ערלה



הגאון רבי עקיבא איגר (גליון השו"ע סי' רכו) כתב "אם האילנות תוך ג' שנים לנטיעתן אני מסתפק אם יברך כיון דאי אפשר ליהנות מפריה".

הגאון רבי יוסף חיים מבגדד כתב בספרו רב פעלים (ח"ג סי' ט) שיכול לברך על אילנות שהם בתוך ג' שנות ערלה שהרי אילנות אלו עומדים ליהנות בהם בני אדם אחרי שיעברו שנות ערלה.

גם הגאון מטעשיבין רבי דב בעריש ווינפלד זצ"ל בספרו דובב מישרים (ח"ג סי ה) כתב שאפשר לברך ברכת האילנות על אילנות ערלה והוכיח דבריו ממה שמצינו בגמרא (ב"ק סט, ע"א) שבשנת השמיטה היו מציינים על האילנות שהם ערלה, מכיוון שהפירות הם הפקר ועלול אדם לקוטפם וחלילה להיכשל. אך בשאר השנים לא צריך לציין את עצי הערלה כיון שאסור ללקוט מהם, ומי שלוקט הרי הוא עובר בגזל, ואומרים "הלעיטהו לרשע וימות".

והקשה הגאון מטעשיבין אם נאמר שאסור לברך ברכת האילנות על אילנות של ערלה, מדוע לא היו מציינים כל השנים את האילנות שהן ערלה כדי שלא יבואו לברך עליהם ברכת האילנות? ומזה הוכיח שאפשר לברך ברכת האילנות על עצי ערלה. גם דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שניתן לברך על עץ ערלה שאין הוא עץ אסור.

אך יש שחששו לברך על אילנות של ערלה כף החיים (סי' רכו ס"ק יא) , ועל כן יש להשתדל לכתחילה לחפש אילנות אחרים לברך עליהם.

צריך לחשוש משום שבכשרות רגילה הם סומכים על השיטות שעד רוב אין ערלה.

בית המדרש מעדכן כל תחילת תקופה את אחוזי הערלה שיש בהם חשש.

תלוי מאיפה יצא העץ הנוסף אם הוא יצא מהקרקע אז הוא עץ חדש וצריך למנות לו ג' שנים [ויש המורידים אותו כדי שלא יבואו לטעות] ואם הוא יצא מהגזע אין צריך לשמור ערלה. כל החלק המכוסה נקרא מהשורש וצריך למנות מחדש.

הערבים מוכרים גם סחורה של יהודי ולכן כדאי לעשר ללא ברכה

ערלה יש הרבה ערלה בשטחים לא מפוקחים.

אין בעיה של ערלה בליצ'י

להלן לוח ערלה של קיץ תשע"ז מ4% ומעלה יש לחוש לדעת הגרי"ש אלישיב ויש חוששים רק מ10% [מיעוט המצוי]

לוח אחוזי ערלה

במקרה הספציפי שלך עתה אין בעיה של ערלה בקיוי ולכן אפשר לעשר ולאכול.

אך לגבי שאלתך באופן כללי גם אם יש כשרות מינמלית לגבי ערלה עדיין יש נמנעים מלאכול פירות שיש שם אחוזים גבוהים של ערלה מפני שהרבנות סומכת על השיטות שרק מעל 50% צריך לחשוש לערלה, בעוד שהרבה מן הפוסקים סוברים שבהרבה פחות אחוזים צריכים לחשוש יש אומרים מ10% ערלה ויש אומרים שכבר מ4% יש לחשוש. מפאת זאת בכל עונה ועונה בית המדרש מפרסם לוח אחוזי ערלה לאותם הקונים במקומות שאין השגחה מהודרת כדי לדעת אלו פירות אפשר לקנות.

אין סימן על העצים. אבל אפשר לעיין בלוח ערלה לקיץ תשע"ז לראות אם בזן הזה יש חשש בדרך כלל כל הענבים השנה הזאת חשש הערלה הוא פחות מ4% שגם לדעת הגרי"ש אלישיב אין צריך לחשוש.

אין חשש ערלה, וצריך להפריש תרומות ומעשרות כדעת מרן החזון איש ועוד פוסקים.

בעיקר דין הפאפיה יש מחלוקת ולדעת החזון איש ועוד פוסקים יש בו ערלה. ויש פוסקים בעיקר מבני ספרד שסוברים שאין בפאפיה ערלה.

יש לציין שהפוסקים שכתבו שאין בפאפיה ערלה עיקר טעמם מכיון שעץ הפאפיה נותן פירות בשנה הראשונה. אמנם בבדיקות שערכו בבית המדרש בארץ ישראל אין הפרי נותן פרי בשנה הראשונה ולפיכך יש להחמיר להחשיבו כעץ שנוהג בו ערלה.