר אין להם חשיבות של כלי, והם טפלים למצות. אכן אם הן מונחות בשקיות נפרדות, אפשר שדינן כמונחות בכלים נפרדים, שהשקית ראויה לשימוש אחד והיא נחשבת ככלי.

 [6]עיין בביאור הלכה (סימן תנז ד"ה והסל) שדן בכיסוי מפה מלמעלה וסיים שצ"ע למעשה.

[7] אם במצות המונחות בתוך אויר הכלי יש שיעור חלה, יפריש חלה מהן ויכוון לפטור גם את המצות שבלטו חוץ לכלי.  

[8] אם אין לו כלי לצרפן, יזהר לכתחילה שלא להניח יחד על השולחן מצות שיש בהן שיעור חלה.

[9] ישא יוסף (זרעים סימן יא) בשם הגרי"ש אלישיב.

[10] שכן כל הטווח שבין 1200 גרם ועד 2250 גרם – הוא בכלל ספק שיעור חלה, וכל פעם שנתווסף בכמות בתוך הטווח הזה – מתחייב מחדש מספק.

[11] ואף אם אינו מקפיד על הנחתם יחד בסל, כיון שמקפיד שלא יתערבו ויתחלפו זו בזו אינן מצטרפות לדעת רוב הפוסקים.