הרב יוסף אפרתי – ראש בית המדרש
מה ששאל כת"ר במה שנהוג כיום כפי הכרעת מרן החזו"א זצוק"ל שלא נותנים מעשר ראשון ללוי האם הוה חסרון בדין לכם לענין מצה ואתרוג. כבר כתבנו בענין זה בספרי ישא יוסף (ח"א סימן פו אות ג) והיות שכת"ר ועוד ת"ח העירו בדברים שבנו לשנות פרק זה.
א. הנה מה שכיום אין נותנים מע"ר ללוי הוא משני טעמים, או משום שיש ריעותא בחזקת הלווים ואין לנו כהן ולוי ודאי. (ועי' מה שהביא החזו"א שביעית סי' ה ס"ק ד מהש"ך בשם מהרי"ל, ומה שפי' בדבריו יש לדון בזה ואכ"מ ודו"ק). או כפי שהכריע שם החזו"א (ס"ק יב והובא בתשו' הנ"ל) דאע"ג שנותנים ה' סלעים לכהן בפדה"ב ומברכים על הפדיון, וכן מברכים על נשיאת כפים, הרי מחמת שמא יתרבו הכהנים והלויים העולים עפ"י עצמן אפשר דאין חיוב לתת מע"ר ללוי. ומש"כ בספרו בלשון "אפשר" כבר ציין מורנו הגרח"ק בד"א (תרומות פ"ו צהה"ל אות עה, עז) דכך הורה החזו"א לנהוג וכמו שנדפס בקונטרס הל' תרו"מ לר"ז שפירא זצ"ל הלכה למעשה.
וכבר הבאנו שמרן רבינו שליט"א ציין בכ"י על גליון ספר החזו"א שלו את דברי המהרי"ט (סי' פה) שהתריע ע"כ "היאך מתירים לעצמן להחזיק במע"ר שהוא ללוי ולכהן ויש בו משום גזל השבט, ומורגליא בפי ההמון שאומרים לכהן הבה ראי' שאתה כהן וכן לוי, וזה טעות שהכהן והלוי בחזקתן הן עומדין".
והנה לדעת המהרי"ט חייבים לתת המע"ר ללוי משום שעומד בחזקתו וכל שלא נתן לו המע"ר גזל הוא בידו ולא הוה לכם. אלא דכאמור המנהג כיום שלא נותנים מע"ר ללוי ויש לדון אי הוה חסרון בדין לכם.
ולפי הטעם הראשון שהבאנו שלא נותנים ללווים מע"ר משום דאינם בחזקתם, יתכן לומר דאין בזה חסרון של לכם דהרי אין לו למי לתת את המתנות, ובכגון דא לא חייבוהו לתת ושפיר הוי שלו [ולא דמי לממון שאין לו תובעים דשם חייב ליתן למאן דהוא, רק דיכול לסלק מעליו כ"א בטענה שיתן לאחר].
אמנם לפי הטעם השני שהבאנו מהחזו"א דהוה כעין תקנה שלא יתנו ללוים מע"ר למרות שהם בחזקתם כדי שלא יתרבו העולים בשקר, הרי כל שיש במצה או באתרוג מע"ר לא הוה לכם, משום דבודאי זה שייך ללוי רק שתקנו שלא יתן לו.
ואכן כך מובא בדרך אמונה (צהה"ל שם) שחשש החזו"א שלא יהיה המע"ר בתוך המצה או בתוך האתרוג מכיון שאם יתברר מי הלוי יצטרך ליתן לו "אין זה שלכם" (וראה עוד שם בהה"ל ד"ה כהני חזקה).
ומזה שנים רבות שמעתי ממרן רבינו שליט"א לעיין בדברי החמדת שלמה (או"ח סי' א) דכתב שם (בד"ה ואפשר) דמתנות כהונה שהן ממון שאין לו תובעים (ואפי' במכירי כהונה) כל זמן שלא באו ליד כהן והם עדיין ברשות הבעלים, הרי הם ממון בעלים גמור וכשלו דמי. ועי"ש דכ"כ גם לשי' הרמב"ם דתקפו כהן אין מוציאים מידו. ולפ"ז פשוט דאין חסרון של לכם במצה או אתרוג שמעורב בהם מעשר ראשון – כל שאינו מחוייב לתת.
(וכשזכיתי כעת (התשע"א) לדון שוב בענין קדם מרן שליט"א ציין מרן שליט"א דבשו"ת הרי"ם (או"ח סי' ה) פליג עליו וסובר דהבעלות של הישראל בספק מתנו"כ גריעא טפי מבעלותו בספק ממון, היפך סברת החמדת שלמה עי"ש).
והנה כפי המבואר בדברי החזו"א הרי אם הישראל יתן המע"ר ללוי, ודאי שיחשב ממון הלוי ויוכל לצאת בזה י"ח מצה ואתרוג דהרי הלווים בחזקתן רק שתקנו שלא ליתן להם. ואכן כך נוהגים בכמה וועדות כשרות, שבחיטים למצות ואתרוגים לסוכות נותנים את המע"ר ללוי וקונים ממנו בחזרה. ושמעתי ממרן רבינו שליט"א דשפיר ניתן לעשות כן ואז אין כאן חסרון של לכם, שהרי הלוי זכה בזה, וכך גם הביא בספר דרך אמונה (בביה"ל הנ"ל) ששמע כן בשם החזו"א.
אמנם בספר זכרון שאול (מעשרות, והוב"ד בקיצור בד"א בבהה"ל הנ"ל) כתב "ולענין דין לכם חשש החזו"א שמי שזכה במע"ר מדין נתינה אין זה לכם". [ועי' בהה"ל שם שכתב מורנו הגרח"ק שהגר"ש מעיד כן מהחזו"א].
וביאור הדברים כפי שנראה מדבריו שם דנקט בדברי החזו"א דאחרי שתקנו שלא ליתן להלווים את המע"ר הרי שחז"ל הפקיעו מהם את המתנות וא"כ אין להם בהם זכות כלל ואינם שלהם, וגם אם יתנו להם לא חשיב לכם.
[אמנם לכאורה הי' אפשר ללמוד בדברי מרן החזו"א בספרו בדרך אחרת, שאכן הלוים הם בחזקתם אלא שתיקנו שלא ליתן להם – ואם כן כאשר הלוי קיבל את המתנה שפיר הוי שלו, וכפי הנראה היו שהבינו כך ממרן החזו"א וכמו שהביא הגרח"ק].
ב. והנה כתבנו שם (בתשו' הנז"ל) להחמיר יותר בשנת מעשר עני – בתוצרת שמעורב בה מעשר עני (למעשה, באתרוג ובחיטה מדובר בשנה רביעית ושביעית כי התוצרת של שנה ג' ושנה ו' מגיעים שנה לאחר מכן ובמרור מדובר בפסח של שנה שלישית ושישית). וכת"ר תמה על הסברא שבמעשר עני יש מקום לחומרא יתירה – וכבר ציינו (בתשובה הנז"ל) כי מורנו הגרח"ק (בצהה"ל ס"ק עז) כתב "וכ"ש המעשר עני" – וטעם הדבר פשוט הוא, דבמעשר עני ודאי אין שום היתר שלא ליתנו לעניים, וא"כ אם מעורב במצה או באתרוג חלק המעשר עני הרי דצריך לחשוש דהוה חסרון של לכם. ואפי' בספק טבל יתכן ויש לחמיר ליתן המע"ע לעניים משום הדין של "צדק משלך ותן לו".
ואכן שמעתי ממרן רבינו שליט"א דגם בספק טבל יש לחשוש משום דין לכם כשלא נתנו המע"ע לעניים.
והנה לדאבון לב ישנם וועדות הכשרות שלא נותנים מע"ע לעניים וא"כ יתכן ומעורב במצה ובמרור או באתרוג מע"ע ואף שבכה"ג בכל השנה מדיני ממונות נפסק ע"י רבותינו שפטורים מנתינה – בכל אופן חשש מרן שליט"א שאין בזה לכם (מדין צדק משלך וגו').
אולם בתוצרת שנרכשה ממקומות שתחת השגחת ועדי כשרות שנוהגים לקבוע המעשרות בכל פרי ופרי (כדי להינצל מבעיות של הפרשה מפטור על החיוב) הרי וודאי שיש בתוצרת תערובת של מעשר עני ואז ודאי בכמות של המע"ע אין חשיב לכם (אולם לכאורה יתכן ואם יאכל כזית ועשירית יצא).
לעומת זאת באותם ועדות כשרות שמקנות המעשר לעני וקונים ממנו את המעשר עני אפילו בפחות משויו (כמו שביארנו בכמה מקומות) הורה מרן שליט"א שבתוצרת זו חשיב לכם ויכול לצאת בה יד"ח מצה ומרור בפסח ואתרוג לברכה בחג הסוכות.
