תגיות קשורות

מתקופה זו של השנה רוב הפירות הגדלים בארץ ומשווקים ברשתות המזון, ובחנויות הפירות והירקות הינם קדושים בקדושת שביעית, אך בניגוד לירקות בהם יש פעמים רבות איסור ספיחין מחד – ומאידך ישנם נכרים המגדלים ירקות כאלו, בפירות האילן לרוב המגדלים הינם יהודים לפיכל הפירות קדושים לכולי עלמא, אך אין בהם איסור ספיחין משום שחז"ל גזרו איסור ספיחין רק על ירקות השדה ולא על פירות האילן.

על אף שהפירות אינם אסורים יש בהם איסור סחורה, לפיכך הורו גדולי ומאורי הדורות לחלקם במסגרת 'אוצר בית דין'.

שאלות ותשובות

ביעור באוצר בי”ד

שאלה:

בביתי ארגז של בקבוקי יין שקניתי מאוצר ב”ד. ברצוני לדעת האם יש חובת ביעור על יבול של אוצר בי”ד?

תשובה:

גם פירות או יין שנקנו מאוצר ב”ד חייבים בביעור, כשאר פירות שביעית שיש לו בביתו. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
לקטוף פירות מפרדס שמטופל על ידי אוצר בי"ד

שאלה:

בשלהי שנת השמיטה יצאתי לאחד מפרדסי האתרוגים, כדי לקטוף לעצמי אתרוג של הפקר. כשהגעתי אל הפרדס, ראיתי פועלים של אוצר בית דין שקוטפים את האתרוגים עבור האוצר. האם מותר לי לקחת מן האתרוגים הללו?

תשובה:

גם הפירות המוחזקים והמטופלים על ידי אוצר בית דין הינם הפקר, ורשאי כל אדם ללקט מהם כפי השיעור שמותר ללקט בשאר שדות הפקר. אך לאחר שכבר נלקטו הפירות ונאספו על ידי בית הדין, אין לקחת מהם ללא רשות. ואדם הלוקח פירות מהאוצר או ממקום החלוקה בלא לשלם - יתכן שנחשב כגזלן. להרחבת התשובה לחץ כאן
הכמות שמותר לקחת מאוצר בי"ד

שאלה:

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

תשובה:

אסור לקחת פירות שביעית מן ההפקר, או מאוצר בית דין, אלא בשיעור שאדם מכין לאכילת ביתו לימים מועטים. ובזמנינו שדרך אדם לקנות ארגז יין, אפשר להקל לקחת ארגז גם מאוצר בית דין. אמנם יש מפוסקי זמננו שכתבו שהרשות ביד בית הדין לחלק גם כמות גדולה יותר, כשהדבר נחוץ לתועלת הענין ולטובת הציבור. ואכן לשיטה זו, אם ביד בית הדין מצויה כמות גדולה של יין, ובית הדין החליט לטובת הציבור לאפשר חלוקה בכמות רבה יותר, מותר לקחת כפי הכמות שמאפשר בית הדין. להרחבת התשובה לחץ כאן

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

חלוקת פירות אוצר בית דין בתוך חנות רגילה של פירות וירקות

שאלה:

בחנות הירקות שלי אני מוכר בשביעית יבול חו"ל, אולם נתבקשתי על ידי לקוחותיי, להקצות בתוך חנות הירקות שלי גם מדפים למכירת ירקות יבול נכרי ולמכרם על ידי שליחות, וגם מדפים לחלוקת פירות אוצר ב"ד. האם יש בכך בעיה שפירות שביעית נמסרים לציבור בתוך חנות ירקות?

תשובה:

פירות שביעית אסור למכרם כדרך שמוכרים אותם בשאר השנים, אולם פירות שהם מחולקים לציבור ואינם נמכרים כלל, מותר לחלקם בחנות רגילה כאשר ניכר שפירות אלו הינם מאוצר בית דין, ויש מחמירים שאין לחלקם בחנות שמוכרים שם שאר פירות וירקות. להרחבת התשובה לחץ כאן
חלוקת פירות אוצר בית דין כדרך מכירה רגילה, בשקילה ומדידה

שאלה:

האם מותר לאוצר בית דין לחלק פירות שביעית כדרך מכירת פירות הרגילה, בשקילה ובמדידה או שעליהם לחלק באומדן בלבד?

תשובה:

אוצר בית הדין רשאי לחלק את הפירות גם במידה ובמשקל. אך יש שהחמירו שגם אוצר בית דין לא יחלק אלא באומדן, ולא במידה ובמשקל. להרחבת התשובה לחץ כאן
תשלום על פירות אוצר בית דין

שאלה:

נגשתי לתחנת חלוקה של פירות אוצר בי"ד, ולהפתעתי גיליתי שמחיר הפירות שם לא היה זול במיוחד יחסית למחירם בחנות הסמוכה. התפלאתי מאד, שהרי כפי הידוע לי פירות האוצר הינם הפקר, ובית הדין רשאי לגבות תשלום אך ורק לכיסוי ההוצאות?

תשובה:

על אף שבית הדין אינו גובה תשלום בעד הפירות עצמם, אלא לכיסוי ההוצאות בלבד, קורה לפעמים שמחיר הפירות אינו נופל בהרבה ממחיר הפירות בשוק. וזאת משום שלפעמים הוצאות בית הדין הן מרובות מאד. ומכל מקום על בית הדין לחלק את הפירות במחיר זול ממחיר השוק, כדי שיהיה ניכר שהפירות הינם הפקר. להרחבת התשובה לחץ כאן
תקנת אוצר בית דין

שאלה:

מהו אוצר בית דין? כיצד מותר לבית הדין למכור פירות של שביעית, הרי הפירות הפקר? מפני מה אין בזה איסור סחורה?

תשובה:

אוצר בית דין מוקם לתועלת הציבור. אנשים רבים אינם יכולים לגשת בעצמם אל המטעים והפרדסים ללקט את פירות השביעית, בפרט אלו הדרים בערים המרוחקות מן המטעים והפרדסים. לפיכך שולח בית הדין פועלים מטעמו ללקט את הפירות לצורך הציבור, לא למכרם, אלא לחלקם בערים. יתרה מזאת, בעלי הפרדסים והמטעים עלולים לזנוח בשביעית את אילנותיהם, ולא לבצע בהם אף את המלאכות המותרות, שהרי אסור להם למכור את הפירות. כתוצאה מכך עלול היבול להיפגע, ולא יימצאו פירות לשומרי שביעית. לפיכך שוכר בית הדין פועלים מטעמו שיטפלו בעצים כפי המותר, ועל ידי כך יימצאו פירות לחלוקה לכל דורש. להרחבת התשובה לחץ כאן

מאמרים