ברכת האילנות על עצים האסורים משום ערלה

שאלה

האם מותר לברך ברכת האילנות על עץ שהוא עדיין בשנות ערלה?

תשובה

יש מהפוסקים שחששו לברך על עצי ערלה ברכת האילנות, לכן לכתחילה יש לברך על עצים שאינם ערלה ואם אין לו יכול לברך.

הרחבה

בהגהותיו לשו"ע או"ח סימן רכ"ו כתב הגאון רבי עקיבא איגר"אם האילנות תוך ג' שנים לנטיעתן אני מסתפק אם יברך כיון דאי אפשר ליהנות מפריה".

גם בשו”ת דברי מלכיאל (ח”ג, סימן ב) כתב שאין לברך על עצי ערלה כיוון שאסור לאכול את פירותיהם. ומדייק זאת מלשון הברכה – “להתנאות בהם”, שיש לברך רק על אילן שאפשר ליהנות ממנו. וכך פוסק גם כף החיים (רכ”ו, ס”ק יא)
מאידך, הגאון רבי יוסף חיים מבגדד כתב בספרו רב פעלים (ח"ג או"ח סימן ט) שיכול לברך על אילנות שהם בתוך ג' שנות ערלה שהרי אילנות אלו עומדים ליהנות בהם בני אדם אחרי שיעברו שנות ערלה.
גם הגאון מטשעבין רבי דב בעריש וויידינפלד זצ"ל בספרו דובב מישרים (ח"ג סימן ה)כתב שאפשר לברך ברכת האילנות על אילנות ערלה, כיון שעיקר הברכה באה על הבריאה בכללה שנבראו אילנות ופירות טובים להנות בהם בני אדם, ולא על עץ זה. והוסיף לזה ראיה יפה, ממה שמצינו בגמרא (ב"ק סט ע"א) שבשנת השמיטה היו מציינים על האילנות שהם ערלה, מכיוון שהפירות הם הפקר ועלול אדם לקוטפם וחלילה להיכשל, אך בשאר השנים לא צריך לציין את עצי הערלה כיון שאסור ללקוט מהם, ומי שלוקט הרי הוא עובר בגזל, ואומרים "הלעיטהו לרשע וימות".
והקשה הגאון מטשעבין אם נאמר שאסור לברך ברכת האילנות על אילנות של ערלה, מדוע לא היו מציינים כל השנים את האילנות שהן ערלה כדי שלא יבואו לברך עליהם ברכת האילנות? ומזה רצה להביא ראיה שאפשר לברך ברכת האילנות על עצי ערלה. (הן אמנם שבמהדורות החדשות של השו"ת הביאו מכתב כת"י מהמחבר שדחה ראיה זו עיי"ש)

וכן מטו גם משמיה דהגרש"ז אוירבעך זצ"ל (הליכות שלמה, תפילה, כ”ג, הערה 120).

ויעוין בספר ישא יוסף (ח"ב סימן נה) שכתב שלכתחילה נהג הגרי"ש אלישיב זצ"ל כדברי הרעק"א והדברי מלכיאל שלא לברך על אילנות שהם בשנות ערלה אף שלדעתו מעיקר הדין מותר לברך על אילן בשנות ערלה שהרי מברכים על פריחת האילנות ולא על אילנות אלו בדווקא. על כן יש להשתדל לכתחילה לחפש אילנות שאינם ערלה בודאי לברך עליהם.