בבית ההוראה התקבלו לאחרונה מספר שאלות, בעניין חתימת ברכת מעין שלוש על פירות ארץ ישראל. למשל: האם חותמים ‘על פירותיה’ על תמרים המגיעים מאילת? האם חותמים ‘על פרי גפנה’ על יין שיוצר בארץ מענבים שגדלו בחו”ל? כיצד יש לחתום כאשר מערבים יין של ארץ ישראל במיץ ענבים של חו”ל? וכן, מה מברכים על עוגה המכילה קמח מצה המיוצר מחיטים שגדלו בארץ ישראל, האם חותמים ‘על הארץ ועל מחייתה’? ועוד שאלות נוספות.

לתועלת הציבור ריכזנו כאן את עיקרי הדינים הנוגעים לחתימת ברכת מעין שלוש על פירות ארץ ישראל

דיני ברכת מעין שלוש על פירות של ארץ ישראל/חלק ב’

מאמר מתוך דיוור חודש אדר תשפ”א

ז. אכל כזית מפירות ארץ ישראל ואכל גם מפירות חו”ל, יש אומרים שיחתום על הארץ ועל פירותיה[א], ויש אומרים שיחתום על הארץ ועל הפירות[ב].

[א] כך כתב בקצות השולחן (סימן ס בדי השלחן ס”ק ה), שאם אכל חצי כזית מפירות ארץ ישראל וחצי כזית מפירות חו”ל יחתום על הפירות, אך אם אכל שיעור שלם מזה ושיעור שלם מזה נראה לכאורה שיחתום ועל פירותיה ועל הפירות, וסיים שלמעשה צ”ע. ובארחות רבינו (חלק א עמוד פח) הביא את הוראת בעל הקהילות יעקב זצ”ל שאם אכל מפירות חו”ל ומפירות ארץ ישראל יחתום על הארץ ועל פירותיה, משום שזו חתימה חשובה יותר ובכלל מאתים מנה. וכן כתב בספר דרך שיחה (עמוד תקכה) בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל. ועיין בשו”ת דבר יהושע (חלק ב סימן כח) שביאר מילתא בטעמא מדוע לחתום בכהאי גוונא על פירותיה, (ועיין שם גם בחלק ד סימן ט שהשיב לדברי השואל על דבריו).

[ב] כן הורה הגרש”ז אויערבאך (מובא בספר חיכו ממתקים חלק א ברכות עמוד קג) שאם אכל משבעת המינים כזית מארץ ישראל וכזית מחו”ל, מברך על הארץ ועל הפירות. ובטעם הדבר כתב בשו”ת שבט הקהתי (חלק ד סימן סד), שכשמברך ‘על הפירות’, הרי כלולים בזה גם פירות ארץ ישראל, אך אם יאמר ועל פירותיה משמע שמברך רק על פירות ארץ ישראל. וכשם שהמסופק אם הפירות שאכל הן מארץ ישראל או מחו”ל חותם על הפירות, כך גם האוכל כזית מאלו וכזית מאלו חותם על הפירות.
 

ח. פירות שגדלו במקומות שיש ספק האם הם בכלל ארץ ישראל או שהם בכלל חוץ לארץ, יברך עליהם על הארץ ועל הפירות. וכן על היין הבא ממקומות אלו יברך על הארץ ועל פרי הגפן[ג].

[ג] בספר כף החיים (שם ס”ק סא) כתב שאם אוכל בחו”ל פירות שיש ספק האם הם באו מארץ ישראל, הגם שצריך לעשרם מספק, מכל מקום אין לשנות את מטבע הברכה של חו”ל, ויאמר ועל הפירות. ולהלן (ס”ק סב) כתב בשם המור וקציעה שהוא הדין להיפך, האוכל בארץ ישראל פירות שיש ספק האם הם מארץ ישראל או מחו”ל, יאמר ועל פירותיה. והבאנו דבריו לעיל הערה ג. אך בסוף דבריו הביא הכף החיים את דברי האליה רבה (אות יח) שכתב שבין בארץ ובין בחו”ל, כאשר מסופק מהיכן באו הפירות יחתום על הפירות, וכתב שכך כתבו האחרונים וכן עמא דבר. ובשו”ת תשובות והנהגות (חלק ג סימן עה וחלק ד סימן נב) כתב שבמקרה של ספק, יחתום על הארץ ועל פירותיה, ויפסיק מעט ויאמר ‘ועל הפירות ספק’, כדרך שיש אומרים בספק שבנוסח על המחיה ועל הכלכלה, עיי”ש.

ט. פירות שגדלו במקומות שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, נחלקו הפוסקים האם יחתום על הפירות או ועל פירותיה. ונראה שכיום, שאותם המקומות אינם ידועים בבירור, יחתום על הארץ ועל הפירות כדין המסופק[ד].

[ד] מקומות שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, כמו עזה, וכן המקומות שהם צפונית לעכו, כתב הברכי יוסף (ס”ק יא) בשם זקנו החסד לאברהם שיכול לומר על פירותיה. ובכף החיים (שם) כתב שנחלקו בזה חכמי ישראל, הרב המג”ן כתב שיברך על פירותיה, והמהר”ש גרמיזאן והרב פרי הארץ (חלק ג סימן ג) כתבו שיברך על הפירות, וכך היא מסקנת הברכי יוסף. ובשו”ת תשובות והנהגות (חלק ג סימן עה) ביאר צדדי המחלוקת, שיש להסתפק האם דין זה שחותמים ועל פירותיה הוא תלוי בקדושת ארץ ישראל או במעלת ארץ ישראל. אם הוא תלוי בקדושת ארץ ישראל, הרי כיום אין קדושה אלא במקומות שכבשום עולי בבל. אך אם הוא תלוי במעלת ארץ ישראל, גם במקומות שכבשום עולי מצרים ישנה מעלת הארץ ושבח הארץ וחיבתה, והם נחשבים כארץ ישראל לענין סמיכה. וכתב שמדברי הב”ח משמע שהדין תלוי בקדושה, שהב”ח (אורח חיים סימן רח) מבאר נוסח הברכה ‘ונברכך עליה בקדושה ובטהרה’, שקדושת הארץ הנשפע בה מקדושת הארץ העליונה נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה וכו’. ולפי זה נראה שבמקומות שלא כבשום עולי בבל אין לומר ועל פירותיה. ובמסקנתו כתב שבכל הספקות יאמר על פירותיה ויפסיק קצת ויאמר ‘ועל הפירות ספק’, ובזה יוצא ידי שתי הנוסחאות.
אך מכיון שהמקומות שכבשו עולי מצרים ולא עולי בבל מסופקים אצלנו, כלשון החזון איש (סימן ג ס”ק יח): “אין אנו בטוחים אם אפשר לסמוך על מפת הארץ, שלא דקדקו בדברי חז”ל ושמות הערים ומקומותיהן נשתנו, ויש שנמחקו זכרם ובנו על אומדנות”, נראה שאין להכנס לספיקות מחמתם, אלא יאמר ועל הפירות. ועיין לעיל הערה יג מה שהבאנו מתשובות והנהגות. א”צ לעי’ בהע’ יג, הרי בא כאן לחלוק על דברי התשו”ה הנ”ל כפי שמובא בהע’ זו גופא (יד) בסוף הד”ה הקודם
ענבים הגדלים בגולן, כתב בשו”ת דברי יוסף (שווארץ סי יא) שאף שנחלקו הפוסקים אם יש לעבר הירדן המזרחי דין חו”ל או דין ארץ ישראל, מכל מקום יש לחתום על פירותיה, משום שנקוט בידינו שהגולן הוא מארץ סיחון ועוג שהם מכלל ארץ ישראל, ורק על פירות שבאים מסוריא יחתום על הפירות.
 

י. האוכל מפירות חוץ לארץ וטעה וחתם על פירותיה, יצא בדיעבד. וכן אם אכל פירות ארץ ישראל וטעה וחתם על הפירות, יצא בדיעבד[ה].

[ה] בקצות השולחן (ח”ב בדי השלחן סימן ס ס”ק ה) הסתפק במי שאמר ועל פירותיה על פירות חו”ל אם יצא, שאפשר שמכיון שבירך ועל פירותיה של ארץ ישראל ואלו שאכל הם מחו”ל, נמצא שלא בירך עליהם. וכתב שמלשון המגן אברהם (סימן רח ס”ק טז) משמע קצת דיצא בדיעבד, ונשאר בצ”ע. ובשו”ת דבר יהושע (שם) כתב שיצא, וכן כתבו עוד פוסקים.