הערה למעשה במעשר פירות שחנטו בתחילת שמינית

מהו גדרם של הימים שבין ראש השנה של שמינית לט"ו בשבט לגבי פירות האילן והנפקא מינה העולה מכך לגבי תרומות ומעשרות מפרי השסק ועוד פירות, מבואר במאמר זה המתמצת סוגיה גדולה.

רבי בנימין דרייפוס שליט"א
ראש כולל “ קנין אברהם"

הר"מ פ"ד מהל' שמוי"ו ה"ט כתב: “באחד בתשרי ראש השנה לשמיטין וליובלות. פירות ששית שנכנסו לשביעית אם היו תבואה או קטניות או פירות האילן והגיעו לעונת המעשרות קודם ראש השנה הרי אלו מותרין. ואע"פ שאוסף אותם בשביעית הרי הם כפירות ששית לכל דבר ."ובדרך אמונה שם כתב עפ"י החזו"א דהכי קיימא לן לדינא, ודלא כהר"ש והראב"ד בפירושם לתו"כ ולא כשיטת הר"ח בר"ה, ואע"ג דלענין מעשר הולכין באילנות אחר ט"ו בשבט שאני התם דאיכא קראי, אבל לענין שביעית זמנו א' בתשרי (ובקה"י ר"ה ריש סי' א אסברה מילתא בטעמא יעויי"ש.)

ובפירות שחנטו בשמינית מר"ה עד ט"ו בשבט הביא בקה"י שם את דברי המקדש דוד שכתב לפטרם ממעשר כדין פירות שביעית הפטורים ממעשר גם כשאינם הפקר, ושוב הביא לחזו"א סי' ט ס"ק יח שכתב שאילן שחנט אחר ר"ה של שמינית אין בו שביעית וחייב במעשר, והסתפק בפירות אלו שחנטו בין ראש השנה לט"ו בשבט של שמינית באיזה מעשר יהיו חייבים, ושבסוף דבריו כתב החזו"א דאפשר דמפרישין מעשר שני כדין שנה ראשונה .

ומבואר שנסתפק החזון איש מהו הגדר של הזמן שבין ראש השנה לט"ו בשבט של שמינית ,שהרי מצד שנת המעשר של האילן הוא שייך לשנה השביעית, אך לשנת השמיטה היא כבר שנה שמינית ולכן הפירות אינם קדושים בקדושת שביעית, וממילא יש לדון אם נחשב כשנה ראשונה למעשר. והוסיף החזו"א אפשר דמפרישין מעשר שני כדין שנה ראשונה. וכך נראה שנקט לדינא .

והנה קיי"ל דאין מפרישין משנה על חברתה ולכן בכל שני שבוע אין מפרישים מפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט על פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט. ולכאורה הטעם הוא משום דהוו משני מחייבים דכל שנה היא כמחייב בפני עצמו. וכ"ה לשון החזו"א בגליונות לחדושי רבנו חיים הלוי פ"א מתרומות, וז"ל: “ואין חדש וישן ב' מינים אלא כל שנה מתחייבין פירותיהן במעשרן, ושנה זו אינה מתחייבת בפירות של שנה אחרת, והוי מפטור לחיוב ומחיוב לפטור ."

וא"כ יש לדון שבפירות שחנטו בשמינית קודם ט"ו בשבט שכתב החזו"א דחייבים במעשר שני כדין שנה ראשונה, כלומר דהמחייב שלהם במעשר הוא שנה ראשונה החייבת במעשר שני ,דעל פי זה בשנה זו אפשר להפריש מפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט על פירות שחנטו אחר ט"ו בשבט שהרי גם בחנטו קודם ט"ו בשבט המחייב במעשר הוא שנת המעשר הראשונה.

וכידוע שבשסק ועוד פירות שתקופת החנטה שלהם היא בט"ו בשבט מצוי שיש בעצים תערובת של פירות שחנטו קודם ט"ו בשבט עם פירות שחנטו אחריו. נמצא דלפי מה שנכתב, להחזו"א שמחייב בפירות שחונטים בתחילת שנה ראשונה במעשר תהיה קולא שבשנה זו יוכלו לעשר מהתערובת של השסק וכיוצא בו בלא חשש של מעשר משנה על חברתה.

אמנם להשיטות דעד ט"ו בשבט של שמינית הפירות החונטים הוו פירות שביעית ופטורים ממעשר, לדידהו לגבי נידון דידן הוי חומרא שצריך להקפיד שלא לעשר מהחונטים קודם ט"ו בשבט על החונטים אח"כ דהוי חשש מפטור על חיוב. ויש שחשו לדעות אלו ולעשר הנך פירות בלא ברכה, ולדידהו יש לחוש גם כן שלא להפריש מן התערובת משום חיוב ופטור.

שוב הראוני שהאריך בזה בטוטו"ד ידידי הרב הגאון ר' שמחה אידלשטיין שליט"א במאמרו בספר מפרי הארץ בהוצאת בית המדרש שיצא במוצאי שביעית תשס"ט יעויי"ש בדבריו הערבים.

ולדינא צל"ע דבקונטרס השביעית (שנלקט משיעורי הגאון ר' ב"צ פלמן זצ"ל) הובא דמרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל נסתפק אם לדעת החזו"א יכול לעשר מפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט על פירות שחנטו אחר ט"ו בשבט .

ויש לבאר ספיקו דשמא יסוד הדין דאין מעשרין משנה על חברתה הוא משום דהוו שני גידולים נפרדים ולאו דווקא שהם משני מחייבים שונים. וכ"כ בביאור הההלכה פ"ה מתרומות הי"א דפירות חו"ל שגדלו בב' שנים שנגמרה מלאכתם בארץ אין לעשר מזה על זה אע"ג דחיובן משום גמר מלאכה בארץ דהוא נעשה בזמן אחד, כיון דעל כל פנים הוו פירות ב' שנים, וצ"ע מהחזו"א בגליונות שהובא לעיל. ומי יראנו טוב לבאר הלכה זו אחר שבעווה"ר אין הדרך אמונה עמנו, תנצב"ה.

ובחידושי הג"ר דוב לנדו שליט"א חלה ס' יא נקט דהדין דאין מפרישין משנה על חברתה תלוי במה שהוא מחייב בפני עצמו ולא במה שהם משתי שנות גידול גרידא, וישמע חכם ויוסיף לקח.