כבר כתבנו בשו"ת ישא יוסף (ח"א סי' ע"ח וח"ד סי' פ"ב) את דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אודות הליכה לכותל המערבי בש"ק וימים טובים כאשר מסלול ההליכה מצולם ונצפה במוקד המשטרה.
במסקנת הדברים הובאה ההצעה אודותיה הסכים מרן הגריש"א זצוק"ל שבמידה ותבוצע ומידי ש"ק תופעל מערכת שבת במטה המשטרה (עקרונות מערכת זו – יוסברו להלן) יהיה ניתן מעיקר הדין לילך בש"ק ויו"ט לכותל המערבי.
בקשתי להתבונן בפולמוס זה – וראיתי שאין חולק אודות דעת מרן הגרי"ש, אלא הנידון הוא (עפ"י המובא באותו פירסום) האם ניתן להסתמך שמשטרת ישראל מבצעת את ההסדר שסוכם בשעתו ובשם כמה תלמידי חכמים חשובים שליט"א מובא כי אין ניתן להסתמך על המשטרה מן הטעם הפשוט – שהלא חשודים הם על שבת ואין יוקר השבת בעיניהם ואם כן היאך ניתן לסמוך כי הם מבצעים את אשר סוכם עם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ודברים אלו פשוטים ואינם צריכים חיזוק. דאין לסמוך על מי שאינו שומר שבת, ומי יתקע לידינו שאכן המצלמות מופעלות בהתאם להסדר שהוסכם בזמנו בהתאם להוראותיו של מרן הגרי"ש, וכבר אז תבע מרן הגרי"ש שיהיה פיקוח אודות ביצוע ההסדר, אולם מספר שנים אחרי שסוכם על הסדר מצלמות שבת – התברר כי חלה התרופפות בשמירת הנהלים ולכן פורסם ברבים ע"ד מרן זצוק"ל בחיי חיותו (תשס"ט, ע"א) שלדעתו אין היתר לילך לכותל. או אז, קיבלו עליהם כמה ת"ח הדרים בעיר העתיקה (מלומדי ישיבת אדרת אליהו והקהילה שם) לבחון מידי ש"ק אם המערכת המיוחדת מופעלת כראוי בש"ק.
ננסה בקצרה – לבאר את דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בשאלות ההלכתיות שיש בהליכה לכותל בשבת ויו"ט בשטח ש"מכוסה" ע"י המצלמות. ומן החובה להקדים ולומר כי יש מגדולי ישראל זצוק"ל שהיתה דעתם שונה מדעת מרן הגרי"ש, ובאנו רק לבאר בקצרה דעת מרן הגריש"א.
לפי המידע שבידנו, המצלמות בדרך לכותל (למעט המצלמות סמוך לכניסה להר הבית) אינן מצלמות שמתחילות לעבוד כאשר נכנס אדם לשטח אותו מכסה המצלמה – שאם כן ישנה שאלה של הפעלת מכשיר חשמלי. אולם גם כאשר מדובר במצלמה שסורקת את השטח ומצלמת באופן רציף לפנינו שלש שאלות:
האם יש איסור כתיבה או מלאכת מכה בפטיש כאשר האדם מצולם והמצלמה מעבירה את הנתונים לדיסק וכדומה (לשם שמירה).
האם יש איסור כתיבה כאשר המצלמות מחוברות למסך ודמותו של ההולך משתקפת במסך.
האם יש לאסור את ההליכה מחמת שינויים חשמלים (גם כאשר המצלמה מצלמת ברצף) הנעשים במצלמה מחמת כניסתו לשטח המצולם.
יסוד מלאכת כותב הוא איסור על עשיית פעולה שתשאיר מילים, סימנים, צבעים בשיעור שתי אותיות (גמ' שבת ע"ג ע"א), איסור דאורייתא חל רק בכתב המתקיים. מכיון שבשבת נאסרה מלאכת מחשבת הרי אם תבוצע הכתיבה ביד שמאל יהיה פטור משום דאין דרך כתיבה בכך ולא הוי מלאכת מחשבת. והנה יסוד מלאכת מחשבת הינו יחודי להלכות שבת ולכן אי אפשר להשוות גדרי מלאכה בשבת לגדרי מלאכה בדבר אחר – לכן כתב החלקת מחוקק (אה"ע סי' קכ"ג סק"ד) דבגט דבעינן כתיבה כשר אף גט שנכתב ביד שמאל. (ועיין במ"ש בזה מרן הגריש"א זצוק"ל בתשובה אודות חפירת בורות בשביעית. קובץ תשובות ח"א סי' ר"ל ד"ה ותראה). מאידך גיסא אנו מוצאים מקרים בהם הדבר אינו כתב לגבי גט אך הוא כתב לגבי שבת, שהרי גדר כתיבה מבואר ברמב"ם (פ"א מהל' שבת הל' ט') "הכותב שתי אותיות חייב וכו' משום כותב והכותב בכל כתב ובכל לשון חייב" ובגמרא מסכת שבת (ק"ד ע"ב) "הגיה אות אחת – חייב. אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שנטלו לגגו של חי"ת ועשאו שני זיינין", ולמד הר"ן (שם) שהגם שבגט בכה"ג לא יוכשר הרי בשבת גם אם יכתוב בחק תוכות חייב, ולכן גם אם ימלא דיו על נייר לבן מסביב לצורת האותיות כך שהכתב נקרא ע"ג הנייר הלבן אף שלא עשה מעשה בגוף האותיות חייב בשבת (וכך כתבו גם ספר התרומה בסי' קט"ו ובסימן ר"ה והמרדכי סי' שד"מ ועוד) וכלשון הר"ן "ולגבי שבת אין קפידא בין חק תוכות לחק ירכות דכל היכא דהוי מלאכת מחשבת מיחייב" הרי שמלאכת מחשבת כאן הינה סיבה לחיוב וכל שמתכוין (אפי' בדרך חקיקה) נתקיימה מחשבתו, ובחיי אדם (הל' יו"ט כלל צ"ב ס"ג) הביא מדברי הרוקח (סי' ר"פ) יש שחוקקין עץ אחד בחקיקה צורה (ברוקח שלפנינו כתוב "מצה") או עוף אחד אע"ג דלענין גט קיי"ל ו"כתב" ולא וחקק אבל ביו"ט אסור וכו'. לדברי הכל לא גרע מקומוס וקנקנתום וכו' שאסור" עכ"ל. אמנם לא הכל ס"ל הכי – יעויין בחידושי הרשב"א (שבת ק"ד ע"ב ד"ה מהא) שמשם אנו למדים דבחק תוכות יהיה פטור בשבת. (עיין ברעק"א בשו"ע סי' ל"ב שכתב שהרשב"א חזר בו) וראה בשו"ת אבנ"ז (סי' ע"א) מש"כ בזה. אבל ודאי רוב הראשונים ס"ל הכי ולכן גם מי שיצלם במכונת צילום ציור או אותיות על דף מתקיים יהיה המצלם חייב משום כותב בש"ק.
ועתה יש לדון מה דינו של מי שמצלם במצלמה (רגילה המבוססת על סרט צילום) בש"ק (מצד מלאכת כותב ולא מצד הפעלה חשמלית) הנה רבים מהאחרונים ס"ל דאין לומר דהצילום הינו איסור דאורייתא דהרי בצילום התמונה נחקקת על הפילם ורק לאחר תהליך פיתוח תיראה התמונה, אמנם בשו"ת קרן לדוד (סי' ק"ב) רצה לומר דאעפ"כ חשיב איסור דאורייתא (עיי"ש מה שכתב בענין מחלוקת המג"א ואבן העוזר אודות טחינת מים). אבל גם לשיטתו מי שעומד לפני מכונת צילום אינו עובר על איסור כתיבה וכמ"ש (שם) "אמנם כל זה אינו אלא במי שמצייר הצורה ע"י העמדת המכונה אבל זה האיש העומד שם להצטייר פשוט דלא מיתסר מן התורה וגרע ממסייע שאין בו ממש" אמנם יש נידון בזה באחרונים עיין קיצשו"ע עם מנחת יו"ט וראה בשערים המצוינים בהלכה (סי' פ' ס"ק נ"ד) תשובה בענין מאת הגאון ר' יונתן שטייף זצ"ל.
והנה כיום, רבו גם רבו מצלמות הנמצאות בפתחי בתים ובפתחי חנויות, ובדרכים- כך שניתן לומר שבהרבה מאוד מקרים בהליכה בש"ק הרי האדם מצולם, ופעמים רבות הוא רואה את המצלמות וודאי שאין בזה משום מתעסק. אלא שמסתבר (או לפחות ספק) שמצלמות אלו אינם מחוברות למסך והם אוגרות את המידע בדיסק או במחשב ובזה היתה דעתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל דכל שהאדם הולך בדרכו ואין לו שם ניחותא בצילומו ע"י המצלמה אין איסור בדבר, וטעמו דהרי פעולה זו פסיק רישא דלא ניחא ליה ולדעת הערוך מותר (ראה תוס' שבת ק"ג ע"א), ואף דפסקינן דלא כדעת הערוך הרי רבים ס"ל דפסיק רישא דלא ניחא ליה במילי דרבנן יש מקום להתיר (עי' או"ח ש"כ סע' י"ח ובשו"ת באר יצחק סי' ט"ו ואכמ"ל) ומה עוד שהדבר הנקלט ע"ג הדיסק אינו בכלל כתיבה (רק שאפשר להמיר את המידע לכתיבה) והוא נעשה שלא כדרך שאין דרך האדם לכתוב ע"י הליכה, ואמנם היו שרצו לומר שהרישום הנעשה ע"ג הדיסק (או במחשב) יש בו משום מכה בפטיש אבל מרן לא חשש לזה, ולענ"ד טעמו משום שאינו מתקן את הדיסק אלא הוא משתמש בדבר ושימוש בדבר אינו נחשב למלאכת מכה בפטיש, זאת ועוד, אפשר להוסיף דמרן זצ"ל הוסיף דכל כהאי גונא שאדם הולך לדרכו ואינו מכוין לעשות פעולה שקשורה לאיסור אפי' לא פעולה של היתר שמביאה את האיסור יתכן ולא חשיב פסיק רישא.
ונבאר הדברים – בפסיק רישא בגרירת המיטה האדם מכוין לגרור המיטה ויש בזה פסיק רישא שגרירת המיטה תעשה חריץ בקרקע, הרי דמתכוין לעשות דבר של היתר (דהיינו גרירת המיטה) שמביאה לאיסור, אבל כאשר האדם אין לו שום שייכות עם המעשה וכונתו לילך ממקום למקום אלא שבהיותו הולך הוא מצולם, יתכן דדבר זה אינו בכלל פסיק רישא (וכעין סברא זו כתב גם החוט שני שבת ח"ד עמ' קס"ה אות ג' ובשנים קדמוניות נהג כן רבינו לגבי שאלה דומה) וראה עוד בפני יהושע (בפסחים כ"ה ע"ב ד"ה מיהא באמת) "דמודה ר"ש בפסיק רישא היינו משום דכיון דע"י מעשיו נעשה האיסור במידי דהוי פסיק רישא הו"ל כמתכוין, דהו"ל לאסוקי אדעתיה מעיקרא", ועי"ש ואכמ"ל.
אלא דההליכה לכותל המערבי שונה בשתי סיבות, האחת – ניחא ליה לאיניש דאזיל לכותל המערבי שיצולם ע"י המצלמות הואיל ודבר זה עשוי לבטחונו, והשניה – דבמצלמות (המכונות "מבט 2000") דמותו של המצולם נמצאת ע"ג המסך במטה המשטרה, והנה רבים בקשו לומר דאין הדבר חשיב ניחא ליה וטעמם דודאי רצונו שלא יעשה חלול שבת במעשהו, או דס"ל דעיקר רצונו שיצולם אותו מפגע אם יבוא ח"ו לפגוע בו, ואין לו עניין בצילום עצמו, אולם מרן רבינו זצוק"ל ס"ל דענין הניחא ליה הינו ברצון האדם, מבלי לחשב את ענין האיסור, והיחס לפעולה שנעשית. ומכיון שברור שאדם ההולך בימים אלו לכותל המערבי ניחא ליה גם ניחא ליה שהוא מצולם שדבר זה מגביר בטחונו ויתכן אף שמונע פגיעה בו, ודאי דחשיב פסיק רישא דניחא ליה. ומעתה מכיון שהוא מצולם למסך הנמצא במטה המשטרה הרי זה פסיק רישא דניחא ליה במלאכת כותב אמנם כן המלאכה נעשית שלא כדרכה דאינו כותב בידו וכתיבה ע"י גופו איננה כדרכה, אבל ודאי שיש איסור דרבנן של כתיבה שלא כדרך, זאת ועוד מכיון שאם האדם יעמוד על מקומו הרי תשאר תמונתו על המסך יש בכך משום כתב המתקיים, וכבר הבאנו בשו"ת ישא יוסף (ח"א סי' ע"ח ובח"ד סי' פ"ב) שלדעת מרן רבינו מחשב שעל מסכו מופיע שם הרי המוחקו יתכן ועובר על איסור של " לא תעשון כן "וגו'.
ויסוד הדברים הוא דלדעת מרן כתיבה נבחנת כפי הנראה לעין האדם ומשום כך גם אם יבואו מומחי המחשבים ויגידו כי הכתב על המסך מתחדש בכל רגע ורגע ולכן אינו כתב המתקיים – הרי דעת מרן זצ"ל אינה כן, דס"ל דמכיון שעל המסך נראה אחד מן השמות הרי הבא לכבות את המחשב מוחק את השם, וכן דעתו אודות מסך שעליו מצטיירת תמונת האדם שחשיב כתיבה ואף שהאדם יכול לילך לדרכו הרי לדעת מרן עדין הוי כתב המתקים, ודומה הדבר למה שכתב הרמב"ם (הל' שבת פרק י"א הלכה ט"ז) שהכותב על בשרו חייב אע"פ שחמימות בשרו מעברת הכתב לאחר זמן, ולכן היתה דעת מרן רבינו דההולך לכותל המערבי בשבת ויו"ט הרי הוא פסיק רישא דניחא ליה בכתיבה, הגם שהכתיבה איננה מדאורייתא הואיל ואינה מתקימת ואינה כדרך, ומשום כך למנוע איסור ביקש מרן רבינו זצוק"ל, שיהא מצב שבו גם אם ההולך לכותל נשאר ממול המצלמה, הרי בחלוף מספר דקות תמונתו תיעלם מהמסך, כך שמתחילת הצילום – זהו צילום שאינו מתקיים, וכך תוכנתה המערכת של "מבט 2000" (מערכת הצילום בעיר העתיקה), אמנם הצילומים מוכנסים למאגרי מידע (דיסק וכדומה) אולם כבר הובא לעיל שלא חשש מרן רבינו זצוק"ל שיש בזה משום כותב או מכה בפטיש, או אז לאחר סידור התוכנה (בכ' באדר ב' תשס"ה) כתבנו בהורמנא דמרן דאחרי שהותקנה תוכנה מתאימה בפרויקט "מבט 2000" וכו' ובתנאי שיהיו מסודרים נוהלי פיקוח והשגחה מתאימים, הרי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ניתן ללכת לכותל המערבי בשבת ויו"ט, וכדברים הללו נתפרסמו ברבים אף ביום א' ו' אייר תשס"ה בעיתון "יתד נאמן"
וע"פ הרשום אצלי מרן רבינו זצ"ל דן אם לכתוב במכתב לשון "יש מקום להתיר לילך לכותל", אבל למסקנת הדברים הורה לכתוב שבאם הדבר מסודר כדבעי ניתן לילך לכותל בשבתות וימים טובים, הואיל ובכה"ג הוי פס"ר במלאכה שלא כדרך במילי דרבנן – של כתב שאינו מתקיים. זו היתה דעת מרן רבינו זצוק"ל בדבר שאלת הצילום בהליכה לכותל המערבי בש"ק.
אולם עדיין נותרה השאלה שבכניסתו לשטח המצולם ישנם שינויים בזרם. וכבר הבאנו בשו"ת ישא יוסף (או"ח ח"ב סי' פ"ה ופ"ט) דהגם דמרן רבינו הגריש"א זצוק"ל חשש בשימוש בחשמל לאיסור בונה וכמש"כ לאדמו"ר מצאנז זצוק"ל (קובץ תשובות ח"ב סי' י"ט) ולדעת החזו"א (בסי' נ') המדליק נר חשמלי חייב משום בונה, הרי הוספנו וכתבנו (ישא יוסף שם סי' פ"ט) דלדעת מרן שינוי זרם שאיננו משמעותי איננו אסור בשב"ק ומשו"כ התיר ליכנס לחדר שירותים שיש בו "וונטה", ולא חשש לאסור עמידה ליד מאוורר אפי' שהעמידה גורמת לשינוי בעוצמת הזרם, וגם התיר לפתוח דלת בחדר בו פועל מזגן, ולא חשש לשינויי זרם שיש בקוצב לב מכח הגברת פעילות ומאידך גיסא חשש גם חשש לשינויי זרם במכשיר שמיעה ובנסיעה במעלית.
ובהסבר החילוק בין הענינים כתבנו (שם ח"ד סי ע"ו) לבאר לענ"ד דשינוי זרם ס"ל למרן רבינו דאינו אסור משום בונה אלא דהוי איסור דרבנן משום מוליד, וזה דוקא כאשר השינוי הוא משמעותי . ודימינו הדבר להא דכתב המג"א (סי' תקי"א סקי"א) דמותר למלול עשבים בשבת, ואסור להוסיף ריח לבגד שכבר מריח. דבבגד מ"מ מוסיף ריח חדש משא"כ בעשבים "שהריח הוא שם רק שמוסיפו במלילתו שיצא הריח". ולכן היה נראה דכל שינוי זרם שאינו ניכר בכמותו או באיכותו אינו נחשב כנולד ויעויין בבית יצחק (יו"ד ח"ב במפתחות סי' ל"א, ובשו"ת אגר"מ ח"ג סי' נ"ה סי' פ"ד פ"ה) ודעת מרן הגרשז"א זצוק"ל עיין שמירת שבת כהלכתה (פכ"ג לענין מעלית, ובמנח"ש ח"א סי' י"ב) – וכתבנו כאן רק קיצור הדברים.
ולפי"ז מכיון שהשינוי במצלמות מחמת כניסת ההולך לשטח המצולם הינו שינוי אפסי במיקרו אמפרים (כמו שמסר לי ידידי הרב אריק יקואל שעוד בהיותו ניצב במשטרה עמד לימין מרן רבינו זצוק"ל לסדר חשש זה). הרי לדעת מרן הגריש"א אין שינוי זרם זה אסור. אלא שיש לעיין בדבר אליבא דגדולי תלמידי מרן החזו"א זצוק"ל ובכללם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שלדעתם – מרן החזו"א סבירא ליה דבכל שינוי זרם יש סרך איסור דאורייתא של בונה, וכמו שהבאנו (שם סי' ע"ח) ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א "שמסתבר ששינוי זרם חשיב מלאכה ממש". (וראה מה שהארכנו שם בענין מכונת החליבה שנבנתה בחיי חיותו של מרן החזו"א). אם כן לכאורה לשיטתם יש לאסור ההליכה לכותל.
אמנם מצאנו למרן הגר"נ קרליץ שליט"א בספר חוט שני (ח"ד פרק פ"ט עמ' קס"ה) שדן בשאלה של כניסה לשטח של מערכת צילום אוטומטי אפי' אם נאמר שאין בזה משום כותב או רושם שיש לאסור משום הגברת זרם. והאריך ליישב להתיר הדבר מכמה טעמים. אמנם נראה דעיקר חידושו הוא דיש מלאכות שמהותם היא התוצאה מפעולתו שעושה את פעולת המלאכה וכל שאין התוצאה ברת חשיבות והתייחסות אמרינן דאין פעולה זו חשיבא מלאכה כלל, שכל מלאכות אלו יסודם ושורשם ליצור איזה דבר ע"י המלאכה, וכשאין הוא צריך ליצירת הדבר הרי חסר בעצם המלאכה. וכמקור לדבריו ציין דברי מרן החזו"א (סי נ"א סקי"ד ד"ה ואמנם) דהקשה בדינא דהוצאת סכין התחובה בחבית אמאי מותר הא הוה פס"ר דלא ניח"ל דפסקינן לאסור וכתב "ומדברי הגר"א (סי שי"ד) למדנו דתיקון מנא דבנ"א מזלזלים בו ואין דעתם על תיקון זה ליכא עליה שם מלאכה כלל דלא ניח"ל, וכמש"כ המג"א (סי' שי"ח סקל"ו) בשם המ"מ במצרף דלא מכוין לצרף ליכא עליה שם מלאכה כלל וכו' דכל שאין דעתו עליה לא חשיב תיקון כלל ולא שם מלאכה עליה". ומכאן למד הגרנ"ק שליט"א שאם עובר בשבת במקום מצולם ומתכוין להצטלם הרי זה פס"ר וחייב. אבל כשאינו רוצה בכך ולא נח"ל אין ע"ז שם מלאכה כלל. ולכאורה יש לעיין בדברי מרן הגרנ"ק שליט"א – שהרי חידוש זה כתבו הגר"א בשם המג"א בשם המ"מ דווקא בגדר מלאכת מכה בפטיש, וגם המ"מ שכתבו לענין מפיס מורסא (פ"י הי"ז) "וכשהוא להוציא ממנה ליחה אינה גמר מלאכה וא"א לבוא בה חייב מכה בפטיש שהוא גמר מלאכה". – הרי דיסוד דבריהם הוא במלאכת מכה בפטיש שניתן לומר שגדרה הוא הסכמת בני אדם על חשיבות הדבר (שהרי בפועל לא עבר על אב מלאכה מסוים), ואולם אם באים לדון בשינוי זרם משום מלאכת בונה – ואנן השתא אזלינן בדעת אותם דס"ל דכל שינוי זרם יש בו בנין – היכן מצאנו שבדבר שהוא בונה, בהעדר מחשבה על הבנין, יבטל ממנו שם מלאכה.
מכל מקום למדנו מדברי הגרנ"ק דלדעתו במקום שלא אכפת ליה מהשינוי זרם, ואין דעת בנ"א ע"כ אין לאסור, אבל גם לשיטתו יש לעיין דאולי כל דבריו דווקא בכה"ג שנכנס לשטח מצולם שאינו פס"ר דניח"ל. אבל יתכן דבהליכה לכותל יש צד לאיסור דכבר כתבנו קודם דבהליכה לכותל עצם הצילום הוה פס"ר דנח"ל, וא"כ אפשר דשינוי הזרם שהוא חלק מהצילום הוה נח"ל חשיב כמלאכה אפי' לפי יסוד זה שכתבו מרן הגרנ"ק.
ומעתה נבוא לסכם את העולה לדעת מרן הגריש"א זצוק"ל.
מותר ללכת במקום שיש שם מצלמות פועלות ואין בהם מסך פעיל, כאשר אין לו ניחותא בדבר, ואין בזה משום חשש מלאכת כותב, ובכה"ג אין צריך לחוש לשינוי זרם.
ובמקום שהמסך פעיל לדעת רבינו זצוק"ל יש כאן כתיבה שלא כדרך דאסורה מדרבנן, ואי הוה פס"ר דלא נח"ל הרי הוה במילי דרבנן ואליבא דהערוך שרי, ויש מקום להתיר אף אליבא דהתוספות שהרי זה פס"ר דלא ניח"ל במילי דרבנן, ועוד דאפשר דאינו חשיב מלאכה כלל.
ואם הוה נח"ל וכגון בהליכה לכותל דמעונין שיצולם עקב המצב הבטחוני אין ללכת שם – אלא אם כן שהמחשב יתוכנת באופן שהתמונות המצולמות לא יתקיימו על המסך יותר מכמה דקות.
דבר זה סודר בזמנו בתוכנית "מבט 2000" [והמציאות העכשוית היא בפיקוח קהילת אדרת אליהו –וכל דברינו לעיל הינם בבירור שיטת מרן הגרי"ש אלישיב בעצם הדבר].
