איסור חדש כולל שני איסורים:
א. האיסור לאכול מהתבואה החדשה קודם י"ז בניסן.
ב. איסור קצירת תבואה קודם ט"ז בניסן שהוא זמן הבאת העומר.
א. איסור אכילת חדש
נאמר בתורה (ויקרא כג, יד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו', מפסוק זה למדנו שאסור לאכול מהתבואה החדשה עד יום ט"ז בניסן, איסור זה נקרא איסור חדש. בזמן שבית המקדש היה קיים, קרבן העומר היה מתיר את התבואה החדשה, ובזמן הזה עיצומו של יום מתיר, תקנת רבי יוחנן בן זכאי שלא לאכול תבואה חדשה בארץ ישראל עד ליל י"ז בניסן, ובחו"ל עד ליל י"ח ניסן [שו"ע או"ח סי' תפ"ט סעי' י'].
ולכן בתקופה זו של סוף החורף שעדיין לא הותר איסור חדש מצויים בשווקים גידולי חדש ויש לבדוק את המוצרים האם יש בהם חשש חדש. כמו כן אותם היוצאים לגינות ורוצים לטעום גרעיני חטה ושעורה הצומחים בשיבולי בר אין להם לעשות כן עד י"ז בניסן.
בארץ ישראל שזמן הזריעה הוא בתחילת החורף בדרך כלל אין חשש חדש בתוצרת המקומית [כיון שהקצירה נעשית אחר חודש ניסן וכבר ניתר האיסור מכל התבואה שהשרישה עד ט"ז בניסן], ועיקר החששות באיסור חדש הוא בגידולי חו"ל בחודשי החורף, שהם מהתבואה שנזרעה בחודשי הקיץ [במקומות שזה זמן הזריעה שלהם כגון במדינות דרום אמריקה, או בארצות קרות שיש ב' זריעות בשנה כגון ארה"ב קנדה ורוסיה].
אמנם ישנם מהפוסקים הסבורים שאין בחו"ל איסור חדש, וכן יש אומרים שאין בתבואה של גויים איסור חדש, ועליהם סמכו אותם שלא הקפידו בחשש איסור חדש. אך לדעת השו"ע (יו"ד סי' רצג סעי' ב) איסור חדש נוהג בכל מקום וכן נוהג בתבואה של גויים. וכתב המשנה ברורה (סי' תפ"ט ס"ק מה) וז"ל "מכל מקום כל בעל נפש לא יסמוך על התירים הללו ויחמיר לעצמו בכל מה שאפשר לו, כי להרבה ראשונים הוא איסור דאורייתא בכל גווני". ולכן הדרים בחו"ל או הנוסעים לחו"ל צריכים לבדוק את מאכלם מחשש חדש. יש לציין שהרמ"א ביו"ד סי' רצג סעי' ג' כתב להתיר סתם תבואה לאחר פסח מכח ספק ספיקא, אך היתר זה לא שייך לתבואה הנקצרת בתחילת החורף.
ב. איסור קצירת חדש
איסור נוסף הקיים בתבואה בתקופה זו הוא איסור קצירת תבואה חדשה קודם קצירת העומר דהיינו קציר העומר צריך להיות הקציר הראשון לכל הנקצרים. איסור זה נלמד מהפסוק (ויקרא כג, י) וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן. יש אומרים שאין איסור זה קיים אלא כשהיה קרבן העומר [עי' שפת אמת מנחות ע. ושו"ת שבט הלוי חלק ח' סי' רלא], אמנם מכיון שיש כמה מן האחרונים שכתבו שאיסור קצירת חדש נוהג גם בזמן הזה [שאגת אריה החדשות דיני חדש, והגרצ"פ פרנק מקראי קודש פסח ח"ב סי' סה, וכן מוסרים בשם החזון איש] לכן יש להחמיר בזה.
נשאלנו מגגנים שביקשו מהם לנקות את הגינה לפני פסח וראו שצמחו בגינה שיבולי בר של חיטים או שעורים האם מותר להם לנכש שיבולים אלו. צדדי הספק האם התורה אסרה קצירה דוקא ואילו כאן אין זו פעולה של קצירה אלא פעולת ניכוש ונקיון של עשבי בר, או שכיון שלמעשה הוא קוצרם אסור.
והנה אם אותם שיבולים שצמחו הם שדופות ודלות שאין ראוי להביא מהם את קרבן העומר אין בזה כלל איסור כמבואר ברמב"ם פ"ז מהל' תמידין ומוספין הל' יג שמותר לקצור תבואה משדה בית השלחין שאין ראוי להביא ממנו קרבן העומר. אך אם צמחו שיבולים טובות, כאן השאלה קיימת, ולמעשה יש להתיר שינכשם ביד ולא בחרמש או במגל כיון שבתלישה ביד אין איסור קצירת חדש [עי' ספר מצוות הארץ עמ' עא]
