עוד על מצוות שמיטה

כסף שהתקבל בתמורה לפירות הקדושים בקדושת שביעית, נקרא 'דמי שביעית', וחלה בו קדושת שביעית. ישנן הגבלות מסוימות באופני השימוש בכסף זה. הדברים אמורים גם באופן שהמכירה עצמה מותרת, ואין בה איסור סחורה.

להלכות דמי שביעית השלכות רבות על קניה ומכירה של פירות שביעית. ואף על קנית חולין בחנות שמוכרים בה פירות שביעית, וכפי שנבאר לפנינו.

במאמר זה נבאר באלו אופנים חלה על הכסף קדושת שביעית ובאלו אופנים אינה חלה, באופני השימוש בדמי שביעית, וכן בהשלכות דיני דמי שביעית על הקניה והמכירה בשביעית.

מבוא

קדושת דמי שביעית

כסף שהתקבל בתמורה לפירות הקדושים בקדושת שביעית, נקרא 'דמי שביעית', וחלה בו קדושת שביעית. חכמים למדו זאת מן הפסוק (ויקרא כה, יב) "יובל היא, קודש תהיה לכם". הרי שהשביעית והיובל דומים לקודש (הקדש), וכשם שההקדש תופס את דמיו, שאם מכר חפץ של הקדש וקיבל דמים בעדו – נכנסים הדמים בקדושה תחתיו, גם שביעית תופסת דמיה, ואם מכר פרי של שביעית וקיבל דמים בעדו – נכנסו הדמים תחתיו בקדושת שביעית[1].

הפרי עצמו קדוש לעולם

על אף שעל ידי המכירה, נתפסת הקדושה שבפרי בכסף, מכל מקום גם הפרי עצמו נשאר קדוש כשהיה. ויש לנהוג בו ככל דיני פירות שביעית. כך דרשו חכמים מלשון הכתוב "קדש תהיה לכם", תהיה – בהווייתה תהיה. כלומר: לא תשתנה מקדושתה גם לאחר שהחליפוה בדמים.

מה מותר לעשות בדמי שביעית

דמי שביעית, מותר לקנות בהם דברי מאכל, גם דברי מאכל שאין בהם קדושת שביעית כגון בשר, גבינה או פירות מחו"ל. כשקונים בהם דברי מאכל, עוברת הקדושה מן הכסף למאכלים, ויש לנהוג במאכלים בקדושת שביעית.

אסור לקנות בדמי שביעית בגדים, כלים וספרים, וכן שאר חפצים שאינם משמשים לאחד השימושים שהותרו בפירות שביעית. (אכילה, שתיה, סיכת הגוף, ריח ושמן למאור).

דמי שביעית

אם קנה פירות שביעית ושילם בעדם בכסף, הכסף נקרא 'דמי שביעית', וחלה בו קדושת שביעית וכדלהלן.

מכל מקום גם הפרי עצמו נשאר קדוש כשהיה. ויש לנהוג בו ככל דיני פירות שביעית [2]. 

דיני דמי שביעית

אסור לקנות בדמי שביעית בגדים וכלים, וכן שאר דברים שאינם משמשים לאחד השימושים שהותרו בפירות שביעית.

וכן אסור לפרוע בהם חוב שאסור לפורעו בפירות שביעית, שדמי שביעית דינם כפירות שביעית, ואסור לסחור בהם[3].

עבר וקנה, או עבר ופרע חוב

עבר וקנה בדמי שביעית בגדים וכלים וכדומה, או שעבר ופרע בהם חוב, עליו לקחת פירות או דברי מאכל אחרים שאינם קדושים בקדשת שביעית, בשווי דמי השביעית שהוציא שלא כדין, ולאכול אותם בקדושת שביעית[4].

השימוש המותר בדמי שביעית

בדמי שביעית יש להשתמש לקניית דברי מאכל ומשקה, ויש לנהוג קדושת שביעית באותם המאכלים שקונה[5].

לאחר שקנה מאכלים או פירות של חולין בדמי השביעית, פוקעת הקדושה מן הכסף ועוברת למאכלים ולפירות. ומעתה ניתן להשתמש בכסף לכל חפצו.

וכן אם מכר את הפרי שקנה בדמי השביעית, פוקעת הקדושה מהפרי ועוברת לדמים ששולמו עבורו, ומעתה יכול להשתמש בפרי לכל דבר שירצה[6].

כללו של דבר: הפרי המקורי של השביעית – נשאר לעולם בקדושתו. אך הכסף או הפירות שנתפסו בתור 'דמי שביעית', אם מחליפים אותם בכסף או במאכל אחר – פוקעת הקדושה מהם ועוברת אל הכסף או אל המאכל האחר.

ביעור דמי שביעית

דמי שביעית חייבים בביעור ויש להפקירם כשמגיע זמן הביעור שלהם[7]. וזמן ביעורם הוא בזמן שכלה מן השדה אותו מין שעבורו ניתנו כתמורה ובגללו התקדשו[8]. ויש אומרים שלעולם זמן ביעורם הוא בראש השנה של שמינית. אם לא הפקיר את דמי השביעית בזמן הביעור, נאסרו לעולם ולא ניתן לחללם על מעות אחרות. ויש אומרים שאם לא התבערו בשוגג, יפקירם מיד ומותרים[9].

באלו אופנים לא חלה על הכסף קדושת דמי שביעית

קדושת דמי שביעית חלה על הכסף, אם הוא ניתן בתמורה לפירות. אמנם כשאינו ניתן בעד הפירות, לא חלה בו קדושת דמי שביעית. ולכן אם קונה פירות שביעית בהקפה, או בהבלעה, לא חלה קדושת דמי שביעית על הכסף, וכמו שנבאר:

קניה בהקפה

אם הקונה אינו משלם מיד על הפירות, אלא המוכר רושם אצלו חוב, והקונה משלם לו מאוחר יותר, לא חלה קדושה בכסף. והטעם, שבאופן זה הכסף אינו ניתן בעד הפירות, אלא בתורת פירעון החוב[10].

תשלום בצ'ק או בכרטיס אשראי נחשב גם הוא לתשלום בהקפה.

קניה בהבלעה

אם קונה ביחד עם פירות השביעית דברים נוספים, שאינם קדושים בקדושת שביעית, יכול להתנות עם המוכר שישלם לו על המוצר שאינו קדוש סכום גבוה יותר, ואילו את הפירות הקדושים יתן לו המוכר במתנה.

גם באופן זה אין הכסף נחשב לדמי שביעית לפי שהוא לא ניתן בעד הפירות הקדושים אלא בעד המוצר האחר.

לדוגמה: הקונה אתרוג של שביעית, יכול לקנות עמו גם לולב ולהבליע את מחיר האתרוג בלולב. אם מחיר האתרוג הוא מאתים שקל ומחיר הלולב הוא חמישים שקל, יוכל להתנות עם המוכר שישלם עבור הלולב מאתים וחמישים שקל, ואת האתרוג יקבל במתנה. באופן כזה לא ניתפס הכסף בקדושת שביעית, לפי שכל הסכום כולו שולם בעד הלולב, שאין בו קדושת שביעית[11].

במה ניתן להבליע

ניתן להבליע רק בדבר שנהוג לשלם עבורו, כגון פרי או מוצר אחר, אך אי אפשר להבליע את פירות השביעית באריזה שלהם, בשקית ניילון וכדומה. והטעם, שהרי ברור לכל שאינו משלם בעד האריזה או בעד השקית, ובוודאי משלם בעד פירות השביעית.

קניה עם חשבונית

כמו כן, אם המוכר מוציא חשבונית על הקניה, ובחשבונית מפורטים פירות השביעית ומחירם, אין מכירה זו נחשבת כמכירה בהבלעה, שהרי החשבונית מראה שהוא משלם בעד פירות השביעית.

מסירת דמי שביעית לחשוד

אסרו חכמים למסור דמי שביעית למי שחשוד להשתמש בהם שלא כדין.

לפיכך אסור לקנות במזומן פירות של שביעית ממי שאינו נזהר בדיני השמיטה. שהרי הכסף שמשלם לו נתפס בקדושת דמי שביעית, והמוכר חשוד שלא יזהר בקדושתו.

קניה בחנויות

המקבל כסף כעודף בחנות, שלא ברור שיש בה דמי שביעית, או מאדם פרטי, אינו צריך לחוש שמעות אלו הם דמי שביעית, משום שרוב המעות בשוק הינם חולין.אך הקונה בחנויות בהן מוכרים פירות וירקות בשביעית וברור שיש בהן גם דמי שביעית, כגון אם קונה בחנות שמוכרים בה פירות וירקות מ"היתר מכירה" או אם הוא נוהג קדושה ב"פירות נכרי" וקונה בחנות בה מוכרים פירות וירקות מנכרי ולא כל הלקוחות קונים בשליחות, יש לחוש שהמעות שמקבל כעודף הינם קדושים בקדושת שביעית וצריך לנהוג בהם כדמי שביעית.

לכן אם רוצה שהעודף שיקבל יהיה חולין, עליו לומר למוכר בעת נתינת הכסף, שהכסף שנותן לו יהיה תמורת העודף, וכך החלפת הכסף בעודף תיחשב לחילול דמי השביעית על המעות ששילם והמעות שיקבל יהיו חולין.

אמנם עצה זו לא מועילה במעות שעבר כבר זמן הביעור שלהם.

לכן העצה היעוצה בקנייה במקומות כאלו, היא לשלם במדויק או באשראי בלבד [12] .

הנוהג קדושת שביעית בפירות נכרי וקונה בחנויות בהן מוכרים פירות נכרי רק בשליחות, או הקונה בחנות שמחלקים בה פירות מאוצר בית דין, אינו צריך לחוש שהמעות שמקבל קדושים בקדושת שביעית, משום שהמעות לא ניתנו תמורת הפירות והירקות, אלא תמורת הטירחה או תמורת המעות שהוציא בעל החנות לשלם לנכרי. [בחנויות המפוקחות על ידי 'כשרות למהדרין', השליחות נעשית על ידי מערכת הכשרות כבית דין, ןלפיכך הכסף המשולם בהן אינו נחשב דמי שביעית ואין צורך לחוש בעודף לדמי שביעית כלל].

 [1]קידושין נח ע"א.

[2] משפטי ארץ פרק יב סעיף ח.

[3] משפטי ארץ פרק יב סעיפים יג,יד

[4] משפטי ארץ פרק יב סעיפים יג,יד

[5] משפטי ארץ פרק יב סעיף ח.

[6] משפטי ארץ פרק יב סעיפים ט,יג.

[7] משפטי ארץ פרק לא סעיף ו.

[8] משפטי ארץ פרק לג סעיף ו.

[9] משפטי ארץ פרק לב סעיפים ג, ט.

[10] משפטי ארץ פרק יב סעיף י.

[11] משפטי ארץ פרק יב סעיף יא.

[12] משפטי ארץ פרק יט סעיפים יז,יח.