שביעית



מצד כלאי אילן אין בעיה משום שהרימון מורכב על מינו. אמנם צריך לדאוג שלא נטעו אותו בשנת השמיטה לפעמים יש תאריכים על העצים או לקנות עץ קטן [לפעמים כדאי לשאול כמסיח לפי תומו בן כמה העץ ולפי זה לדעת אם נטעו אותו בשנת השמיטה].

לדעת רוב הפוסקים אין להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית וכן הורה החזו"א, ויש מתירים (מנחת שלמה סי' מ"ב, אור לציון שביעית פ"ב ס"ז). ודעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל – שאין להדליק בשמן של שביעית, אולם באופן שרשאי להדליק נר חנוכה בתוך הבית יש מקום לדון להלן ולהדליק אפי' בשמן של שביעית (שו"ת ישא יוסף ח"א סי' קמ"ג).
וכל זה בשמן שהופקר כדין בזמן הביעור (בערב חג השבועות תשע"ו), אך אם לא הפקירו את השמן בזמן, נאסר השמן ויש לשפוך אותו לאדמה או לשרפו מבלי ליהנות ממנו כלל.

החשש הוא רק בשתילים גדולים וארוכים שהם נשתלו בשנה השביעית.

מכל מקום במקום ספק אם לא ידוע אם זה מהשנה השביעית אפשר להשקות [כיון שכל האיסור של הקונה הוא מצד מסייע לעוברי עבירה אבל אין הקנס על הקונה, ובפרט שיש אומרים שכל הקנס הוא רק על עצים ולא על שתילים].

החשש הוא רק בשתילים גדולים וארוכים שהם נשתלו בשנה השביעית.

מכל מקום במקום ספק אם לא ידוע אם זה מהשנה השביעית אפשר להשקות [כיון שכל האיסור של הקונה הוא מצד מסייע לעוברי עבירה אבל אין הקנס על הקונה, ובפרט שיש אומרים שכל הקנס הוא רק על עצים ולא על שתילים].

רוב הפרחים העונתיים הם משתילה של אחרי שמיטה, מלבד: גרברה, היביסקוס, נץ החלב (עד חודש אדר א') וציפורן (רובה מגידולי נכרים) – שהם עדיין משתילת שמיטה.

 

המכון וביהמ"ד מפרסמים בלוחות התאריכים בירקות גם את המועד שבו הרוב בשוק הינו מירקות שנזרעו בשמינית, הואיל וקיים ציבור יראים שמקפיד על כך, ובענין דעת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל,  כבר נדפס בזה באריכות (עיין ישא יוסף ח"ה סי' קיב), והנני שב בקצרה על הנזכר שם.

ערב פסח (תשמ"א) פירסמנו ש"חזרת" (חריין) שבשווקים אפילו בועדות שמיטה הינו נזרע בשביעית, ופירסום זה היה בעידודו של מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל, וטעמו היה דהרי מצאנו לכמה מרבותינו הראשונים דס"ל דנעבד אסור (תוס' ר"ה ט ד"ה וקציר, ראב"ד שמו"י פ"ד הט"ו), והדרגה החמורה של נעבד היא נזרע (בית רידב"ז סימן ג), ובכרוז שנדפס מהגר"ח ברלין זצוק"ל ועוד מחכמי ירושלים – נאמר שכך הוא המנהג בעיה"ק, והיה מרן תמה על מה שהיו מביאים ירק אחרי חנוכה בלא השגחה – דהרי מנהג עיה"ק להחמיר באכילת תוצרת שנעבדה בשביעית וכל שכן שנזרעה בשביעית אמנם במערכת הכשרות אנו פועלים כעת שלא ישתמשו בתוצרת שנזרעה בשביעית כדי לאפשר תוצרת גם לבעלי נפש (כמו שהזכרנו לעיל), וכך גם אמר מרן הגר"ח קניבסקי שבודאי ראוי להשתדל בכך בנעבד ומכ"ש בנזרע.

אמנם אחרי שהתברר שמרן החזו"א סבירא ליה דירק הנלקט אחרי חנוכה מותר באכילה אף שנזרע בשביעית הורה לנו מרן רבינו זצוק"ל דכן יש להורות לרבים רק יש לציין כי בעל נפש יחמיר בדבר. ובחודש חשון תשנ"ד שאלנו האם יש סברא שאותם שמחמירים בנעבד ונזרע יחמירו רק עד חנוכה, והשיב דאולי היה המנהג להחמיר רק בזמן שהירקות קדושים בקדושת שביעית (מרחשון תשנ"ד). ורק זאת אציין, דבתשמ"א – כשפירסמנו אודות ענין הנזרע בחזרת – שלח לנו הגאון מהר"י נויבירט זצ"ל בשם מרן הגרש"ז אויערבך שלדעתו הקלו בנזרע בשביעית (ראה ישא יוסף שם עמוד רלח).

אבל יש לציין כי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לא חשש שנזרע יש בו איסור מן התורה, אלא היה טוען שהאיסור הוא מטעם קנס.

לאותם דעות שיש באכילת פירות שביעית מצוה, הרי אכילת מצוה קודמת. אמנם לדעת מרן החזו"א זצוק"ל שאין באכילה מצוה, יש לעיין אם יש להקדים אכילת פירות שביעית. לא מצאנו כמעט נידון בברכת הנהנין שיהיה חייב להקדים פירות א"י לפירות חו"ל, ואדרבה מין שבעה הגדל בחו"ל קודם לברכה לפרי שאינו משבעת המינים, אפי' שגדל בא"י (ויש לעיין מה שדנו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש מצוה להדר אחר אתרוג מארץ ישראל. ראה שו"ת נפש חיה סי' ב' וד' ושו"ת ביכורי שלמה קונטרס בענין אתרוגי א"י, וכן מ"ש הרה"ג ר"א שלנגר בהליכות שדה). ובתשובות הגרי"ח זוננפלד (מהדורת קרן ראם סי' נ' עמ' קא) כתב שלא מצאנו שדבר שגדל בא"י צריך להקדים בברכה אבל הוסיף שמי שחיבת הקודש בלבבו וחביב בעיניו פירות א"י ראוי להקדים פירות א"י על פני חו"ל .ושאלנו בזה למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א והשיב דמסתמא ראוי להקדים לברך ולאכול פירות שביעית.

אפשר לחלק לכל אחת מזון שמספיק לשלוש סעודות לפי מספר הנפשות שיש באותה משפחה, ואין צריך להפקיר את הלימון.

1 2 3 5