שאלות ותשובות – ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"ל



לשאלות בנתינת מעשר עני – תשע"ח 

ניתן לפנות לבית ההוראה ע"ש הרב רוזנברג זצ"ל

 גם בטלפון 026488888 שלוחה 31

מעשר עני תשעח


צריך לתת תשעה אחוזים מהתוצרת לעניים

אפשר לתת לכל עני .

הגדר של עני הוא אדם שחי בצורה רגילה ולא גומר את החודש, או שיש לו הוצאות מיוחדות כגון רפואיות או חתונות]

אפשר לתת כסף במקום הפירות בחוברת שבית המדרש שלח ישנם ב' אפשריות כיצד לבצע את הדבר אפשר לפנות בטלפון 6488888 שולחה 11 ולבקש שישלחו לכם את החוברת על נתינת מעשר עני.

לדעת הגרי"ש אלישיב אין להדליק באולמות ואפילו אם מתפללים שם, מכיוון שכל התקנה היתה להדליק נרות רק בבית כנסת ולא בשאר מקומות ציבוריים, והמברכים במקומות אלו הרי זו ברכה לבטלה.

תשובה: דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהמלאכות האסורות לנשים בחנוכה הן אותן מלאכות האסורות בחול המועד, כלומר, תפירה וכיבוס.

אמנם ראוי להימנע גם ממלאכת בישול ואפיה וזאת מפני שטעם איסור המלאכה הוא מפני היסח הדעת או מפני שיהיה היכר שאסור להשתמש לאור הנרות, וטעמים אלו שייכים גם במלאכות המותרות בחול המועד כמו בישול ואפיה.

ומכל מקום נשים העובדות במשרדים או בחנויות הפתוחות בשעת ההדלקה יכולות להמשיך לעבוד כרגיל [אפילו תוך חצי שעה להדלקה בביתן]. אך אם יכולה להתחלף עם אחרים שמדליקים בשעה אחרת ראוי שתעשה כן.

 

תשובה: מכיון שהנס נעשה בשמן לכן יש עדיפות להדליק בשמן ולא בנרות, אפילו אם אינו שמן זית. ולדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית כזה שהיה ראוי להשתמש בו להדלקה בבית המקדש, כלומר, שמן שאינו מזוקק וראוי למאכל אדם, ומשום כך השמן הטוב ביותר להדלקה הוא שמן זית כתית בכבישה קרה שאין בו אחוזי חומצה גבוהים.  

התשובה נעוצה בתהליך ניפוי הקמח. יש מטחנות בהן מפרידים את הסובין מהקמח בשעת הניפוי, ואח"כ מוסיפים את הסובין בחזרה. ומצינו שיטות הסוברות שבמקרה זה אין הסובין מצטרפים לשיעור, וצריכים להוסיף עוד קמח כשיעור הסובין שהופרדו.

הרחבה: מבואר בשו"ע שהקמח, הסובין והמורסן הכל מצטרף לשיעור הפרשת חלה, אבל אם ניפה את הקמח והוציא ממנו את המורסן, אע"פ שאחר כך החזירו לקמח, אין הוא מצטרף לשיעור הפרשת חלה. יש הסוברים שדין זה נאמר גם על הסובין, ולדבריהם אם הפרידו את הסובין מהקמח אף שלאחר מכן החזירם, אין הסובין מצטרפים לשיעור חלה, ולכן צריך להוסיף לעיסה כשיעור הסובין שהוצאו מהקמח בזמן הניפוי. לפי הפרסומים שיעור הסובין בקמח הוא כ-18% ולכן התפרסם בזמנו מטעם ועדות הכשרות שצריך להוסיף כשיעור זה לקמח כדי להגיע לכמות המחייבת הפרשת חלה כדי להפריש בברכה. אכן לפי מה שנכתב בעדכון הקודם שיש הפרש של 3% בין הקמח הלבן לקמח המלא, הרי שמספיק להוסיף כ-15% קמח כדי להפריש בברכה.

לפי זה הנוהגים להפריש חלה בברכה לפי השיעור של הגר"ח נאה שהוא כ-1.666 ק"ג ובקמח מלא כ-1.620 ק"ג, הרי שבקמח שהפרידו ממנו את הסובין בזמן הניפוי יהיה השיעור כ-1.870 ק"ג.

והנוהגים להפריש חלה בברכה לפי שיעור חזון איש שהוא כ-2.250 ק"ג, ובקמח המלא הוא 2.180 ק"ג, בקמח שהפרידו את הסובין בזמן הניפוי יהיה השיעור כ-2.518 ק"ג.   

מבירורים שערכנו אצל כמה מהמטחנות הגדולות התברר ששם לא מפרידים את הסובין מהקמח אלא טוחנים את גרעיני החיטה כמות שהם [אך את הסובין הגסים מוציאים ולא משאירים בקמח], באופן זה לכל הדעות הסובין מצטרפים לשיעור חלה ואין צורך להוסיף 18%.

לפיכך המשתמשים בקמח מלא ועושים עיסה בשיעור מדויק להפרשת חלה, עליהם להתקשר לפני כן למספר הטלפון המופיע על השקית ולברר האם במקום זה מפרידים את הסובין בשעת הניפוי ומחזירים אותו אח"כ או לא.

 

אסור בשתילה ואסור לקיימו אלא צריך לעוקרו. [גם אם לא משקים ומזבלין]

השמן טבול עדיין למעשר שני וצריך לברך להפריש מעשר שני ולומר מעשר שני יהיה בדרומם של הפירות ולאחר מיכן לברך על פדיון מעשר שני  ולחלל על הפרוטה.

אפשר לבקש במשרד את סדר הפרשת תרומות ומעשרות למעשה

יש חילוק בין תבלינים הנאכלים לבין תבלינים הבאים ליתן טעם, פטרוזליה כוסברה וכן נענע למי שנוהג לאוכלו מפרישים תרומות ומעשרות בברכה. לעומת זאת רוזמרין וכן גרניום שאינם נאכלים רק נותנים טעם ומוציאים אותם אין צריך להפריש. במקום שיש ספק כמו נענע למי שלא נוהג לאוכלו יש להפריש בלי ברכה.