שאלות ותשובות – ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"ל



לשאלות בנתינת מעשר עני – תשע"ח 

ניתן לפנות לבית ההוראה ע"ש הרב רוזנברג זצ"ל

 גם בטלפון 026488888 שלוחה 31

מעשר עני תשעח


יש בזה מחלוקת בין הפוסקים האם החילול הוא דוקא על מטבע או שאפשר לחלל על מאכלים. ודעת החזון איש שאין לחלל על מאכלים וכך יש לנהוג לכתחילה לחלל על מטבע.

הנוהגים לחלל על  פירות צריכים לקחת פירות שלא הוכשרו לקבל טומאה כגון סוכר או אגוזים ושקדים לא מקולפים וכן לוודאות שהפרי יהיה שוה פרוטה.

המצטרף לקרן המעשרות צריך להפריש תרומות ומעשרות כרגיל, דהיינו להפריש קצת יותר מאחוז מהפירות, ולומר את הנוסח שכולל תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר, ומעשר שני, בשנות א, ב, ד, ה. קרן המעשרות מכינה את הפרוטה שעליה מחללין את המעשר שני, או את הרבעי, ולכן כשמחלל יאמר "המעשר שני מחולל על פרוטה במטבע המיוחדת לחלול זה בקרן לחילול מעשר שני.

למי שמתקשה באמירת כל הנוסח, יכול לומר את הנוסח הקצר "כל ההפרשות התרומות ומעשרות וחילולי מעשר שני ורבעי, יחולו כדת כמו שכתוב בנוסח למנוי הקרן לחילול מעשר שני".

אם הפירות הם טבל וודאי, מברך קודם שאומר הנוסח שתי ברכות, להפריש תרומות ומעשרות, ועל פדיון מעשר שני.

איסור ספיחין פוקע בשנה השמינית בא' משני המועדים: או בחנוכה או בזמן שהירק יכול לגדול מזריעת השנה השמינית.

ולכן ברוב הירקות איסור ספיחין פוקע בחנוכה ואז אפשר לקנות בשוק בלי חשש ספיחין. ובירקות שזמן גידולם הוא קודם חנוכה איסור ספיחין פוקע בזמן שגדלו. כך שלכל ירק יש את המועד שלו.

אפשר לעיין בלוח מועדים לשמיטה בהוצאת בית המדרש מתי פוקע איסור ספיחין בכל ירק וירק.

נציין כאן את הירקות שיותרו בשבוע הקרוב:

צנונית – כ"ט תשרי, חסה – ג' חשון, קישואים ג' חשון, פטרוזליה – ד' חשון, מלפפונים – ה' חשון, כוסבר – י' חשון.

בזרעים אין קדושת שביעית ולכן ניתן לקנות בכל מקום, לגבי שתילים בהחלט זקוקים להשגחה שלא נזרעו באיסור בשנת השמיטה, ולכן בשבועות הקרובים עדיין ישנה בעיה, לגבי משתלות מסוימות שידוע לנו שתוצרתם נעשתה כהלכה, ניתן לפנות לרבני ביהמ"ד.

האתרוג קדוש בקדושת שביעית ולכן עדיף להכין מרקחת מהאתרוג ולאכלו עד זמן הביעור, [זמן תחילת הספק הביעור של אתרוג כמו שמופיע בלוח שבהוצאת בית המדרש הוא א' שבט] ואז יפקיר את המרקחת וכשנוטלה יתכוין לא לזכות בה.

המים שמשרים ומבשלים בהם את האתרוג מותר לשופכם ואין בהם קדושת שביעית כיון שטעמם מר.

אין לנעוץ באתרוג גרעיני ציפורן כדי להריח בו בהבדלה לפי שמפקיע את האתרוג מאכילה.

מי שלא מכין מהאתרוג מרקחת צריך לשומרו עד הזמן שהפרי יכמש ויצטמק ובדרך כלל תהליך זה לוקח זמן רב.

אם החורים בקוטר ראוי של 28 ס"מ וראו פני הקרקע דינם כיונקים מהקרקע. ודוקא כאשר רואה בקע ואל מצע אבנים או אספלט או נילון. ומה שהמשתלות מגביהים את העציצים קו הוא כדי שלא ינק באופן ישיר מהקרקע היות ובקרקע ישנם מחלות הגורמות נזק לשתילים רכים. גם צריך להקפיד שבעציץ יהיה אדמה בשיעור שיכול לחיות בתוכו. ולהוציא האדמה עמו כדי שלא יפסק חיותו.

בענין פרחי הנוי לא קיימת מגבלה על מיקומם מפני שאין בהם איסור כלאיים, אך בענין התבלינים העומדים למאכל אדם צריכים להרחיק לכתחילה 30 ס"מ ולכה"פ 15 ס"מ  בין תבלין לתבלין [מסוגים שונים] והוא הדין בין תבלין לירק. אמנם בין התבלינים לעצי הפרי לא זקוקים להרחיק אך מן הגפן עלינו להרחיק שיהיה מעיקר הגפן ועד גבעול התבלין 6 טפחים, וכן חשוב להקפיד שלא תהיה הגפן סוככת על התבלינים וכדו'.

באופן כללי יציאה מא"י לחו"ל שלא לצורך מצוה נאסרה, ובענין העיר אילת נחלקו פוסקי זמננו האם היא חלק מא"י, יש שהחשיבו את אילת כא"י, אמנם החזו"א ועוד פוסקים התייחסו לאילת כחו"ל  ולפי"ז תאסר הנסיעה לשם, אמנם דנו פוסקי זמננו האם איסור היציאה שייך גם ביציאה לטיול במטרה מיידית לחזרה, ולכן ראוי להתייעץ עם מורה הוראה בענין.

אנו לא יודעים מהו 'ההיתר' היום. גם בזמנם שסמכו על ההיתר היינו בזמן שהשאלה היתה נוגעת לחיי נפש ועוד תנאים נוספים אך היום אין מקום ל'היתר' זה.