לדמותו של הגאון רבי משה טבאל זצ"ל

טבאל

בצער וביגון ליוו למנוחות במוצש"ק אחרי מות קדושים את אחד ומיוחד מחשובי התלמידי חכמים בשכונת רמות ג' בעיה"ק ירושלים הגאון רבי משה מנחם טבאל זצ"ל, מרבני בית המדרש להלכה בהתישבות ורב פוסק בכשרות למהדרין בראשות הגר"י אפרתי שליט"א, שנסתלק לבית עולמו בפתע פתאום בביתו בליל שבת קודש לסדר בקרבתם לפני ה' בעת שוקדו על תלמודו.

 

הגאון רבי משה מנחם זצ"ל נולד בכ"ז תשרי תש"כ לאביו הר"ר יהודה אריה טבאל ז"ל אוד מוצל מאש, יליד טרנסליבניה שברומניה, אשר שרד את מוראות השואה ועמד באמונתו הזכה בגבורה, ואמו תבלחט"א בת הרב חיים יעקב אליהו שפירא זצ"ל מירושלים, מגזע תרשישים, נכדת בעל 'ציץ הקודש' הגה"ק רבי יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל תלמידו המובהק של המהרי"ל דיסקין, ובנו הגה"צ רבי בן ציון אברהם זצ"ל, אשר היוו את דמויות ההוד של ירושלים של מעלה בשנים עברו.

הוריו קבעו מושבם בעיר באר שבע שם עסקו בחינוך בני ובנות ישראל, והיו לתלמידיהם כאב ואם. במקום שממה זה הקימו משפחה לתפארת וחינכו ילדיהם לתורה ויראה בדרך המסורה. לאחר סיום למודיו בת"ת המקומי גלה למקום תורה בעיה"ק ירושלים בישיבת קול תורה, ולאחר כמה שנים נתעלה ללמוד בישיבת פוניבז' שם נודע כאחד מבעלי תריסין שבחבורה. בהגיעו לפרקו נישא לרעיתו תחי' לבית משפחת כהן מהמשפחות הידועות בשכונת שערי חסד, כשהוא ממשיך לשקוד על תלמודו בהתמדה רבה. היה מראשוני המתיישבים בשכונת רמות ג' והיוה את עמוד התווך בכל דבר שבקדושה, תבונתו וחכמתו הביאו לכך שלא נעשה דבר מבלי להתייעץ בדעתו, בהיותו יד ימינו של המרא דאתרא שליט"א בכל הענינים הרוחניים בשכונה, והכל בענות חן והצנע לכת כשהוא משתדל בכל כוחו להמנע ממחלוקת. יחד עם זאת היה מאיר פנים לכל אדם, והיה משכיל אל דל וגם אנשים פגועים ל"ע נמשכו אליו כפרפר לאור והיה מרעיף עליהם חיבה בלי גבול.

בשנת תשנ"ו קבע מקום לימודו בכולל שע"י ביהמ"ד להלכה בהתישבות שבראשות הגר"י אפרתי שליט"א כשהוא משקיע ראשו ורובו בסוגיות סדר זרעים והלכות המצוות התלויות בארץ.

במשך השנים נעשה לאחד המומחים בתחום זה, הן בפן ההלכתי והן בפן המעשי, ובמסגרת זו אף נטל חלק בעריכת כמה מחלקי הירושלמי זרעים ועוד ספרים בהוצאת ביהמ"ד. לפני כשבע עשרה שנה נקרא ע"י הגר"י אפרתי שליט"א להקדיש מזמנו לעבודת הקודש של מערכת כשרות למהדרין שגולת הכותרת שלה הינה ההשגחה על כל עניני המצוות התלויות בארץ. והוא התמסר לכך בכל נפשו ומאודו תוך נטילת אחריות מלאה ביראת שמים הטהורה שבערה בקרבו ובמידת האמת שהיתה נר לרגליו, כאשר מצד אחד נהג בתקיפות בלי להתפשר על קוצו של יוד כשהוא לא חת מאיש מחד ומ"מה יאמרו" מאידך, ומצד שני היה רך כקנה, ובהארת פניו נשבו בקסמו גם אנשים הרחוקים משמירת תו"מ, ורבים מהחקלאים נקשרו אליו בעבותות אהבה והיו נוהגים להיועץ בו בעניניהם האישיים. ומשמיא כזכו ליה בכהנו במשך שנים כרב ופוסק מערכת כשרות למהדרין – יחד עם מנהלי, מפקחי ומשגיחי מערכת כשרות למהדרין, תחת הנהגתו והדרכתו של הגר"י אפרתי שליט"א שסמך עליו את ידיו בכל, לתקן תקנות גדולות וחשובות בתחום הכשרות של המצוות התלויות בארץ הן בעניני תרומות ומעשרות כאשר רבבות עמך בית ישראל החרדים לדבר ה' וגם כאלו הרחוקים משמירת תומ"צ זכו לאכול פירות מתוקנים בשיא ההידור ללא כל עיקולי ופשורי, הן בהקטנת אחוזי הערלה בשווקים כאשר ברוב המשתלות באה"ק יש כיום השגחה על ערלה כדת וכדין והן במניעת איסור כלאים בירקות והרכבה בעצי פרי וכמובן ההשגחה בשנת השמיטה כאשר אלפי אלפי יהודים נצלו מאיסור אכילת ספיחים ושמור ונעבד. כמו"כ השקיע רבות בהקפדה על גידולי ירקות ללא תולעים כשהוא קובע סטנדרטים גבוהים בתחום זה וזכה לטהר שולחנם של ישראל.

במסגרת זו זכה לקשר הדוק עם מרן רשכבה"ג רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל כשהוא נועץ בו רבות בשאלות הלכתיות. יצויין כי במשך כמה שנים גם השתתף בקביעות בשיעורו של מרן זצוק"ל. הנפטר זצ"ל – גם כשעסק בעבודת הקודש, רגליו היו נטועות תדיר בבית המדרש כשהוא שוקד על תלמודו כאחד האברכים בהיכל בית המדרש להלכה בהתישבות ומפקח על עניני הכשרות המסועפים מחדרו שבבנין ביהמ"ד, ובד בבד טרח בנסיעות בכל רחבי הארץ מהצפון ורמת הגולן ועד לדרום והערבה לפקח מקרוב בשדות ובמטעים במשתלות ובבתי האריזה בשווקים ובמפעלים וכן לפקח על השחיטה של בד"ץ קהילות בשיתוף כשרות למהדרין. כמו כן היה משיב לאלפים בדבר ה' זו הלכה ובפרט בכל ענייני מצוות הארץ כאשר הוא מבאר ההלכה בסבלנות רבה לכל איש ואשה מדן ועד באר שבע.

דקדוק ההלכה שלו היה לשם דבר, כשאימץ לעצמו הנהגות רבות של דקדוקים, כשהוא משתדל להצניעם ככל האפשר, ופעמים אף בני משפחתו לא ידעו על כך. שמחתו במצוות היתה גדולה כאשר "עבודה גדולה" תפסו אצלו בחירת ארבעת המינים ועסק המצוות. תפלתו היתה בכובד ראש כאשר הוא נמנה תמיד על ראשוני המתפללים המגיעים לביהמ"ד ומאחרוני היוצאים. כן היה מפליא בהידורו בקיום מצות כיבוד אם, בכל עת היה שוקד כיצד להטיב עם אמו שתבלחט"א. וכן היה מכבד ומייקר כל ת"ח גם צעירים ממנו הרבה. סדר יומו היה עמוס עד מאד, ממשכימי קום ומאחר לעלות על יצועו, כאשר רוב ימיו לא עלה על מטה בשעות הצהרים, שנים רבות היה שב לביתו הרבה אחר חצות.

לפני חמש שנים נאלץ לעבור ניתוח בליבו במהלך ימי הספירה, תיכף לאחר שנתעורר מסמי ההרדמה שאל אם כבר ספר ספירת העומר, והפליא את כל רואיו איך שבמהרה חזר לעבודת הקודש ולסדר יומו הצפוף. יחד עם זאת הקפיד הקפדה יתירה בשמירת הוראות הרופאים בדקדוק רב כשם שדקדק בכל דבר הלכה.

בליל שב"ק האחרון לסדר אחרי מות קדושים ישב אחר הסעודה ללמוד כהרגלו, ובסביבות חצות נדם לבו לפתע פתאום ונסתלק לבית עולמו כשהוא בשיא פריחתו. הלויתו יצאה מביתו במוצש"ק בהשתתפות תושבי השכונה, הספידוהו הגר"א איזנטל שליט"א הגר"י אפרתי שליט"א הגר"א ויס שליט"א וגיסו הגר"י גואלמן שליט"א. ולאחמ"כ בבית הלויות שמגר בהשתתפות בני המשפחה ומספר מצומצם של ידידים – עקב המצב, שם הספידוהו אחיו הגר"י טבאל שליט"א ובניו הרב שלמה זלמן שליט"א והרב מאיר שליט"א ונטמן בהר המנוחות. הנפטר זצ"ל הותיר אחריו את אמו – אמה של מלכות מרת חנה תבלחט"א אותה העריץ כל ימיו וכיבדה עד מאד, רעיתו הרבנית רבקה תחי' אשר עמדה לימינו במסירות אין קץ, ילדיו כולם זרע ברך ה' ההולכים בדרך שהתוה להם והשקיע בחינוכם במסירות כל ימיו, הרב שלמה זלמן, הרב מאיר והרב הלל מעיה"ת מודיעין עילית, הרב בן ציון אברהם מכרמיאל וחתניו הרב יהונתן דה האס מנוה יעקב ירושלים, הרב יצחק אלחנן לנדאו מרמת בית שמש ג' והרב יהודה רייכמן משכונת רמות ירושלים, נכדים ונכדות כולם הולכים בדרכו, וידידים רבים המבכים את לכתו בחטף בטרם עת.

ת.נ.צ.ב.ה.

הרב טבאל