שאלה
בחדרי עציץ נקוב שמונח על גבי צלחת. לצורך ניקוי הצלחת, מבקש אני להורידו מן הצלחת ולהניחו לזמן קצר על הרצפה, ולהחזירו אליה אחרי הנקוי. האם הדבר מותר בשמיטה?
תשובה
בתשובה ו נתבאר שרצפת שיש או קרמיקה חוצצת בפני היניקה, ועל כן מותר להוריד את העציץ אל הרצפה אם היא עשויה מחומרים אלו.
אך לגבי מרצפות רגילות (בלטות) הבאנו שם שיש שסוברים שאינם חוצצות, ויש מחמירים בזה גם בקומות גבוהות.
אך יש סוברים שגם למחמירים שמרצפות רגילות אינן חוצצות, מותר להניח את העציץ עליהן לזמן קצר, כגון לצורך ניקוי הצלחת. ויש מחמירים גם בזה.
הרחבה
בספר השמיטה (פרק ג הערה 1) הסתפק האם יש איסור להפוך עציץ שאינו נקוב לעציץ נקוב. שיש מקום לומר, שהגם שבשבת אסור לעשות כן והדבר נחשב למלאכה, מכל מקום לענין שביעית אין בזה איסור, אף אם מניחו ממש על גבי הקרקע.
והטעם, שלענין שבת, כל שמעשהו מביא תועלת ושיפור ליניקה, נחשב הדבר כתולדת זריעה. אך לענין שביעית, לא אסרו חכמים אלא 'מלאכת שדה וכרם', כלומר: מלאכה חקלאית הנהוגה בשדות ובכרמים. והורדת העציץ אל הקרקע, הגם שיש בה תוספת יניקה, אינה נחשב למלאכת שדה וכרם.
והכרעת ספר השמיטה למעשה שאין להקל בזה אלא בצירוף סברות נוספות, וכן כתב המנחת שלמה (סימן מא אות א) דיש להחמיר בעציץ העומד בחוץ, שאין להניחו על גבי הקרקע. וכך פסק הגרי"ש אלישיב (הליכות שדה גליון 48) שאסור להפוך עציץ שאינו נקוב לנקוב, כשהוא מונח על גבי הקרקע, כמו שלענין שבת הדבר נחשב למלאכה כמבואר בגמ' (שבת פא ע"ב), וכפי שנפסק בשו"ע הלכות שבת (סימן שלו סעיף ח). והרחבנו בזה לעיל בתשובה ב.
אך כתב המנחת שלמה (סימן מא אות א) שאם אין כוונתו בהעברת העציץ לתועלת הצמיחה, אלא שיש לו צורך בכך מפני סדרי הבית וכדומה, אין בזה איסור. שכיון שאינו עושה כן להשבחת היניקה ולשינוי הצמיחה, וגם הדבר ידוע שדרך בני אדם להזיז עציצים ממקום למקום לצורך סדרי הבית, אין בזה איסור. וכך הובא בשמו במשפטי ארץ (פרק ח הערה 38).
אמנם דעת הגרי"ש אלישיב (הליכות שדה שם) שאין להקל להפוך עציץ לנקוב גם כשאינו מתכוין להשבחת העציץ. ובמשפטי ארץ (שם סעיף יח ובהערה 35) ביאר את סברתו וז"ל: "שמה שמצינו שהתירו אינו מתכוין, מדובר כשלוקח אבנים לצורך בנין, שמותר כשניכר לצורך מה לוקח אע"פ שממילא מוכשרת השדה לזריעה משום שאינו מתכוין לכך, אך שם המלאכה שנעשית היא הכשרת הקרקע לזריעה, וכיון שאינו עוסק עכשיו בזריעה התירו, אבל כאן שהתועלת לצמח היא ישירה ולא תועלת למלאכה אחרת, יתכן שלא התירו".
והעולה לדינא: לפי הסוברים שעציץ המונח על גבי מרצפות דינו כעציץ שאינו נקוב, פשוט שמותר להורידו מן הצלחת ולהניחו על גבי המרצפות. אך להסוברים שעציץ שעל הריצוף נחשב כמחובר לקרקע, יש מחמירים שגם אין להורידו לקרקע, אך יש מתירים משום שאינו מכוין למלאכה, וגם ניכר שאין כוונתו לכך אלא לניקוי הצלחת או לצורך אחר.