שאלות ותשובות – ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"ל



אין בעיה של ערלה בליצ'י

להלן לוח ערלה של קיץ תשע"ז מ4% ומעלה יש לחוש לדעת הגרי"ש אלישיב ויש חוששים רק מ10% [מיעוט המצוי]

לוח אחוזי ערלה

צריך לעשר רק תבלינים שנאכלים ממש כגון בצל או שום אבל תבלינים שהם רק לטעם אין צריך לעשר. תבלינים שחלק מהאנשים נוהגים לאכול כגון נענע יש לעשר בלא ברכה.

אסור לזרוע תרומה כמבואר במשנה ריש פרק ט' מתרומות ועיי"ש בעבר וזרע מה יעשה.

אסור לזרוע טבל אפילו קודם גמר מלאכה כמבואר ברמב"ם פרק ו' מהל' מעשר הל' ג' . ועיי"ש בעבר וזרע מה דינו.

במקרה הספציפי שלך עתה אין בעיה של ערלה בקיוי ולכן אפשר לעשר ולאכול.

אך לגבי שאלתך באופן כללי גם אם יש כשרות מינמלית לגבי ערלה עדיין יש נמנעים מלאכול פירות שיש שם אחוזים גבוהים של ערלה מפני שהרבנות סומכת על השיטות שרק מעל 50% צריך לחשוש לערלה, בעוד שהרבה מן הפוסקים סוברים שבהרבה פחות אחוזים צריכים לחשוש יש אומרים מ10% ערלה ויש אומרים שכבר מ4% יש לחשוש. מפאת זאת בכל עונה ועונה בית המדרש מפרסם לוח אחוזי ערלה לאותם הקונים במקומות שאין השגחה מהודרת כדי לדעת אלו פירות אפשר לקנות.

במקרה זה ודאי שאין צריך לעשר כיון שאינו נאכל.

אבל הפוסקים דנו באותם שממלאים עלי גפן באורז ובשר ואוכלים אותו ואפילו הכי פטרו מלעשר מכיון שרובא דרובא של עלי גפן אינן נאכלין.

לא ציינת מה אתה רוצה לזרוע, אם אתה זורע ב' מיני ירקות המרחק מספיק כי צריך הרחקה של טפח וחצי לדעת החזון איש כ15 ס"מ. [ורק בשדה מעל 6 מטר צריך הרחקה של ששה טפחים] אבל אם אתה רוצה לזרוע ירק ולידו קטניות או תבואה צריך הרחקה של 60 ס"מ. אם מדובר בב' מיני קטניות, או תבואה וקטניות צריך הרחקה של 6 מטר. אפשר לקבל את טבלת המרחקים במשרדי בית המדרש.

1 2 3 17