עוד על מצוות שמיטה

תגיות קשורות

שאלה

הלויתי סכום כסף לחברי, והלה נתן לי תמורתו שיק דחוי. האם הלואה זו נשמטת בשמיטה?

תשובה

יש הסוברים שהלואה כנגד שיק אינה נשמטת, אך לדעת הרבה פוסקים גם הלואה זו נשמטת בשביעית. ולכן יש להחמיר ולכתוב פרוזבול.

ואם התאריך הכתוב בשיק הוא לאחר ראש השנה של השמינית, אין ההלוואה נשמטת.

הרחבה

פוסקי זמננו התחבטו בהגדרתו ההלכתית של השיק. יש מן הפוסקים שנקטו ששיק דינו כשוה כסף, משום שניתן להעבירו לאחר או למכרו. ולפי שיטה זו, אם הלווה נתן שיק למלוה כנגד ההלואה, ודאי שהיא אינה נשמטת, שהרי כבר נתן הלווה למלוה שוה כסף בפירעון ההלואה, ולכל הפחות נחשבת כהלואה על המשכון שאינה נשמטת.

וכן כתב באגרות משה (חושן משפט חלק ב סימן טו): “והנה אם בשעת הלואה נתן הלוה טשעק שלו על זמן דאחר השמיטה הוא כקביעות זמן, ועוד יותר מזה שהוא נחשב גם כתשלומין, מאחר שאסור לפסול טשעק בדינא דמלכותא”.

וכך גם דעת בעל שבט הלוי (שבט הלוי חלק ט סימן רצא): “בענין לוה שנתן שק למלוה ועדין לא גבאו, האם שמיטה משמטת את החוב או לא. האם נחשב ע”י שק החוב כגבוי, כיון שבידו לממש את הפרעון, או דילמא כיון דבפועל עדין אין דבר שוה ממון בידו לאו כגבוי דמי. הנה אין לי פנאי להאריך בזה, אבל דע”ת נותן דאינו משמט, דשק העומד ליפרע שוה כסף בידו, או ע”י שיפרע בעצמו, או ע”י שיכול למכרו או לתתו לאחר בשוה כסף, ונקרא שפיר של אחיך בידך”.

וכן כתב בשו”ת מנחת שלמה (חלק ג סימן קלב): “חושבני דהמחאה [ש’יק] חשוב קצת כגבוי, שהרי המלוה יכול מיד להעבירו לאחר לפרוע בו חוב או לקנות בו צרכיו. וגם אפשר דחשיב על כל פנים כמשכון דאין שביעית משמטת”.

אמנם בספר שמיטת כספים כהלכתה (פרק י סעיף ח) כתב דיש שחילקו בין שיק שניתן להפקידו מיד, לבין שיק דחוי שלא ניתן להפקידו כעת. ולדעתם, אם נתן הלווה למלוה שיק שניתן להפקידו כעת, אין כאן הלואה, לפי ששיק זה נחשב כשוה כסף ודינו כגבוי. אך אם נתן הלווה למלוה שיק דחוי, יש כאן הלואה, והיא נשמטת, ששיק כזה אינו נחשב עתה כשוה כסף ואינו כגבוי.

ויש מן הפוסקים שסוברים ששיק אינו נחשב כלל כשוה כסף, ואין דינו אלא כשטר חוב. ולדעתם, אם התאריך הרשום בשיק קודם לסוף שנת השמיטה, השביעית משמטתו כשאר חוב, אך אם התאריך הרשום הוא אחר שנת השמיטה, דינו כמלוה שקצב לו זמן לאחר שנת השמיטה שאין השביעית משמטתו כמבואר לעיל בתשובה (יא), וכך כתב בספר פתחי חושן (פרק ט).

וכן כתב הגרי”ש אלישיב זצ”ל (בתשובה שהובאה בספר שמיטת כספים כהלכתה סימן יב): “אם הלוה נתן צ’יק ע”ח פרעון החוב ועדיין לא הוציא מהבנק, צריכים פרוזבול”. שיתכן שהש’יק אינו עדיף משטר שיש למלוה שמאפשר גביית החוב מהלוה. וכן כתב בספר הלכות שביעית (פ”י ס”ק עג), אולם ע”ש שחילק דשיק בנקאי הוי כגבוי.

וישנה דעה הסוברת ששיק אינו מוגדר כשוה כסף, ואף אינו כשטר חוב, אלא הוא כעין מכתב הוראה שכותב בעל החשבון לבנק, בו הוא מורה להם להעביר כסף מחשבונו אל מושך השיק, וכן סבר הגר”נ קרליץ. וגם לפי דעה זו, הלואה שניתן שיק בעדה דינה כשאר הלואה, והיא נשמטת.

וכן נקט בספר תשובות והנהגות (חלק ג סימן תמז): “קנה בחנות או לוה כסף ונתן תמורתו צ’ק לתאריך שלפני ר”ה, הנה אם המוכר עדיין לא שלח לבנק את הצ’ק לגבייה, או שהעבירו לאחר ועדיין לא נגבה בבנק, ראוי לחשוש שהוי הלואה ומשמט. דגדר צ’ק הוא רק הוראה לבנק לשלם וע”כ נשאר עדיין בחובו וממילא משמט, ויהא אסור לגבות החוב ללא פרוזבול”.

ובמקורות שם כתב: “גדר “צ’ק” לא נתבאר אם זהו רק הודעה לבנק לשלם למוכ”ז מחשבונו, או נחשב לצורת פרעון שמעבירו הלאה. והנ”מ בזה, דאם זהו רק הוראת תשלום, אזי נשאר החוב הלואה ומשמט. ונחלקו בזה גדולי הוראה ואין לנו הכרעה ברורה. מיהו אפילו נימא דהוא רק הוראת תשלום לבד, לכאורה כיון שהמלוה או המוכר שיש בידו השיק אינו תובע, שוב אין שביעית משמטתו. אבל במק”א ביארנו דאף ששמיטה לא משמט חוב שאין בו דין תביעה, אבל אם נמנע לתבוע מפני שטעה והחוב בעינו, לא מעכב חלות השמיטה, וע”כ החמרנו בזה שצריך פרוזבול”.

(וכוונתו לומר שאם ננקוט ששיק אינו אלא הודעה לבנק, השביעית משמטת את החוב. ואף על פי שהמלוה אינו עתיד לתבוע את החוב, שכן קיבל שיק כנגדו, אין זה כמלוה על המשכון. ששם באמת חסר בכח התביעה, שהרי מחזיק בידו משכון לפירעון, אבל כאן החוב בעינו עומד, אלא שיש למלוה עצה לגשת אל הבנק ולגבות את חובו, וכיון שהחוב עומד בעינו – השביעית משמטתו).