שאלות ותשובות – ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"ל



תשובת הגאון רבי שאול רייכנברג שליט"א

הקליפה של האתרוג היא גם אוכל כאשר ממתיקים אותה ביחד עם הפרי לכן אין לעשות ממנה ליקר כיון שהיא נפסדת מאכילה.

 

הפירות הם ספק טבל ולכן עליך להפריש בלי ברכה. דהיינו להוציא קצת יותר מאחוז אחד מהפירות ולומר את הנוסח המקובל של ההפרשה. [אם אין באפשרותך לומר את הנוסח הרגיל אפשר לומר את הנוסח המקוצר]. השנה היא שנה ראשונה למעשרות ולאחר הפרשת מעשר ראשון ותרומת מעשר מפרישים מעשר שני ומחללים אותו על פרוטה, ובזה קרן המעשרות מסייעת לך בהכנת הפרוטה ככל דיניה. עכשיו הוא הזמן להצטרף לקרן המעשרות.

לקראת הקיץ יש לבדוק בחנות שאתם קונים את נושא הערלה.

יש להזהר שלא לערבב בין הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט לפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט כיון שאסור להפריש משנה על חברתה.

לגבי השנה הזאת יש מחלוקת האם להחשיב את החודשים שלפני ט"ו בשבט כשנה נפרדת, ומכל מקום ההוראה היא לחשוש ולא לערב את הפירות ולהפריש מכל קבוצה לבד. [בשנים המתחלפות ממעשר שני למעשר עני יש עוד הקפדה לא לערב את הפירות כיון שהפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט יש להם מעשר שונה מהפירות של אחר ט"ו בשבט]

תשובת הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א "שמעתי ממרן הגרי"ש אלישיב שליט"א דודאי שלכתחילה אין לעשות כן בפרט לעת כזאת כאשר מנהלים מאבק לשמירת שבת בכל מקום, וקניה בחנות כזאת מחלישה את המאבק".

בחנות בבעלות גוי אין שאלה ואפשר לקנות כרגיל.

יש בזה מחלוקת בין הפוסקים האם החילול הוא דוקא על מטבע או שאפשר לחלל על מאכלים. ודעת החזון איש שאין לחלל על מאכלים וכך יש לנהוג לכתחילה לחלל על מטבע.

הנוהגים לחלל על  פירות צריכים לקחת פירות שלא הוכשרו לקבל טומאה כגון סוכר או אגוזים ושקדים לא מקולפים וכן לוודאות שהפרי יהיה שוה פרוטה.

המצטרף לקרן המעשרות צריך להפריש תרומות ומעשרות כרגיל, דהיינו להפריש קצת יותר מאחוז מהפירות, ולומר את הנוסח שכולל תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר, ומעשר שני, בשנות א, ב, ד, ה. קרן המעשרות מכינה את הפרוטה שעליה מחללין את המעשר שני, או את הרבעי, ולכן כשמחלל יאמר "המעשר שני מחולל על פרוטה במטבע המיוחדת לחלול זה בקרן לחילול מעשר שני.

למי שמתקשה באמירת כל הנוסח, יכול לומר את הנוסח הקצר "כל ההפרשות התרומות ומעשרות וחילולי מעשר שני ורבעי, יחולו כדת כמו שכתוב בנוסח למנוי הקרן לחילול מעשר שני".

אם הפירות הם טבל וודאי, מברך קודם שאומר הנוסח שתי ברכות, להפריש תרומות ומעשרות, ועל פדיון מעשר שני.

איסור ספיחין פוקע בשנה השמינית בא' משני המועדים: או בחנוכה או בזמן שהירק יכול לגדול מזריעת השנה השמינית.

ולכן ברוב הירקות איסור ספיחין פוקע בחנוכה ואז אפשר לקנות בשוק בלי חשש ספיחין. ובירקות שזמן גידולם הוא קודם חנוכה איסור ספיחין פוקע בזמן שגדלו. כך שלכל ירק יש את המועד שלו.

אפשר לעיין בלוח מועדים לשמיטה בהוצאת בית המדרש מתי פוקע איסור ספיחין בכל ירק וירק.

נציין כאן את הירקות שיותרו בשבוע הקרוב:

צנונית – כ"ט תשרי, חסה – ג' חשון, קישואים ג' חשון, פטרוזליה – ד' חשון, מלפפונים – ה' חשון, כוסבר – י' חשון.

בזרעים אין קדושת שביעית ולכן ניתן לקנות בכל מקום, לגבי שתילים בהחלט זקוקים להשגחה שלא נזרעו באיסור בשנת השמיטה, ולכן בשבועות הקרובים עדיין ישנה בעיה, לגבי משתלות מסוימות שידוע לנו שתוצרתם נעשתה כהלכה, ניתן לפנות לרבני ביהמ"ד.

האתרוג קדוש בקדושת שביעית ולכן עדיף להכין מרקחת מהאתרוג ולאכלו עד זמן הביעור, [זמן תחילת הספק הביעור של אתרוג כמו שמופיע בלוח שבהוצאת בית המדרש הוא א' שבט] ואז יפקיר את המרקחת וכשנוטלה יתכוין לא לזכות בה.

המים שמשרים ומבשלים בהם את האתרוג מותר לשופכם ואין בהם קדושת שביעית כיון שטעמם מר.

אין לנעוץ באתרוג גרעיני ציפורן כדי להריח בו בהבדלה לפי שמפקיע את האתרוג מאכילה.

מי שלא מכין מהאתרוג מרקחת צריך לשומרו עד הזמן שהפרי יכמש ויצטמק ובדרך כלל תהליך זה לוקח זמן רב.