שאלות ותשובות – ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"ל



לשאלות בנתינת מעשר עני – תשע"ח 

ניתן לפנות לבית ההוראה ע"ש הרב רוזנברג זצ"ל

 גם בטלפון 026488888 שלוחה 31

מעשר עני תשעח


האתרוג קדוש בקדושת שביעית ולכן עדיף להכין מרקחת מהאתרוג ולאכלו עד זמן הביעור, [זמן תחילת הספק הביעור של אתרוג כמו שמופיע בלוח שבהוצאת בית המדרש הוא א' שבט] ואז יפקיר את המרקחת וכשנוטלה יתכוין לא לזכות בה.

המים שמשרים ומבשלים בהם את האתרוג מותר לשופכם ואין בהם קדושת שביעית כיון שטעמם מר.

אין לנעוץ באתרוג גרעיני ציפורן כדי להריח בו בהבדלה לפי שמפקיע את האתרוג מאכילה.

מי שלא מכין מהאתרוג מרקחת צריך לשומרו עד הזמן שהפרי יכמש ויצטמק ובדרך כלל תהליך זה לוקח זמן רב.

אם החורים בקוטר ראוי של 28 ס"מ וראו פני הקרקע דינם כיונקים מהקרקע. ודוקא כאשר רואה בקע ואל מצע אבנים או אספלט או נילון. ומה שהמשתלות מגביהים את העציצים קו הוא כדי שלא ינק באופן ישיר מהקרקע היות ובקרקע ישנם מחלות הגורמות נזק לשתילים רכים. גם צריך להקפיד שבעציץ יהיה אדמה בשיעור שיכול לחיות בתוכו. ולהוציא האדמה עמו כדי שלא יפסק חיותו.

בענין פרחי הנוי לא קיימת מגבלה על מיקומם מפני שאין בהם איסור כלאיים, אך בענין התבלינים העומדים למאכל אדם צריכים להרחיק לכתחילה 30 ס"מ ולכה"פ 15 ס"מ  בין תבלין לתבלין [מסוגים שונים] והוא הדין בין תבלין לירק. אמנם בין התבלינים לעצי הפרי לא זקוקים להרחיק אך מן הגפן עלינו להרחיק שיהיה מעיקר הגפן ועד גבעול התבלין 6 טפחים, וכן חשוב להקפיד שלא תהיה הגפן סוככת על התבלינים וכדו'.

באופן כללי יציאה מא"י לחו"ל שלא לצורך מצוה נאסרה, ובענין העיר אילת נחלקו פוסקי זמננו האם היא חלק מא"י, יש שהחשיבו את אילת כא"י, אמנם החזו"א ועוד פוסקים התייחסו לאילת כחו"ל  ולפי"ז תאסר הנסיעה לשם, אמנם דנו פוסקי זמננו האם איסור היציאה שייך גם ביציאה לטיול במטרה מיידית לחזרה, ולכן ראוי להתייעץ עם מורה הוראה בענין.

אנו לא יודעים מהו 'ההיתר' היום. גם בזמנם שסמכו על ההיתר היינו בזמן שהשאלה היתה נוגעת לחיי נפש ועוד תנאים נוספים אך היום אין מקום ל'היתר' זה.

 

פירות שביעית דהיינו פירות שחנטו בשנה השביעית [השסק הוא הפרי הראשון שמשווק בתחילת הקיץ מתוצרת שחנטה בשביעית] פטורים מהפרשת תרו"מ, אך חשוב לציין שהפירות קדושים בקדו"ש ורבו הדינים הנוגעים לזה.

כיון שהמטבע הקדוש ניתן למטרה האסורה והוא אינו ברשותך, שייך רק פיתרון שאינו מוסכם על כל הראשונים, והוא שתקח מטבע אחרת ותחלל עליה את קדושת המע"ש שהייתה במטבע שאיננה ברשותך, מחוסר ברירה סומכים בזה על המקילים.

נקדים ונאמר שעדיף וראוי לקנות פירות במקום מפוקח ע"י כשרות מהודרת המפקחת שישווקו פירות ללא חשש ערלה כלל ועיקר, לוח אחוזי הערלה של בית המדרש מסייע לאלו שבמקום הצורך קונים סחורה שאין עליה פיקוח מהודר בעניני ערלה [וממילא זקוקים גם להפריש מהפירות תרו"מ] ולמענם חוקר בודק ומעדכן בית המדרש את אחוזי פירות הערלה המצויים, כאשר הכלל המנחה בזה הינו שכל עוד פירות הערלה הם מיעוט, ניתן לרכוש את הסחורה, אך בהגדרת "מיעוט" נחלקו הפוסקים האם הכוונה לכל מיעוט, או שמא דוקא למיעוט שאינו מצוי ואם 10% מהפירות הם ערלה צריכים לחשוש ולא ניתן לרכוש  את הפרי המבוקש, ישנם המחמירים עוד שגם ב-
4-5% של פירות ערלה צריכים לחוש, והמחמירים ביותר סוברים שאף ב- 0.5% כבר חוששים. חשוב לציין שאחוזי הערלה בפירות השונים המתפרסמים בלוח מעודכנים ע"פ המצב בפרדסים ובשדות, ופעמים שלשווק מגיע אחוז נמוך יותר,מחמת כמה סיבות, ולכן בכל ספק מומלץ להתייעץ עם רבני בית המדרש.

אסור ליתן במתנה פירות שלא הופרשו מהם תרו"מ כדין, והנותנם לע"ה או חשוד עובר ב- " לפני עוור לא תתן מכשול ", בדיעבד אם כבר לקחם הגנן,מותר וצריך להפריש מפירותיך שבביתך על הפירות שלקח, אך זהו פתרון בדיעבד, ולכן היותר מומלץ לבקש מהגנן, אפילו בטלפון, להבדיל את החלק שזקוקים להפריש מהפירות ואז תאמר אתה בביתך את נוסח ההפרשה על הפירות והתרומות ומעשרות המצויים בבית הגנן. נוסח ההפרשה כמופיע בסידורים בשינוי מועט: "היותר מאחד ומאה במה שהפריש פלוני בביתו הרי הוא וכו' ", "אותו אחד ממאה שהפריש פלוני בביתו ועוד תשעה וכו' ", "ומעשר שני בדרומם של פירותיו וכו' "

תבלינים המשמשים לנתינת טעם בלבד ואין דרך בני אדם לאוכלם, פטורים מתרו"מ גם כשמתבל איתם ואף אם יבוא לאוכלם, אולם תבלינים שפעמים נאכלים כמות שהם אפילו למקצת בני אדם יש להחמיר ולהפריש מהם תרו"מ (ללא ברכה) אף כשמשתמש בהם לנתינת טעם בלבד, ולכאורה גם בתבלין הנענע ודומיו ישנם המכניסים אותם לסלטים ואוכלים אותם כמות שהם, ולכן גם הרוצים להטעים בהם כוס תה ראוי שיפריש מהם תרו"מ ללא ברכה.