עוד על מצוות שמיטה

שאלה

בחצרי עץ בננות, וברצוני לשאול האם מותר לאכול את הבננות שצמחו בו בשנת השמיטה, או שיש בהן חשש ספיחין.

תשובה

לדעת פוסקים רבים אין איסור ספיחין בבננות, וזאת מכמה טעמים שנפרט להלן בביאורים.

ויש מי שחשש לאיסור ספיחין בבננות, כבשאר הירקות.

הרחבה

כפי שהזכרנו לעיל, ברמב"ם (שמיטה פרק ד הלכה ג) מבואר שבפירות האילן לא גזרו חכמים איסור ספיחין.

הטעם לכך מבואר בפאת השולחן (סימן כב, בית ישראל ס"ק טו), שלא שייכת באילן מציאות כזו שיפול זרע בשנה השביעית ויצא ממנו פרי בשנה השביעית.

סברא נוספת הזכירו הפוסקים, שמכיון שפירות האילן אין צורך לנוטעם מחדש בכל שנה אלא הדרך לנוטעם אחת לכמה שנים, אין אנו חוששים שעוברי עבירה יטעום בשמיטה דווקא. וכן כתב בדרך אמונה (שמיטה פרק ד ס"ק כא).

ומעתה נבוא לדון בעצי הבננות, האם יש בהם איסור ספיחין. ונזכיר תחילה את הנידון שדנו בהם הפוסקים האם דינם כעץ או כירק.

בטור (אורח חיים סימן רג) מבואר שנחלקו הראשונים מה היא ההגדרה של אילן. דעת ר"י, שכל צמח ששורשיו נשארים בארץ משנה לשנה, ואינו צריך נטיעה מחדש בכל שנה, נקרא אילן. אבל הר"ר יוסף סובר שצמח שגזעו וענפיו כלים בכל שנה לגמרי, וצומחים מחדש בשנה הבאה, אינו נחשב לאילן, גם אם שורשיו נשארים באדמה ואינו צריך נטיעה מחדש.

וזה לשון הטור: "וסימן לדעת איזהו פרי עץ או פרי האדמה, אילן שעושה פירות משנה לשנה נקרא פרי העץ, אבל כל דבר שאין שרשיו נשארין בארץ וצריכין לזורעו בכל שנה נקרא פרי האדמה. הלכך היה אומר ר"י, תותין הגדלין בסנה וכיוצא בהם, מברכים עליהם בורא פרי העץ, שמין אילן הם.

והר"ר יוסף כתב שיש לברך עליהם בורא פרי האדמה, לפי שמצא בתשובת הגאונים כל אילן שיבש בסיתווא (בחורף), וכלו גווזיה וטרפיה (ענפיו ועליו) לגמרי, והדר פארי משרשיו, מברכין עליו בורא פרי האדמה. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל היה נוהג כדברי ר"י". עד כאן לשון הטור.

הבית יוסף פוסק כדעת הר"ר יוסף בשם תשובת הגאונים, וכתב שלפי זה גם פרי המוז"י [והם הבננות], ברכתו בורא פרי האדמה, כיון שכלו עציו לגמרי והדר פארי משרשיו.

וכן פסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רג סעיף ג): "על המאוזי"יש [בננה] בורא פרי האדמה". וכך המנהג שמברכים על בננות בורא פרי האדמה, הגם שלדעת הר"י והרא"ש היה מקום לדון שדינם כעץ.

ולכאורה, לפי מנהגנו שהבננות נחשבות לירק, היה לנו לומר שיש בהם גם איסור ספיחין, כבשאר הירקות.

אלא שיש לצדד שעל אף שהבננות מוגדרות כירק אין בהן איסור ספיחין, כיון שאין זורעים אותן בכל שנה ושורשיהם מתקיימים בארץ לכמה שנים, ויש לומר שלא חששו חכמים בכהאי גוונא שמא יזרעום עוברי עבירה בשביעית דווקא. ועוד, שטבעו של עץ הבננה שאינו נותן פירות בשנה הראשונה לזריעתו, ויש לומר שלא חששו חכמים שעוברי עבירה יזרעו בשביעית צמח כזה שלא יוכלו לאכול ממנו באותה שנה, ולא גזרו בצמחים כאלו.

ואכן פוסקים רבים סבורים שאין בבננות איסור ספיחין, מן הטעמים הנזכרים. כך כתב בדרך אמונה (פרק ד משמיטה ס"ק פה) בשם החזו"א (בקובץ אגרות חלק ב, קסב): "בננות הולכין אחר לקיטה כירק, ומכל מקום אין בו משום ספיחין אף אם התחילו לצמוח בשביעית". ובציון ההלכה (שם ס"ק לה וס"ק קמח) כתב, שהחזו"א הורה שבננות דינם כאילן לגבי ספיחין. וכן כתב בכרם ציון (שביעית הלכות פסוקות פרק ט הערה א) בשם הגאון רבי צבי פסח פרנק.

מאידך, בשו"ת מנחת יצחק (חלק ח סוף סימן צה) כתב, שהבד"ץ בירושלים החמירו שיש בבננות איסור ספיחין. וכן כתב בשו"ת אור לציון (פרק ה תשובה ד) שבננות שנלקטו בשנת השמיטה נוהג בהם איסור ספיחין, שרבנן לא פלוג בגזירתם, ולא חילקו בין ירקות שנזרעו בשישית לבין ירקות שנזרעו בשביעית. (ועיין שם בדבריו שהתיר לקטנים וחולים).

נציין שעל הסברא שהזכרנו, שאין בבננות איסור ספיחין משום שאינן נזרעות בכל שנה אלא הן צומחות מן השורשים המתקיימים בארץ, הקשה בדרך אמונה (שם ציון ההלכה ס"ק קמח) מדברי התוספות (בפסחים שם) והר"ש (שביעית פרק ט שם). התוספות והר"ש מבארים מפני מה אין בכרוב איסור ספיחין לדברי רבי שמעון, משום שכרוב גדל לגובה רב כאילן, והרי הוא דומה לאילן, לכן לא גזרו בו חכמים איסור ספיחין כפי שלא גזרו בשאר האילנות. ומקשה הדרך אמונה מפני מה לא פירשו התוספות והר"ש שאין בו איסור ספיחין משום שהוא עולה מגזעו, כמו הבננות, והרי כך מבואר בירושלמי (כלאים פרק ה סוף הלכה ז) שהכרוב עולה מגזעו.

אכן בשו"ת ישועות משה (חלק א סימן ב) כתב שלפי דברי התוספות והר"ש לגבי כרוב, יש לנו טעם נוסף לומר שאין בבננות איסור ספיחין, שהרי גם הבננות – גזעם גבוה וגדול כאילן, והרי הם דומים לאילן. ונראה שלדעת הפוסקים שנקטו שאין איסור ספיחין בבננה, גם בפפאיה אין איסור ספיחין. שהרי גם עצי הפפאיה אינם נזרעים בכל שנה, אלא אחת לכמה שנים, ואף הם, בדרך כלל, אינם נותנים פרי בשנתם הראשונה. (והגם שיש אפשרות שהפפאיה תתן פירות בתוך שנה לנטיעתה אם יזרעוה בסוף החורף והחורף של השנה הבאה יתאחר, מכל מקום אין כל אפשרות שיזרעוה בשמיטה והיא תתן פרי בתוך השמיטה).