במכתב המתפרסם בבמה זו מאת רבי יוסף יקותיאל אפרתי שליט"א, ראש בית המדרש להלכה בהתישבות, עולות ומתבארות הלכה למעשה הוראותיהם של מרנן הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי זצוק"ל אודות השאלה האם מברכים ברכת האילנות על עצים מורכבים, וברכת שהחיינו – על פירותיהם.

בעניין ברכת שהחיינו וברכת האילנות בעצים מורכבים1

ברכת שהחיינו על פירות מורכבים

מדברי בעל הלכות קטנות (ח"א סימן ס) שהובאו בדברי רבותינו האחרונים, למדנו שאין לברך שהחיינו על פירות מורכבים שנוצרו נגד רצון הבורא, הגם שמברכים עליהם ברכת הנהנין (אפשר דמחלוקתם האם ברכת שהחיינו הינה ברכת השבח או שאף ברכת הנהנין).

אף הביאור הלכה (סימן רכ"ה סעיף ג ד"ה פרי חדש) הזכיר דבריו, אלא שציין גם למה שכתב בשו"ת שאילת יעבץ (ח"א סי' סג).

ובכף החיים (סימן רכ"ה ס"ק כו) הביא מהחסד לאלפים (שם אות יז) שמנהג ירושלים לברך, אמנם הוא גופא הכף החיים כתב דלא ראה שמברכים.

ובענין זה כתב גם בשדי חמד ח"ד (מערכת ברכות ס"ב אות ז ד"ה הרואה) והביא מספר יפה ללב (סימן רכה אות יב) שכתב: "ובירושלים מברכין שהחיינו על פירות המורכבין, והיכא דנהוג נהוג".

ומרן רבנו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ס"ל דמחמת מחלוקת זו הו"ל ספק ברכות, וכמו שהובא בישא יוסף (ח"ג, או"ח ח"ב סי' נג' אות ד'). אמנם שם הועלתה סברא לחלק בין אם מברך שהחיינו על ראיית פרי מורכב – שכל "הנאתו" היא בראייה, שאז לא יברך על דבר שנעשה באיסור, לבין אם מברך ברכת שהחיינו על אכילת פרי מורכב, שכיוון שמברך ברכת הנהנין יכול לברך גם שהחיינו – שזכה באכילתו.

אולם, להלכה הובא שם הוראת מרן רבנו הגריש"א זצוק"ל שראוי שלא לברך, ולא להיכנס לספק ברכות.

ובשו"ת אגרות משה ח"ד (או"ח ח"ב סי' נח בסוף התשובה) נסתפק בזה. וצד הספק הוא: "דאולי כיון שפרי זה בא ע"י איסור לא שייך לברך שהחיינו לראות פרי זה, שהוא נדמה כמברכין שזכינו לראות שאיכא עוברי עבירה וכו'. מ"מ לברך שהחיינו שהוא לשמוח על שאיכא פרי זה שבא ע"י עבירה, אולי לא נאה לברך על זה, ולכן טוב לאכול אותם עם עוד פרי חדש ולברך על אותו פרי".

גם בשו"ת רב פעלים (ח"ב או"ח סי' לו) כתב דאין לברך, וראה עוד בבן איש חי (שנה ראשונה, פרשת ראה סעיף יא): "על פרי שקורין נומ"י ופרי שקורין גרטקא"ל בדין הוא שצריך לברך שהחיינו, שהם מתחדשים משנה לשנה וכו'. אך נהגו פה עירנו, דאין מברכים עליהם שהחיינו, ושמעתי שגם באר"י תוב"ב לא נהגו לברך, וברכת שהחיינו תלויה במנהג".

פרי 'נומ"י' הוא לימון מתוק, ו'גרטקאל' – הוא התפוז, אלא שיש לעיין בטעם הדבר שלא בירכו – האם הוא מחמת איסור הרכבה (אף שהורכב ע"י גוי) או מחמת טעם אחר.

והנה בהרכבת פרי הדר שרובו נעשה בהרכבת מין אחד על מין אחר ממיני ההדרים, הסתפק בזה מרן החזו"א האם חשיבי מין אחד, ונשאר בצ"ע (כלאים ג ס"ק ז).

ובהגיע שאלת ההרכבות בהדרים למשקים השייכים ליראי ד' – הורה שאם נטעם גוי מותר לקיימם [ואם הסיבה שלא נהגו לברך בבגדד על פירות אלו הינה מחמת האיסור, יש לדון האם הכריעו שדבר זה ודאי אינו מין במינו, וראה להלן].

הוראה למעשה בברכת שהחיינו על פירות מורכבים

ומשום כך שאלתי לה"כ מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א (זצוק"ל) שאלה זו, האם לברך שהחיינו על פירות הדר אלו, והשיב דגם בספק הרכבה באיסור אין לברך שהחיינו.

והנה, כידוע, דעת מרן הגרח"ק היתה דאפשר לברך שהחיינו על פרי מורכב, כי נקט שמלשון המ"ב בביה"ל (שם) משמע דפסק כשאילת יעבץ דאפשר לברך אם גדל באיסור, ראה מ"ש מפיו בספר "מעשה חמד" (עמ' ש, אות יג), וראה שונה הלכות (סי' רכה ס"ד).

וצריך לומר שתשובתו לאסור בספק מורכב באיסור הינה בדעת מרן הגרי"ש, שלדעתו אין לברך על פרי הנוצר בהרכבת איסור, וה"ה דאין לברך על פרי הנולד בספק איסור.

ולפי זה לענ"ד בפירות האילן ניתן לברך שהחיינו רק על: אנונה, אפרסמון, גויאבה, ליצ'י, מנגו, ענבים, פיג'ואה, פיטאיה, פפאיה, צבר, קיווי, תאנה, רימון, תמר, תפוח [בתפוח יש לעיין הואיל והוא מצוי כל השנה מקירור מבוקר ראה אגר"מ ח"ה (או"ח ח"ג סי' לד)].  

ואולי הוא הדין גם במשמש, בשזיף ובשסק – שנראה כי רובם אינו מורכב.

 לוח ברכת שהחיינו בפירות השונים

ברכת האילנות בעצים מורכבים

בענין ברכת האילנות על עץ מורכב, היו מגדולי האחרונים דס"ל לחלק בינה לבין ברכת שהחיינו. ופסקו דאף דאין מברכים שהחיינו אפשר לברך ברכת האילנות.

ושני טעמים לדבר, האחד שברכת האילנות הינה על יצירת האילן וכלשון הגרצ"ה לוין – אב"ד ברלין שהברכה "יען ה' יתעלה ברא זאת הטבע שיצא זאת הרכבה" משא"כ ברכת שהחיינו שיש בה ברכה ושמחה על מה שנעשה באיסור. ועוד טעם שברכת שהחיינו הינה רשות [וראה לשון הבן איש חי שהוא מנהגא].

אמנם בשו"ת ישא יוסף (ח"ז, או"ח ח"ד עמ' עז ס"ק י) הבאנו את דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל דעל עץ מורכב אין כדאי לברך כיון שנתעביד בו עבירה. והוסיף מרן שיש צד שגם עץ שהורכב וגדל אצל גוי אף אם נימא שלא נתעבדה בו עבירה [עיין רמב"ם (פ"י הלכה ו מהלכות מלכים) שבן נח אסור בהרכבת אילן, וראה במשל"מ (כלאים פ"א ה"ו) ובהגהות הגר"א (סי' רצה סק"ד), אולם בש"ך (יו"ד סי' רצז ס"ק ג) ס"ל דבן נח אינו אסור בהרכבת אילן] אין כדאי לברך, משום שמהות העץ הזה גדל שלא ברצון התוה"ק.

הוראה למעשה בברכת האילנות בעצים מורכבים

לפי דברינו אלו אף ברכת האילנות אין לברך אלא באילנות שהוזכרו לעיל.

רבי יוסף יקותיאל אפרתי שליט"א
ראש בית המדרש


  1. המכתב דלהלן – נכתב בזמנו למשתתפי שיעור שביקשו לידע הלכה למעשה, אם לברך שהחיינו על פרי
    מורכב, עתה בשנת תשפ“ד נוספו כמה הערות במכתב. ↩︎