שאלה
בשיעור על מעלת הפרשת חלה שמעתי שגם כיום יש לאשה לעשות את החלות בבית לכבוד שבת ולא לקנות מהמאפיה? רציתי לדעת עד כמה יש להתאמץ בזה? האם זו הלכה או הידור בלבד?
תשובה
מנהגן של ישראל ללוש שיעור חלה בערב שבת לעשות מהם את החלות לשבת ואין לשנות, אולם אם מתענג על החלה הקנויה יותר מאשר החלה האפויה בבית רשאי לקנותה.
ביאורים
כתב הרמ"א (הלכות שבת סימן רמב) "נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית, לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויו"ט, (סמך ממרדכי ריש מסכת ר"ה), והוא מכבוד שבת ויו"ט, ואין לשנות".
ובביאור הלכה שם מוסיף "ויש לזה רמז בכתוב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו את אשר תאפו אפו וגו' משמע דיש לאפות בע"ש להכין לשבת גם בזמן הגמרא היה מנהג קבוע לזה כמו שהביא המ"א ובעו"ה היום התחילו איזה נשים להשבית המנהג ההוא ולוקחין מן האופה ולאו שפיר עבדי דמקטינים בזה כבוד שבת"
ולגבי שיעור חלה כתב שם במשנה ברורה "היינו מלבד שהלישה והאפיה הוא מכלל כבוד שבת ויו"ט כמו שמסיים לבסוף עוד יש בזה טעם כדי לקיים מצות חלה לפי שאיבדה את אדה"ר שהיה חלתו של עולם שנברא בע"ש".
וכן הוא בש"ך (יורה דעה סימן שכד ס"ק כה) "ומ"מ נהגו הנשים להדר בכל ע"ש אחר שיעור חלה"
הבן איש חי (תורה לשמה סימן קלז) הביא מבאור רש"י במנחות פז ע"ב ששקילת לחם נאמר בקללות "והשיבו לחמכם במשקל" נמצא יש שורש לדברי החכם שהלחם הנשקל במשקל גריע משום דבקללה כתיב והשיבו לחמכם במשקל. "ומכאן אתה למד דאותם בעלי בתים שיש לאל ידם לעשות עיסה בביתם ולאפות אותה ללחמי שבת ועכ"ז מחמת עצלותם אינם עושים כן אלא קונים לחם אפוי מן השוק מנחתום ישראל הנה מלבד שבזה מפסידים מצות חלה היקרה שאין מקיימים הם בעצמם המצוה אלא גם יש להם גרעון זה שיביאו לחמם במשקל כי הנחתום שוקל ונותן להם משא"כ אותם שטורחים לכבוד שבת ועושים עיסה בביתם הם מרוויחים מצות חלה שמקיימת האשה בעלת הבית היא בעצמה וכו' וגם עוד דפלטי מהך דמשקל ועליהם תבוא ברכת טוב כמ"ש להניח ברכה אל ביתך".
כאשר אינו צריך שיעור חלה, האם עדיף להכין פעם אחת שיעור חלה או בכל שבוע שיעור קטן. לכאורה מדברי הרמ"א נראה דעיקר הטעם הוא משום כבוד שבת וע"כ עדיף בכל שבוע שיעור קטן. ודנו בזה פוסקי זמננו.
ובספרי המלקטים מציינים לדברי הגרי"ש אלישיב שהיות ועיקר התקנה היא משום כובד השבת היינו שבזה הוא מענג את השבת ועל כן כאשר מתענג על החלה הקנויה יותר מהאפויה בבית אינו מחסר בזה את עונג השבת. ומציינים דעת האור לציון שהיות החלות הקנויות מיוחדות הם בצורתן לשבת אין בכך חסרון בכבוד השבת.
ונראה שדבר זה תלוי בביאור דברי הרמ"א שיש בזה משום כבוד שבת שהרי שני דינים יש, האחד כבוד שבת והוא עצם הטרחה וההכנה לשבת והשני עונג שבת שהוא לענגו במיני מאכל עריבים. ודעת הגריש"א שהוא משום עונג שבת וע"כ הדבר תלוי האם מתענג בהם יותר מאשר בחלות הקנויות לכבוד שבת.
