חלה



מצווה מן התורה להפריש לכהן חלק מן העיסה במידה והיא עשויה מאחד מחמשת מיני דגן שנילושו עם מים. המצווה חלה על עיסה השוקלת לפחות 1680 גר' לשיטת ר' חיים נאה, מן התורה אין שיעור להפרשת חלה אמנם חז"ל קבעו להפריש 1/24 מן העיסה למעט מעיסה שנילושה לצורך מסחר (כגון מאפייה) שמפרישים 1/48 מן העיסה, ולתת לכהן אמנם כל זה בזמן שהייתה טהרה בעם ישראל, אמנם כיום שכולנו טמאי מתים וא"א לתת את החלה לכהן כיון שהיא טמאה מפרישים כדין תורה, ונהגו להפריש כעת 2.250 גר' לשיטת החזו"א.

בימינו נהגו להפריש "משהו" – כל דבר שיש בו כדי נתינה. כמובן, כיום לא ניתן למסור את החלה לכהן או לבני ביתו ואנו מאבדים את החלה המופרשת.

מצוות חלה היא מהמצוות התלויות בארץ, אך בשונה ממרבית המצוות התלויות בארץ הורו חז"ל לקיימה מדרבנן גם בחו"ל כדי שהמצווה לא תשתכח. מסיבה זו, על אף שמרבית הקמח לאפיה בישראל יובא מחו"ל – עדיין נוהגים להפריש ממנו חלה.

מקור המצווה בתורה (במדבר טו'): בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ..וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה' רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם