כלל המצוות התלויות בארץ



שיעור הצמיחה בפירות האילן הקובע את שנת הפרי בנוגע להפרשת תרומות ומעשרות, שביעית, ערלה וביכורים. בראשונים ישנם ב' שיטות עיקריות מהי החנטה יש אומרים שהוא השלב לאחר נפילת הפרח ויציאת פרי קטן הנקרא סמדר. ויש אומרים שהוא השלב כשהפרי הגיע לשליש בישולו שבדרך כלל הוא גם השלב הנקרא "עונת המעשרות" ברוב הפירות.

כלאי זרעים – קיים איסור לזרוע שני מיני זרעים ביחד או ללא הרחקה בשיעור הנצרך.

הרכבת אילן – אין להרכיב שני אילנות ביחד, כגון: ייחור של תפוח בתוך אתרוג. [אך אין איסור לזרוע שני מיני אילנות יחדיו].

כלאי הכרם – אסור לזרוע תבואה או שאר זרעים ליד כרם ענבים. מדרבנן אין לזרוע אפילו ירקות ללא הרחקה מהכרם.

מצוה להביא מביכורי האילנות של שבעת המינים לבית המקדש ולתת אותם לכהנים. בשעת הבאת הבכורים מצוה להניף אותם מעל גבי המזבח ולקרוא את הפסוקים בפרשת כי תבוא –  לומר שאין אנו כפויי טובה לקב"ה על טובותיו.

מצוה להשאיר בשדה תבואה ששכח אדם לקצור במהלך קציר שדהו. גם אם שכח אדם עד שתי אלומות בשעה שהעביר את העומרים לגורן – מצוה להותירן לעניים.

אין לאכול מהתבואה החדשה של השנה קודם הקרבת קרבן העומר בט"ז בניסן. האיסור חל בין אם אוכל לחם ובין אם אוכל קלי או כרמל. בזמן הזה שאין נוהג קרבן העומר יש להמתין עד שיעבור יום ט"ז בניסן כולו ורק אז יהיה מותר לאכול מתוצרת התבואה החדשה. [ובחו"ל יש להמתין עד י"ז בניסן].

 

מצוה להשאיר לעניים בכרם את כל האשכולות שאין להם כתף ואין להם נטף, כלומר, אשכולות שאינם בעלי צורה אופיינית.

מהם כתף ונטף

כתף- דרך האשכול שיש בו הרבה פסיגין (מעין אשכולות קטנים) המונחים זה על גבי זה בצפיפות. כתף- מלשון משא על כתף. אשכול שפסיגיו אינם צפופים ואינם מונחים זה על גבי מוגדר כאשכול שאין לו כתף.

נטף- בתחתית האשכול יש בד"כ הרבה ענבים המחוברים לגבעול האמצעי [שדרה]. אזור זה נקרא נטף מלשון: ענביו נוטפין. כשאין ענבים בתחתית האשכול, אלא מעט, הוא מוגדר אשכול שאין לו נטף.

מצות פרט בענבים הרי היא כמצות לקט בתבואה: אם נפל גרגיר או שנים לארץ –  מצוה להותירם לעניים.

כשקוצר בעל השדה את שדהו מצוה להותיר בקצה שדהו אזור עם תבואה עבור העניים. גם כשקוטף בעל השדה את פירות האילן מצוה להותיר מקום שלא יקצור.

אם נפלה שיבולת אחת או שתי שיבולים בשעת הלקיטה מצוה להותירן לעניים ולא לקחתן, זאת בתנאי שנפלו בשעת הקצירה מחמת הקצירה ולא מחמת סיבה אחרת (כגון רוח חזקה וכד').