תגיות קשורות

שאלה

לאורך שביל הגישה לבנין שלנו, צומחת גדר חיה. במשך הזמן מתארכים ענפיה והם מפריעים לעוברים ושבים. האם מותר לגזום בשנת השמיטה את הענפים שמפריעים למעבר?

תשובה

מכיון שכוונתו היא רק לסלק את הענפים המפריעים ולא להשבחת האילן, מותר לגזום אותם בשביעית. ורשאי לגזום אותם כדרכו, אבל יגזום רק את הענפים המפריעים למעבר.

מותר גם לשכור גנן שיעשה זאת, אבל אם הגוזם הוא גנן מקצועי, עליו לשנות מדרך הקציצה והזמירה הנהוגה בכללי הגיזום המקצועיים.

הרחבה

בתשובה זו, ובביאורים שם הבאנו שנחלקו הפוסקים האם מותר לגזום גדר חיה כדי לשמור על צורתה החיצונית, והבאנו שיש פוסקים שמקילים בזה אך דעת הרבה פוסקים להחמיר.

אולם בנידון דידן, שאינו גוזם אלא את הענפים המפריעים למעבר, הדבר מותר לדברי הכל. דבודאי אין כוונתו כלל לתועלת האילן אלא רק לתועלת העוברים והשבים, ואף ניכר היטב שאינו גוזם לתועלת והשבחת הצמיחה, ואין קציצה זו חשובה מלאכה כלל.

וכן יש ללמוד מדברי הר”ש סיריליאו על האמור בירושלמי (שביעית פרק ב הלכה ג): “אין מגזמין אבל נוטל הוא את הרואה”, ופירש הרש”ס: “נראה בעיני דהיינו הרואה לרשות הרבים, ומשום דמזיקין, דתנן בסוף פרק לא יחפור: אילן שהוא נוטה לרה”ר קוצץ, כדי שיהא עובר גמל ברוכבו. ולהכי לא מחזי עבודה באילן”. מבואר, שכל שקוצץ כדי לסלק את ההיזק מן הדרך, אינו נראה כעבודה בקרקע.

ויעוין בפני משה (שם) שפירש קצת באופן אחר, אך גם מפירושו עולה שאם אינו קוטם את כל ראשי הנטיעות, אין זו עבודה האסורה.

ואמנם שיש שפירשו את דברי הירושלמי באופן אחר, ולדבריהם אין ראיה מן הירושלמי לנידון דידן. אך מכל מקום נראה דלדינא כו”ע מודים, דבאופן כזה שאינו גוזם אלא את הענפים שמפריעים להילוך, וגם אינו גוזם בדקדוק הדרוש לזמירה, הדבר מותר.

וכן מובא בספר ארחות רבינו (חלק ב עמ’ שנה), שמעשה היה בשנת השמיטה תשי”ב, בעץ דקל שענפיו הפריעו למעבר בסמוך לבית מדרשו של החזו”א, וכמו כן בחצר בית החזו”א היתה גדר חיה שענפיה הפריעו לנכנסים והיוצאים מן הבית, ושאלו לחזו”א האם מותר להורות לגנן לקצוץ את הענפים המפריעים והורה להיתר. למחרת היום מחה אחד מגדולי התורה על שחתכו את הענפים, וטען שעשו שלא כדין, אבל החזו”א אמר לו שהוא בעצמו הורה להם להיתר, עיי”ש.

וכן כתב בדרך אמונה (שמיטה פרק א ציון ההלכה ס”ק רפג) שהחזו”א התיר לקצוץ ענפים שמפריעים למעבר האנשים.

וכשם שרשאי לקצוץ ענפים אלו בעצמו, כך רשאי לשכור גנן מקצועי שיעשה זאת.

וכתב בספר משפטי ארץ – שביעית (פרק ד סעיף כו) שאם הקוצץ אינו גנן, ואינו בקי בגיזום וזמירת עצים, רשאי לגזום כדרכו, דכשעושה כדרכו אינו עושה לפי דקדוק הזמירה לצורך השבחת העץ. אבל אם הקוצץ הוא גנן מקצועי שיודע את כללי הגיזום והזמירה, צריך לשנות ולגזום באופן שאינו מטיב לעץ, וכגון שיגזום רק מצדו האחד של העץ וכיוצא בזה.

וכתב כן על פי דברי החזו”א (שביעית סימן יט, הובאו לעיל בתשובה ב), שאף הקוצץ מפני שצריך לעצים אינו רשאי לקצוץ אלא באופן שאינו עושה ‘בדקדוק הזמירה’. והוא הדין בענייננו, על אף שכוונתו רק לסלק מכשול, מכל מקום צריך שלא יעשה כדרך הזמירה המדויקת המטיבה לאילן.