כדרכו ממשיך גליון הליכות שדה (226) בשילוב שבין נידונים אקטואליים מעשיים המתעוררים חדשים לבקרים לבין בירור מעמיק בסוגיות הנוגעות בענייני סדר זרעים והמצוות התלויות בארץ.
גליון הליכות שדה 226 שיצא לאור בימים אלו מלא וגדוש על 88 עמודיו בשילובים אלו, הגיליון פותח במדור חדש "ריח השדה – גנזים" ובו מכתב תשובה לא מוכר מאת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל כשכתב ידו מצורף לגליון, המכתב עוסק באשה ש'הסתמכה' על 'הוראת' 'רב' שקריעת כתובתה מתירתה להנשא ועתה נפשה בשאלתה אודות התירה לבועל ודין הולד הנולד, תורת רבינו זצוק"ל שבית המדרש להלכה בהתישבות צועד לאורו משתמרת היא בין דפי הגליון בתשובת מרן זצ"ל העולה כפורחת.
משם ממשיך הגליון במכתב מאת ראש בית המדרש הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א במענה לשאלה שהגיעה מרצועת עזה מחייל הנמצא שם ולקט ירק, ולמרות המצב הבלתי פשוט בו הוא נמצא, הרי הוא מבקש לידע את הדרך ילך בה, המענה משתרע על פני שבעה עמודים סוקר מגוון נדונים, משאלת מעמדה ההלכתי של רצועת עזה והעיר עזה, דינם של המקומות שנכבשו על ידי עולי מצרים ולא נכבשו על ידי עולי בבל, ברכה על תרומות ומעשרות במקומות אלו – ועד לשאלת גמר המלאכה בירק הנלקט ולגזל עכו"ם ועוד.
הגאון רבי שאול רייכנברג שליט"א מבאר במאמר המשך את הפתרונות לבעיות החמורות שהועלו במאמר קודם, אודות טבל שגדל בבעלות ישראל ומפרישים ממנו תרומות ומעשרות כשהוא ברשות גוי, בעיה המתעצמת והולכת עם רכישת חברות מזון קטנות על ידי חברות גדולות ובינלאומיות שהינן בבעלות גוים – מטבע הדברים, המאמר מציע בפני הלומד את הפתרונות ההלכתיים שהוצעו לבעיה זו, ואת החסרונות שבכל פתרון, התקוה כי הפצת וביאור הענינים יובילו לחשיבה נוספת בענינים אלו ולהבנת חשיבות ההפרשה של תוצרת של הלקוח בבית, ובפרט בתוצרת של חברות בבעלות נכרים.
במדור 'שדה הוראה' שעל ידי רבני בית ההוראה שעל ידי בית המדרש להלכה בהתישבות מובאות שתי תשובות תשובה אחת סוקרת באריכות (14 עמודים) את דינם של המקומות שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, היכן הם אותם מקומות ועד כמה ניתן לדעת זאת, [אכן ישנה כאן התכתבות עם מאמרו של ראש בית המדרש הגר"י אפרתי – לאור הנדון סביב דינה של רצועת עזה הדברים אך טבעיים, המעיינים יוכלו למצוא הבדלים דקים בין המאמרים ביחס לדינם של מקומות אלו], על אף האריכות הדברים כתובים בשפה שווה לכל נפש ו'זורמים' במרוצה ונחת. תשובה נוספת אף היא מושפעת משאלות הזמן היא האם מותר לאכול מפירות מטעים באמצע הקטיף, שאלה שנשאלה על ידי העוסקים בקטיפים בדרום ובצפון.
שני נדונים חדשים המובאים בגליון הם: האם ישנה חומרא מיוחדת בגוי שגידל פירות מורכבים, מין בשאינו מינו, בארץ ישראל לצורך ישראל, שיהיה אסור להנות מהם – על אף שיהודי שגידל פירות מורכבים, פירות ההרכבה האסורה לא נאסרו. וכן האם יש לחוש שלא לזרוע תפוחי אדמה וירקות שורש בין עצים משום חשש הרכבה, או שדינם ככל הירקות שהותרו בזריעה בין עצים. נדונים אלו לא ידוע לנו שעסקו בהם, ועל כל פנים ודאי שאין הם בכלל הנידונים שההלכה ברורה בהם בכל מקום.
מאמר נוסף דן בהפרשת תרומות ומעשרות בשווקים בהם המסחר נעשה בשיטת ה'קומיסיון' שיטת מסחר בה התוצרת החקלאית נותרת בבעלות החקלאי עד מכירתה לצרכן, כך על כל פנים לדברי המאמר וראיותיו מפורטים בגיליון. שאלת מיעוט במעשרות, שהינה התקלה המצויה ביותר – בהא הידיעה, בהפרשות ציבוריות וביתיות, נידונת בגליון גם היא מהיבטים שונים – במפריש בנוסח הפרשה רגיל, ובמפריש בנוסח הקצר.
חידוש מרענן מובא בגליון בצורת מאמר קצר מאת הרב אלחנן בקרנן שליט"א מחבר הספר 'משנת השדה' ובו ציורים מתקופת התלמוד של כמה ממיני הירקות המובאים בחז"ל – ונחלקו החוקרים בזהותם המדויקת, המאמר מלווה בציורים שנמצאו בספרים עתיקים ויתכן כי הם מסייעים לבירור הסוגיות הנוגעות לכרישין וקפלוטות.
לא נוכל במסגרת סקירה וביקורת זו לעבור על כל שמונים ושמונת עמודי הגליון המוגש בטוב טעם, כשלכל מאמר הקדמה קצרה ובה קריאת כיוון למטרת המאמר ותמציתו, המאמרים עצמם מחולקים בכותרות משנה רבות המועילות להתמצאות בנבכי הנדונים ולהבנת המסקנות שבכל ענין.
המתעניינים בסוגיות אקטואליות ובמצוות הארץ ימצאו בגליון מגוון נושאים ונדונים הנעים במנעד רחב של סוגיות ומקורות ופותחים צהר לחלק בתורה שאינו מוכר בציבור הרחב כשאר חלקי התורה.
יחודו של גליון הליכות שדה, מעבר להיותו במה ללומדי סדר זרעים, הנו בבירור סוגיות ושאלות מעשיות ואקטואליות העולות חדשות לבקרים, ואף אם אין בכוונת הכותבים להורות הלכה למעשה, מכל מקום הוא מהוה נדבך נוסף בבירור מצוות הארץ וקיומם למעשה, וגם גליון 226 מצטרף הוא לחבריו למטרה נעלה זו.
