שאלה

ברשותי שמן זית הקדוש בקדושת שביעית. האם מותר להשתמש בו להדלקת נרות שבת, נרות חנוכה, נרות של בית הכנסת, או להדלקת נר נשמה?

תשובה

מותר להדליק נרות שבת בשמן הקדוש בקדושת שביעית. אך יש אומרים שההיתר הוא רק באופן שאין הבית מואר באור החשמל, אך אם הבית כבר מואר, אין להדליק נרות שבת בשמן הקדוש בקדושת שביעית, כיון שאורו אינו ניכר.

ונחלקו הפוסקים האם מותר להדליק נרות חנוכה, נרות של בית הכנסת או נר נשמה בשמן של שביעית. ולהלכה יש לחוש לדעת המחמירים ולקחת שמן אחר, אך אם אין לו שמן אחר יוכל לסמוך על הפוסקים המתירים.

ביאורים

כתב הרמב”ם (שמיטה פרק ה הלכה א): פירות שביעית ניתנו לאכילה ולשתיה ולסיכה ולהדלקת הנר ולצביעה. מפי השמועה למדו תהיה אף להדלקת הנר ולצבוע בה צבע.

אכן, הדלקת הנר האמורה כאן היא באופן שרוצה ליהנות ולהשתמש לאורו, כפי שהיה בזמן שלא היתה תאורת חשמל בבתים. אך בזמננו אין רגילים להדליק נרות כדי להשתמש בהם, אלא לשם מצוה, ויש לדון האם מותר להדליק נר של מצוה בשמן של שביעית.

נר של שבת

וכתב בספר תורת הארץ (פרק ח סימן מז) שמותר להדליק נר של שבת בשמן של שביעית, ואין הדבר נחשב להפסד, שהרי נהנים מאורו. וכן כתב בדרך אמונה (שם ס”ק מט) בשם החזו”א.

ובספר שמיטה כהלכתה (פרק ג הערה יב) כתב שיש לדון האם מותר להדליק נרות שבת בשמן של שביעית, באופן שיש בבית אור נוסף של חשמל וכדומה. לפי שבאופן זה ההדלקה בשמן אינה נעשית כדי להאיר וכדי ליהנות מן האור, אלא רק להידור מצוה.

וכתב שיש לדמות זאת למה שכתב הרמב”ם (שם הלכה ח): ולא יתן השמן לתוך המדורה אלא מדליקו בנר. ופירש במקדש דוד (סימן נט סוף ס”ק ד), שהנאת אור המדורה אינה שווה לכל נפש, שאדם חשוב אין דרכו להשתמש באור של מדורה. וכל שכן שאור הנר, בשעה שהחשמל דולק, אין הנאתו שווה לכל. ועוד שכשכבר דולקת מדורה גדולה, אין תועלת ניכרת מן השמן שמוסיף לתוכה.

אך יש להעיר על דבריו, שהרי עיקר מצות הדלקת נרות שבת היא כדי שיהיה הבית מואר, כמבואר בגמ’ (שבת כג ע”ב וברש”י ד”ה שלום ביתו), ואם מברכים על נרות שבת על אף שהבית מואר באור החשמל, בהכרח לומר שיש גם תוספת אורה מכח נרות השבת, ואם כן יש לומר שמותר להדליקם גם בשמן של שביעית.

נר חנוכה

נחלקו האחרונים האם מותר להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית. הרידב”ז (בהגהותיו על פאת השולחן, פרק ה הלכה ט) כתב שאין להדליק בו נר של חנוכה, משום שנר חנוכה אסור להשתמש לאורו, ונמצא שמפסיד פירות שביעית בלא ליהנות בהם. וכן כתב בשו”ת אמרי יושר (להג”ר מאיר אריק, חלק א סימן ק).

וכן כתבו בדרך אמונה (פרק ה ס”ק מט) ובחוט שני (פרק ה שער הציון ס”ק קנ) בשם החזו”א, שאין להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית.

אמנם במנחת שלמה (סימן מב) העיר על דברי הרידב”ז והאמרי יושר, שהגם שאסור להשתמש באור הנרות של חנוכה, מכל מקום מותר לשבת לידם גם כשנהנה שיושב באור ולא בחושך, והביא שם ראיות לדבריו. (ועיין בשער ה”צ סי’ תרע”ג ס”ק יא)

ובדרך אמונה (שמיטה פרק ה הלכה ח, בביאור ההלכה ד”ה שמדליק) הביא דברי המנחת שלמה ודן בדבריו, ולהלכה פסק כדעת החזו”א שאין להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית.

וכן בשו”ת ישא יוסף (חלק א סימן קמה, וחלק ה סימן נד) הביא בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל שהגם שישנן הנאות שמותר ליהנות מנרות חנוכה, מכל מקום כיון שאין כוונתו בהדלקה כדי ליהנות מהן, אין להדליק נרות חנוכה בשמן של שביעית.

אמנם בשו”ת אור לציון (שביעית פרק ב תשובה ז) העיר, שאף שאין ליהנות מנרות חנוכה, מכל מקום אין ההדלקה נחשבת כהפסד, שהרי יש לו צורך בה.

לדינא, בוודאי יש לחוש לדעת המחמירים ולקחת לנר חנוכה שמן שאינו קדוש בקדושת שביעית. אך במקום שאין לו שמן אחר יש מקום לסמוך על המתירים, וידליק בשמן של שביעית, וישתמש באורו שימוש המותר, כגון שישב לידו ויהנה מאורו.

נר של בית הכנסת ונר נשמה

בספר תורת הארץ (פרק ח אות מז) כתב שעל אף שמותר ליהנות מאורם, מכל מקום עיקר הדלקתם היא לכבוד בית הכנסת, או לתועלת הנשמה, ולכן אין להדליקם בשמן של שביעית. והראיה שעיקר הדלקתם היא לכבוד, שהרי מדליקים אותם גם ביום, וביום בוודאי אין מתכוונים ליהנות מאורם.

ויעויין בר”ש (שביעית פרק ח הלכה ב) שהביא שבירושלמי (שם) כתוב שאין מדליקין בשמן שריפה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, והקשה שבמשנה בתרומות (פרק יא משנה ב) מפורש שמדליקין בשמן שריפה בבתי כנסיות.

ויש שחילקו שהירושלמי מדבר בנרות שמשאירים אותם דלוקים גם ביום, שאותם הנרות מדליקים לכבוד ולא למאור, ואילו המשנה מדברת בנרות שמדליקים בבית הכנסת בלילות למאור. והרי זה כעין סברת התורת הארץ שהזכרנו, שנרות שעיקר הדלקתם היא לכבוד אין להדליקם בשמן של שביעית ושל תרומה.

אמנם במנחת שלמה (סימן מב) התיר להדליק בו גם נרות אלו, וטעמו, שכדי להתיר הדלקה בשמן של שביעית אין צורך שתהיה לו ממנו הנאת הגוף, אלא כל שאינו מפסיד את השמן מותר, ומכיון שיש לו תועלת כל שהיא מההדלקה, אינו נחשב כהפסד, ומותר.

ובדרך אמונה (שמיטה פרק ה הלכה ח בביאור ההלכה סד”ה שמדליק) כתב לחלק בין נר נשמה שדינו כדין נר חנוכה כיון שאין נהנים ממנו וכמו שכתב בתורת הארץ, לבין נר של בית הכנסת שנהנים לאורו ומסתבר שבודאי מותר.